תפיסות מורים למתמטיקה את תרבות המתמטיקה בישראל לאור הפערים בציוני המתמטיקה והיותה של ישראל כמדינת סטארט אפ
תוכן עניינים
1. תקציר 2
2. מבוא 3
3. סקירת ספרות 4
3.1. לימודי מתמטיקה 4
3.2. הישגי התלמידים במתמטיקה 5
3.3. תרבות לאומית 7
3.4. אומת הסטארט-אפ 7
3.5. השלכות ההישגים הנמוכים במתמטיקה על המשך קיומה של הסטארט-אפ ניישן וההקשר התרבותי 8
4. מתודולוגיה 12
4.1. מחקר איכותני 12
4.2. משתתפי המחקר 12
4.3. כלי המחקר 13
4.4. הליך המחקר 13
5. תוצאות 14
6. דיון ומסקנות 20
7. ביבליוגרפיה 23
8. נספחים 26
8.1. נספח א' – שאלון 26
8.2. נספח ב' - ראיונות 27
1. תקציר
המחקר הנוכחי הוא מחקר איכותני אשר בדק האם תרבות המתמטיקה בישראל מנוגדת להישגים הטכנולוגיים של ישראל כמדינת סטארט אפ? המחקר כלל ראיונות עומק חצי-מובנים עם 5 מורות למתמטיקה המלמדות בבתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכון.
ניתוח ממצאי המחקר מצביע על כך, כי קיימת הסכמה בין המורות באשר לחשיבות לימודי המתמטיקה והקשר של לימודי המתמטיקה עם טכנולוגיה לצד היתרונות שמתמטיקה יכולים לספק לחברה הישראלית. בנוסף נמצא, כי בין המורות קיימת תמימות דעים באשר לגורמים להבדל בהישגים בין ילדי ישראל ובין מדינות ה-OECD, כאשר התפיסה היא שחסרות שעות לימוד, בנוסף לכך שאין אורך רוח במערכת החינוך והתרבות הישראל כי רוצים תוצאות מיידיות ולכן אין גם תהליכים ארוכי טווח שמשפיעים על ההישגים.
באשר ההקשר התרבותי להישגים ממצאי המחקר מצביעים על כך, כי התרבות הישראלית היא תרבות אשר אינה מעודדת לימודי מתמטיקה ולכן השקעה בעוד שעות לימוד לא בטוח שהיא הפתרון המרכזי. לתפיסתן, יש צורך בשינוי תרבותי על מנת שלימודי המתמטיקה ובעקבותיהם גם הציונים ישתפרו. מכאן עולה גם, אין הלימה בין ההישגים של תלמידי ישראל שהם נמוכים מעולם המערבי לבין ההישגים הטכנולוגים כך שחייבים לקחת בחשבון שהמצב הזה עלול להשתנות אם ההישגים במתמטיקה לא ישתנו באופן חיובי.
בסופו של דבר המחקר הראה, כי לתפיסת המורות ההישגים הנמוכים במתמטיקה עלולים להשפיע באופן שלילי על מיקומה של ישראל כמדינה מובילה טכנולוגית וכאומת סטארט-אפ. לגישתן, מספיק מספר שנים פחות טובות שיכולות להחזיר אותנו אחרוה או למקם אותנו נמוך בהיבט הטכנולוגי.
2. מבוא
מדינת ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום הפיתוח טכנולוגי ויש אפילו שמכנים את ישראל כסטארט אפ ניישן. כך תל אביב, נחשבת שנייה לעמק הסיליקון בתחום הפיתוח הטכנולוגי והיקף חברות הסטארט אפ הפועלות בה. יחד עם זאת הישגי התלמידים הישראלים במתמטיקה נחשבים מהנמוכים ביותר מבין מדינות ה-OECD בשנת 2018, מוקמו תלמידי ישראל במקום ה-41 מכלל מדינות העולם. ההישגים הנמוכים במתמטיקה מעלים לא מעט תהיות באשר להיותה של ישראל מעצמת טכנולוגיה וסייבר לגורמים אשר יוצרים את הפערים הללו, ייתכן שפערים אלו קשורים גם להיבטים תרבותיים בלימודי המתמטיקה.
תרבות לאומית היא זו אשר משקפת את הנטייה המרכזית של המדינה במונחים של ערכים, אמונות והעדפות שונות (Hofstede, 1991; In: Taylor & Wilson, 2012). על פי הופסטד (Hofstede, 2001; In: Woodside, Bernal & Coduras, 2016). כאשר בוחנים את התרבות הלאומית בהקשר של הישגים מתמטיים, ניתן לבחון זאת על בסיס פרמטרים שנבדקו למשל במבחני פיז"ה ומצביעים על הקשר תרבותי. כך למשל גרובר (2017) טוען, כי קשב, משמעת בכיתה וחיסורים מהווים מדד תרבותי אשר יכול להצביע על הישגים במתמטיקה. מנתוני מבחן פיז"ה בשנת 2018 עולה, כי התלמידים הישראלים דורגו במקומות הגבוהים ביותר בתחום המשמעת והקשב והחיסורים לצד מדינות מובילות בהישגים במתמטיקה. הנתונים מבציעים על פער בין הנתונים הללו להישגים ובכך מראים כי מבחינה תרבותית קיים פער תפיסתי.
המחסור בהון האנושי לתעשיות הטכנולוגיות בישראל, זוהה כבר בעשור הקודם והוגדר כאתגר לאומי, אשר מחייב התמודדות לשימור יתרונה היחסי של ישראל אל מול מדינות העולם. לפי סקר של עמותת סטארט אפ ניישן סנטרל משנת 2017 עולה, כי המחסור בהון האנושי מורגש בעיקר ברמות הטכניות הגבוהות כמו פיתוח תוכנה, אלגוריתמיקה ואבטחת סייבר. היעדר כוח אדם ראוי ובעל כישורים אקדמיים מתאימים, עלול להוביל לפגיעה במעמדה של ישראל מבחינה טכנולוגית ולפגוע בתעשייה הטכנולוגית כולה (נפתלי ועמיתיה, 2019).
מכאן עולה שאלת המחקר: האם תרבות המתמטיקה בישראל מנוגדת להישגים הטכנולוגיים של ישראל כמדינת סטארט אפ?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
