התמודדות המשפחה עם ילד ADHD
תוכן עניינים
תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 5
ADHD – רקע והגדרה 5
השפעת ה-ADHA על התפקוד בבית ובבית הספר 6
סוגי הלקויות השונות 7
טיפול ב ADHD 8
קשיים והתמודדות הורים 9
מתודולוגיה 11
שיטת המחקר - מחקר איכותני 11
משתתפי המחקר 11
כלי המחקר 12
הליך המחקר 12
ניתוח תוצאות 14
דיון ומסקנות 18
ביבליוגרפיה 20
נספחים 22
נספח א' – שאלון 22
נספח ב' – ראיונות 23
נספח ב'-1 - ראיון עם א' 23
נספח ב'-2 - ראיון עם ר' 24
נספח ב'-3 - ראיון עם ג' 25
נספח ב'-4 - ראיון עם ת' 26
נספח ב'-5 - ראיון עם י' 27
תקציר
המשפחה בה גדל ילד עם ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) מתוארת בספרות כמשפחה המפתחת מאפיינים רבים של דחק. לחץ או דחק זה נובע הן ממאפייני ההפרעה והשלכותיה על היחסים בין בני המשפחה, והן מכך שמבני הבית נדרשים משאבים ומאמצים רבים כדי ללמוד להתמודד עם מאפייני ההתנהגות בהפרעה. מחקרים רבים עסקו בהפרעה עצמה אך פחות בהתמודדות המשפחה איתה. עבודה זו תעסוק בהתמודדות המשפחות עם ילדיהם המאובחנים ב-ADHD.
המחקר הינו מחקר איכותני, ראיונות, סיפורי חיים של מרואיינים. המרואיינים הם חמש משפחות לילדים עם ADHD. הראיונות היו עם אם המשפחה בסלון המשפחה בשעות הערב באווירה נינוחה. מתוך המחקר עולה כי המשפחה היא מסגרת הטיפול העיקרית של הילד ולכן היא משפיעה עליו ומושפעת מהתנהגותו יותר מגופים מטפלים אחרים (Moos & Moos, 2014). כשיש במשפחה ילד עםADHD ההפרעה מקרינה על המשפחה כולה, ולכן חלק מהדיון נסוב על התמודדותה של המשפחה עם ההפרעה ועל גורמים המקלים או מכבידים על התמודדות זו. העברת המסר "אתה אשם" עלולה להחמיר את המצב,בעוד העברת מסר הפוך: "יופי אתה משתפר" תוכל להביא לתוצאות טובות יותר,למרות הלקות הבסיסית.לכן על כל התמודדות עם ADHD, על המשפחה לצאת מנקודת הנחה כי מדובר בבעיה קיימת אך שניתנת לטיפול. מסתבר כי התמודדות עם הילד מחייבת היערכות מערכתית, לולא יטופל בדרכים הנכונות,לא יוכל להתקדם ואם לא יתקדם, תגיע משפחתו למצב מתוח ביותר ולהטחה חוזרת של האשמות.
מבוא
אחת ההפרעות הקליניות המודברות ביותר בשנים האחרונות, היא הפרעת ה-ADHD. הפרעת ה-ADHD, מוגדרת כתסמונת הכוללת קשיי קשב, היפראקטיביות-אימפולסיביות, ששכיחותם גבוהים משמעותית יחסים לילדים אחרים באותו שלב התפתחותי. האבחנה יכולה להתחיל כבר בגיל 3-4. התסמינים מתבטאים במספר תחומים עיקריים, בין היתר פגיעה משמעותית בתפקוד החברתית, לימודית או תעסוקתית והם מוסברים על ידי עוינות, הפרעת מצב-רוח, חרדה, חוסר הבנה של הנדרש עוד. עבור הורים, ההתמודדות עם ילד המאובחן כסובל מהפרעת ADHD, היא קשה מאוד והיא עלולה במקרים מסוימים אף לפגוע בתא המשפחתי עצמו. עבודה זו עוסקת בהתמודדות המשפחה עם הילד הסובל מ ADHD.
