עבודה סמינריונית
1. מבוא 2
2. סקירת ספרות 3
הגדרת הבדידות ומדידתה 3
בדידות בקרב סטודנטים 3
הפרעות אכילה ותסמיני אכילה בקרב סטודנטים 4
סינון הפרעות אכילה באמצעות SCOFF 5
הקשר בין בדידות להפרעות אכילה 5
מנגנונים מסבירים 6
כיווניות הקשר והבדלים בין המינים 7
מטרת המחקר והשערותיו 8
3. שיטת המחקר 9
משתתפים 9
כלי המחקר 9
הליך 10
עיבוד הנתונים והניתוח הסטטיסטי 10
4. ממצאים 11
בדיקות מקדימות ומהימנות 11
סטטיסטיקה תיאורית 11
בדידות וסינון חיובי 12
בדידות ומספר התשובות החיוביות 13
הבדלים בין נשים לגברים 14
מגדר כמשתנה ממתן 15
ניתוחי רגישות 16
5. דיון ומסקנות 17
סיכום הממצאים העיקריים 17
בדידות וסימנים להפרעות אכילה 17
ההבדלים בין נשים לגברים 18
השלכות מעשיות 19
מגבלות המחקר 19
כיווני מחקר עתידיים 20
מסקנות 21
רשימת מקורות 22
נספח א. שאלון SCOFF 27
נספח ב. סולם הבדידות UCLA 27
נספח ג. ניתוחים סטטיסטיים נוספים 28
שאלון הסינון SCOFF סיווג 13.5% מהסטודנטיות ו-3.6% מהסטודנטים לתואר ראשון כבעלי סבירות מוגברת להפרעת אכילה, במדגם אקראי של 2,822 סטודנטים באוניברסיטה אמריקנית גדולה, ורק כחמישית מהם קיבלו טיפול נפשי כלשהו בשנה שקדמה לסקר (Eisenberg et al., 2011). סקירה של מחקרי סינון שנערכו בקמפוסים מצאה שבמרבית המחקרים שיעורי הסיכון בקרב סטודנטים גבוהים מאלה שבאוכלוסייה הכללית, ושהפער בין הנזקקים לטיפול לבין המקבלים אותו נשאר גדול (Fitzsimmons-Craft et al., 2019). באותן שנים בחייהם סטודנטים רבים חווים גם בדידות: בסקר של 689 סטודנטים בגרמניה דיווחו 32.4% על בדידות בעוצמה בינונית ו-3.2% על בדידות חמורה (Diehl et al., 2018), ובמדגם גדול של סטודנטים בבריטניה הבדידות הייתה המנבא החזק ביותר של מצוקה נפשית, חזק יותר מלחץ הבחינות (McIntyre et al., 2018).
הקשר בין שתי התופעות תועד בעיקר באוכלוסיות קליניות. סקירה שיטתית עדכנית שכללה 15 מחקרים ו-2,907 משתתפים מצאה שהבדידות היא גורם חוצה אבחנות, שקשור לחומרת התסמינים של הפרעות האכילה, ושבמדגמים לא קליניים היא מופיעה כבר בשלבים המוקדמים של התסמינים, בעיקר בקרב צעירים (Rabarbari et al., 2026). אולם רבים מהמחקרים נערכו בקרב נשים בלבד (Mason et al., 2016; Meneguzzo et al., 2024; Southward et al., 2014), והמעטים שבחנו גברים ונשים יחד מצאו דפוסים שונים: במחקר אורך נורווגי הבדידות בגיל ההתבגרות ניבאה אכילה משובשת מאוחרת יותר בקרב בנים, ואילו בקרב בנות הקשר נמצא רק בשלבים מאוחרים יותר ובשני הכיוונים (Cortés-García et al., 2022). גם כלי הסינון עצמו פותח ותוקף בעיקר בקרב נשים, ורגישותו נמוכה יותר במדגמים שיש בהם יותר גברים (Kutz et al., 2020). לכן לא ברור אם הקשר בין בדידות לבין סימנים להפרעות אכילה זהה בקרב סטודנטיות וסטודנטים, ומחברי הסקירה השיטתית ציינו את ההבדלים המגדריים כאחד הנושאים שמחקר המשך צריך לבחון (Rabarbari et al., 2026).
מטרת המחקר היא ללמוד אם סטודנטים שחווים בדידות רבה יותר מדווחים על יותר סימנים להפרעות אכילה, ואם עוצמת הקשר הזה שונה בין נשים לגברים. שאלת המחקר היא: האם קיים קשר בין תחושת בדידות לבין סימנים להפרעות אכילה בקרב סטודנטים, והאם הקשר שונה בין סטודנטיות לסטודנטים? כדי לענות על השאלה נותחו נתונים שנאספו במדגם נוחות של 62 סטודנטים וסטודנטיות, שמילאו את סולם הבדידות UCLA ואת שאלון הסינון SCOFF. המחקר עוסק בסימנים שעולים מכלי סינון ולא באבחנה קלינית, ומאחר שמערך המחקר מתאמי, הוא אינו מאפשר להסיק מה גורם למה.
ניתן לרכוש בנפרד את קובץ הנתונים שבו נעשה שימוש בעבודה, כאן.
