הצעת מחקר
2025
מבוא 1
סקירת ספרות 3
מרכיבי השחיקה 3
השפעות השחיקה 4
גורמים לשחיקה בקרב צוותים רפואיים 4
השפעת מצבי חירום על השחיקה בקרב צוותים רפואיים 5
תמיכה חברתית והשפעתה על השחיקה 5
המחקר הנוכחי 7
שאלות המחקר 8
השערת המחקר 9
שיטות המחקר 10
תבנית המחקר ומהלכו 10
אוכלוסיית המחקר 10
מסגרת ושיטת הדגימה 10
משתני המחקר והגדרתם 11
כלי המחקר ותוקפם 11
שאלון השחיקה של Maslach (MBI) 11
שאלון התמיכה החברתית (MSPSS) 12
שיטת איסוף הנתונים 13
ניתוח התשובות 13
ניקוד תשובות בשאלון השחיקה של Maslach (MBI) 13
ניקוד תשובות בשאלון התמיכה החברתית (MSPSS) 14
ניתוח סטטיסטי של הנתונים 14
פרשנות התוצאות 15
חישוב גודל המדגם והעוצמה הסטטיסטית 15
מגבלות המחקר והטיות אפשריות 15
שיקולים אתיים 15
תרומת המחקר והשלכותיו 16
רשימת מקורות 17
שחיקה מקצועית נחשבת כיום לאחת הבעיות המערכתיות החמורות במקצועות הבריאות, ולא לקושי אישי של עובדים בודדים. סקירה שיטתית רחבה שבחנה מאות מחקרים בקרב רופאים מצאה שיעורי שחיקה גבוהים לאורך שנים ובמדינות שונות, אף שהאומדנים נבדלים זה מזה במידה ניכרת בהתאם לכלי המדידה ולהגדרות שנעשה בהן שימוש (Rotenstein et al., 2018). התופעה חריפה במיוחד ביחידות שבהן העבודה מתנהלת תחת לחץ מתמיד ואי-ודאות. מטא-אנליזה שבחנה יחידות לטיפול נמרץ העלתה כי חלק ניכר מהרופאים והאחים המועסקים בהן מדווחים על רמות שחיקה גבוהות (Papazian et al., 2023), וממצאים דומים עלו בסקירה שהתמקדה במחלקות לרפואה דחופה (Alanazy & Alruwaili, 2023).
המסגרת המושגית המקובלת לבחינת התופעה היא המודל התלת-ממדי של מסלאך ועמיתיה, הרואה בשחיקה תסמונת המורכבת מתשישות רגשית, מדה-פרסונליזציה ומתחושת הישג אישי נמוכה, המתפתחת בהדרגה מתוך פער מתמשך בין דרישות התפקיד לבין המשאבים העומדים לרשות העובד (Maslach et al., 2001). תיאוריית הדרישות והמשאבים בעבודה מרחיבה הסבר זה וגורסת כי דרישות תפקיד גבוהות מחוללות תהליך שחיקה, ואילו משאבים ארגוניים וחברתיים ממתנים אותו ומגינים על העובד (Bakker & Demerouti, 2017). מכאן שהשאלה המעשית אינה רק מהי רמת השחיקה בקרב צוותי הרפואה, אלא אילו משאבים ניתנים לשינוי ועשויים לצמצם אותה.
מצבי חירום ממושכים מחדדים את הצורך במענה כזה. מחקרים שנערכו בתקופת מגפת הקורונה הצביעו על עלייה ברמות המצוקה והשחיקה בקרב צוותי בריאות (Galanis et al., 2021; Lai et al., 2020), ובישראל נמצא כי עובדי בריאות חוו מצוקה נפשית ניכרת כבר בחודשים הראשונים של המשבר, וכי אסטרטגיות ויסות רגשי מיתנו את הקשר שבין המצוקה לבין השחיקה (Khouri et al., 2022). בקרב רופאי רפואה דחופה בישראל תועדו רמות שחיקה גבוהות עוד לפני המגפה, כך שנראה שהמשבר העצים מגמה קיימת ולא יצר אותה (Shopen et al., 2022). עם זאת, מרבית המחקרים בתחום מתמקדים באמידת שכיחות השחיקה ופחות בבחינת המנגנונים שעשויים לרסן אותה.
תמיכה חברתית היא אחד המשאבים הבולטים שהוצעו בהקשר זה. מטא-אנליזה שבחנה מקורות תמיכה שונים מצאה כי תמיכה ממקורות הקשורים לעבודה, ובראשם ממונים ועמיתים, קשורה באופן הדוק יותר לרמות שחיקה נמוכות מאשר תמיכה ממקורות שאינם קשורים לעבודה (Halbesleben, 2006), ואילו מדידת התמיכה הנתפסת נשענת על הבחנה בין תמיכה מן המשפחה, מחברים ומדמות משמעותית (Zimet et al., 1988). על רקע זה מבקשת הצעת המחקר הנוכחית לבחון את רמות השחיקה בקרב צוותים רפואיים המועסקים במחלקות לרפואה דחופה ובחדרי טראומה בישראל, ואת תפקידה של התמיכה החברתית כמשאב ממתן בקשר שבין עומס העבודה לבין השחיקה, ובמיוחד בעתות חירום. בירור זה נדרש גם מטעמים מעשיים, שכן שחיקה נמצאה קשורה לירידה באיכות הטיפול, לעלייה בשיעור הטעויות ולכוונות עזיבה של אנשי מקצוע מיומנים (Salyers et al., 2017; West et al., 2018).
הצעת המחקר פותחת בסקירת ספרות המציגה את מרכיבי השחיקה, את השפעותיה ואת הגורמים לה, ובכלל זה השפעתם של מצבי חירום ותפקידה של התמיכה החברתית. בהמשך מוצגים מטרות המחקר, שאלותיו והשערתו, ולאחריהם מפורטת שיטת המחקר, ובכלל זה אוכלוסיית המחקר, שיטת הדגימה, כלי המדידה, דרכי ניתוח הנתונים ומגבלות המחקר. הצעת המחקר נחתמת בדיון בתרומתו הצפויה של המחקר ובהשלכותיו היישומיות.
מילות מפתח: שחיקה מקצועית, צוותים רפואיים, תמיכה חברתית, עומס עבודה, מצבי חירום רפואיים.