מצבים שבהם הילד אינו רגוע, הוא לא מרוכז, אינו מסוגל להתמקד במשימה ונראה, כי ה"שובבות" האופיינית לגילו ורווחת בקרב הילדים, עברה את הגבול, נחשבת לחריגה. יחד עם זאת הוא מתפקד לכאורה באופן נורמאלי, מסוגל להבין כראוי לגילו ואינו מאובחן כבעל לקות רפואית-נכותית חריגה. תחילה אין כל אבחון רפואי וההורים מתרחקים מהצורך בו, מסרבים להבין כי הוא הכרחי. לאחר מכן, אנשי החינוך מאבחנים "היפראקטיביות", דורשים התערבות טיפולית ואף תרופתית, טוענים שאינם יכולים להשתלט עליו, וכי גם הילד עצמו אינו מסוגל לקחת את עצמו בידיים ומצבו מחייב התייחסות ספציפית וסיוע.
בו בזמן המשפחה בדילמה. מחד, הם אינם מסוגלים להדביק לבנם סטיגמה, אך מאידך מבינים שלא יוכלו להאשימו בהתנהגות לקויה, שכן היא מוסברת באופן רפואי ואינה תלויה בו לחלוטין. המשפחה חייבת לגבש החלטות, כיצד יתייחסו לילדם? כיצד לטפל בו? כיצד להגדירו? מה מותר להם לדרוש ממנו ומה מעבר לכוחותיו? כיצד יוכלו שלא להתאכזב מחוסר מילוי הציפיות שתלו בו? היכן עליהם להניח את הגבולות ומהו האופן הנכון לטפל בו?
על כן, למבוגרים בחייו של הילד הסובל מליקוי זה משמעות רבה ויש בידם את היכולת לעזור לו במידה ויקבלו הכוונה ויגיעו עם נכונות ללמוד כיצד אפשר לעזור לילד. לעיתים סוברים בסביבה, כי הילד עושה את מעשיו ההרסניים בכוונה ובעייתו נעוצה בחינוכו,טענים כלפי ההורים שהוא זקוק ליותר משמעת, למסגרת נוקשה יותר, להצבת גבולות. לחילופין, מניחים שההורים אינם מתפקדים כראוי. לאור כל זאת נדרשות שיטות ודרכים להתמודדות, כדי להסיר את תחושות האשמה ולטפל בבעיה באופן אובייקטיבי, שיחזק את ביטחונו העצמי של הילד ויוביל לתוצאות חיוביות יותר. כאשר המבוגרים בחייו של הילד אינם מכירים שיש לו ADHD, הם עלולים לנטוע בילד תחושת כישלון תמידית ולהביא להידרדרות או לכל הפחות לחוסר שיפור של מצבו,שכן הוא יקבע את הלך רוחו לפי התחושות המועברות אליו.
כיום ישנה מודעות גדולה יותר בכל הנוגע להפרעת ADHD, אך עם זאת האפלה גוברת על האור, המחלוקות לגבי אבחון התופעה עודן קיימות ויש מקום ליותר מידע מעשי על הנושא.צריך לספק להורים תשובות ישירות ומעשיות כיצד באמת לעזור לילדים אלה,תוך כדי הפנמה כי חוסר היכולת של הילד הסובל מלקות זאת לשלוט בהתנהגותו,להתגבר על בעיית הקשב ופעילות היתר, אינם מצב זמני אלא קבוע,הדורש שינוי גישה טוטאלי.זרת התייחסות שונה כלפיו?
לכן במחקר זה בחרתי להתמקד בתופעה מנקודת מבטם של ההורים והמשפחה הקרובה לילד. שאלת המחקר היא: כיצד מתמודדת המשפחה עם ילד הסובל מ ADHD וכיצד תוכל לשפר את מצבו בעזרת התייחסות שונה כלפיו?
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את הפרעת ה-ADHD, תוך הגדרת התסמינים הקליניים השונים, שכיחות התופעה והקשיים הרבים שסובלים המאובחנים בהפרעה. בחלקה השני, סוקרת העבודה את השפעת ה-ADHD על התפקוד בבית הספר והתפקוד בתא המשפחתי. בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את סוגי הלקויות השונות, תוך סקירת הלקויות הנפוצות ביותר עבור אלו הסובלים מההפרעה. בחלקה הרביעי, סוקרת העבודה את שיטת הטיפול המקובלות ל ADHD, בין היתר טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי-משפחתי. בחלקה החמישי, סוקרת העבודה את הקשיים שבהתמודדות ההורית עם ילד הסובל מהפרעת ADHD.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
