בחירות איזוריות מול בחירה ישירה: מהי שיטת ההצבעה המתאימה לישראל?
תוכן העניינים
מבוא 3
סקירת ספרות 4
שיטת הבחירות בישראל 4
מטרות השינוי 4
קריטריונים להערכת שיטת הבחירות 6
בחירה ישירה של ראש הממשלה 7
בחירה איזורית 7
דיון 8
סיכום 10
מבוא
שיטת הבחירה בישראל הוא נושא שהועלו לגביו מספר הצעות והמלצות לשינוי (Shamir & Arian 2018). תפיסות שונות של מטרת השינוי, ותפיסות שונות לגבי יכולת שיטת הבחירה שהיא אמצעי טכני בעיקרו להשגת המטרות, הולידו את ההצעות השונות.
מחקר זה מטרתו להשוות בין הגישות השונות, על ידי עימות ההצעות וההמלצות השונות עם מטרותיהן. לצורך כך יבחנו שתי גישות עיקריות: הגישה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המוצגת ע"י אריאן ואמיר (1997) ועל ידי רהט ושר-הדר (1999) ומכוונת לבחירות איזוריות, מול הגישה של נויברגר (1998), המצדד בבחירות ישירות אך לא בנוסח של חוק יסוד: הממשלה (1992).
מרבית החוקרים מסכימים לגבי העמדה כי אין לתור אחר שיטת בחירות נכונה, אלא להתאים את שיטת הבחירות למצב הפוליטי-תרבותי במדינה (אריאן ואמיר, 1997; נויברגר, 1998; רהט ושר-הדר, 1999). מכאן שההתייחסות לשיטת הבחירות היא כאל כלי, אמצעי, שיכול לסייע להשיג מטרות מסויימות אך לא לפתור בעיות פוליטיות עמוקות. משום כך, בטרם מבצעים שינוי כלשהו בשיטת הבחירה יש להגדיר את המטרות המבוקשות.
ישנה אף הסכמה בין החוקרים לגבי העמדה, כי שיטת הבחירות היא אמצעי טכני בעיקרו, שאין ביכולתו לפתור בעיות פוליטיות אמיתיות או לשנות את המפה הפוליטית בישראל. שתי הגישות שיוצגו מקורן בקושי אמיתי להכריע בסוגיות מסויימות, המאפיין חברה שסועה כמו החברה הישראלית. אין ציפיה ששיטת בחירות "נכונה" תפתור את הקושי ותביא לקבלת החלטות קלה שתהיה מקובלת על רוב ציבור הבוחרים. למרות שההשוואה עוסקת בשיטת הבחירה, הואיל והתחומים קשורים זה בזה באופן הדוק אין מנוס מנגיעה בתחומים קרובים כמו סוג המשטר, התנהגות בוחרים והפוליטיקה בישראל.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
