אחריות תאגידית וקיימות – קידוחי נפט בגולן

עבודה באחריות תאגידית וקיימות – קידוחי נפט בגולן

תוכן עניינים

חלק א' – זיהוי הבעיה החברתית
גילוי נפט - 3
על הגולן - 3
הבעיה החברתית והסביבתית - 4

חלק ב' – ניתוח פתרון
בקצרה על "מגמה ירוקה" - 5
הפתרון המוצע - 5

ביבליוגרפיה - 6

חלק א' – זיהוי הבעיה החברתית
גילוי נפט
בשנת 2015 נפל דבר בישראל – חברת אפק, איתרה ברחבי הגולן כמויות גדולות מאוד של נפט, בכמות שלטענת החברה, יכולה לספק את צרכי הנפט של מדינת ישראל לעוד שנים רבות (ורון, 2015; מתוך אתר מאקו http://short.urls.co.il/25v7j3). עד לסופם של שנות ה-90 של המאה הקודמת, כמעט ולא נתגלו בשטח ישראל, מאגרי נפט בכמויות מסחריות (בג"ץ 4374/15, בג"ץ 7588/15, בג"ץ 8747/15, בג"ץ 262/16, עמ' 10), כאשר התגלית המשמעותית והכמעט יחידה שנמצאה, הייתה עוד בשנת 1955, באזור השפלה הדרומית באתר הקידוח "שדה חלץ", שממנו הופקו כ-17 מיליון חביות נפט. יחד עם זאת, תמונת חיפושי הנפט והגז החלה להשתנות עם גילוים של מספר שדות גז בסוף שנת 1999 ובתחילת שנות האלפיים, ובהם המאגרים: תמר, ים-תטיס, לויתן 2004 (בג"ץ 3734/11 דודיאן נ' כנסת ישראל; בג"ץ 4512/11; בג"ץ 8777/11; בג"ץ 2279/12, עמ' 4).
איתור נפט בישראל הפך מאז הקמתה של המדינה, לחלומם של כלל התושבים והמנהיגים, בעיקר לנוכח התלות של מדינת ישראל בנפט ממדינות אחרות. לכן, גילוי הנפט בגולן החזיר את השיח הציבורי בעניין, בעיקר בכל הקשור לאיכות הסביבה, כאשר זה התגלה באחד האזורים הייחודיים ביותר בישראל - רמת הגולן.