השפעת התקשורת על הפרעות אכילה אצל בני נוער

השפעת התקשורת על הפרעות אכילה אצל בני נוער
שם הקורס: היבטים חינוכיים בעבודה עם נוער בסיכון

תקציר
עבודה זו בדקה, האם לתקשורת, בין היתר לטלוויזיה, לעיתונות הכתובה ולמדיה החברתית יש השפעה על הפרעות אכילה אצל צעירים וצעירות. במחקר איכותני זה, השתתפו 10 נערות בטווח הגילאים 13-18. המחקר נערך באמצעות שאלון וראיונות עומק חצי-מובנים.
ממצאי המחקר העלו, כי רוב רובן של המשתתפות במחקר ציינו, כי לתקשורת חלק משמעותי בהשפעה על הרצון שלהן להיות רזות והשפעה על ייצוג הגוף. בנוסף נמצא, כי נושא ההרעבה העצמית מרצון, האובססיה שלהן להיות רזה יותר כאשר בוחנים בפירוט את הסיבות שהובילו לאובססיה זו, ניכר כי לסביבה הקרובה היה חלק בדבר. ממצא זה עולה בקנה אחד עם הטיעון לפיו אישה מערבית מקבלת מסביבתה מסרים רבים, חלקם סמויים וחלקם גלויים, בנושא המראה החיצוני שלה ובנושא היעדים בנושא שעליה להציב לעצמה ולעמוד בהם בעולם התחרותי. גם למשתנים החברתיים והתרבותיים והתייחס למסרים המועברים בתוך התרבות המערבית בנוגע לגוף האידיאלי. בראיונות נמצא כי המשתתפות מגדירות את אידיאל היופי על- פי מה שמוצג בחברה. כמו כן, כלל המרואיינות ציינו כי למשפחתם הייתה השפעה עצומה בתהליך ההבנה של המחלה וההתמודדות, כאשר התמיכה שקיבלו מהמשפחה ומהסביבה הקרובה הינה חלק חשוב ביותר בניצחון המחלה.

תוכן עניינים

מבוא 2
רקע תיאורטי 3
הפרעות אכילה – רקע 3
השלכות גופניות ופסיכולוגיות להפרעות אכילה 4
אנורקסיה נרווזה 4
בולימיה נרווזה 5
הפרעות אכילה בישראל 5
הפרעות אכילה בקרב בני נוער 6
השפעת התקשורת על הפרעות אכילה 7
תיאור המחקר 9
מחקר איכותני 9
אוכלוסיית המחקר 9
כלי המחקר 9
הליך המחקר 10
אתיקה 10
ממצאים 11
דיון 21
סיכום ומסקנות 22
רשימת מקורות 23

מבוא
הפרעות אכילה (Eating Disorders) הן הפרעות פסיכוסומטיות מסכנות חיים ובעלות השלכות גופניות, קוגניטיביות ונפשיות, והן נחשבות למגפה במאה ה-21 ומחקרים מראים שהיקפן רק הולך וגדל (Harris & Cumella, 2006; בתוך: טרבס, שטנגר וגור, 2013). עיקר הפגיעה של הפרעות האכילה הן בנערות צעירות, אולם בעשורים האחרונים מתרחבת התופעה גם לאוכלוסיות אחרות, גם אצל בנים וללא הבדל מעמדי חברתי או כלכלי (טרבס, שטנגר וגור, 2013).
"הפרעות אכילה" מוגדרות כהתנהגויות פתולוגיות המבטאות "הפרעות חמורות בהתנהגות האכילה", והן כוללות שני סוגים אבחוניים מרכזיים: בולימיה נרווזה – שהיא אכילה כפייתית ואנורקסיה נרווזה – המתאפיינת ב"סירוב לשמור על משקל גוף מינימלי נורמלי" ובהרעבה עצמית המובילה לאובדן מסיבי של משקל גוף (גולדין, 2002). הפרעת אכילה נחשבת בין היתר לבעיה נובעת מהפרעה נפשית וגופנית יחדיו. פרטים אשר לוקים בהפרעת אכילה מתעסקים באופן אובססיבי במראה ובמשקל שלהם. פעמים רבות קשה לאתר את הפרעות האכילה, כיוון שרוב האנשים הלוקים במחלה לומדים מסתירים אותה היטב. במידה ולא מאתרים את המחלה בזמן היא יכולה להפוך למחלה כרונית (מי-עמי, 2010), ואף להוביל למוות.
אחד הגורמים המשפיעים ביותר בעידן הנוכחי להפרעת אכילה, היא התקשורת. בין החוקרים קיימת תמימות דעים באשר להשפעת המדיה על דימוי הגוף של נשים צעירות ומתבגרות וכן על ההשלכות העתידיות מכך שעלולות בין היתר להוביל להפרעות אכילה (Becker et al., 2002; In: Ferguson et al., 2014). בנוסף, חוקרים רבים טוענים, כי לתקשורת ההמונית, תפקיד מרכזי ביצירת סטריאוטיפים חברתיים (Perloff, 2014).
במאה ה-21, אמצעי התקשורת העיקרי שבו משתמשים בני נוער וצעירים, הוא המדיה החברתית (Lenhart, Madden, & Hitlin, 2007; בתוך: לצר, כץ וספיבק, 2013). השימוש ברשתות החברתיות כאמצע תקשורת מועדף, הפך להיות גם האמצעי המוביל של המסרים באשר לתכונות הגופניות הרציות והבלתי רצויות. מסרים תקשורתיים המעודדים רזון נמצאו כבעלי השפעה משמעותית ביותר על דימוי גוף שלילי של מתבגרות, יותר מאשר השפעתם על משפחה וחברים (Blowers et al., 2003; בתוך: לצר, כץ וספיבק, 2013). המחקר הנוכחי בודק, האם לתקשורת השפעה על הפרעות אכילה בקרב צעירים ובני נוער.