האמצעים ליצירת רב משמעות אצל נתן זך ובספר איוב: ניתוחי נאום אליפז (איוב ד'-ה') ושלושה שירים של זך
תוכן העניינים
1. מבוא 2
2. אמצעים אמנותיים 3
3. יצירת רב משמעות באיוב ד'-ה' 6
4. יצירת רב משמעות בשירי זך 11
5. אנלוגיה בין שני סוגי הטקסטים 16
5.1. שימוש בפערים 16
5.2. שימוש באלוזיה 17
5.3. שימוש באירוניה 17
5.4. שימוש בביטויי חרב פיפיות 18
6. סיכום ומסקנות 19
רשימת מקורות 23
נספח – השירים 24
1. מבוא
ספר איוב היא יצירה אניגמטית, ואחד המאפיינים של אניגמטיות זו היא מספר קריאות מתחרות, אשר כל אחת מהן אפשרית על סמך הטקסט, אבל מוציאה את רעותה. לדוגמא, מהי הסיטואציה שמסתתרת מאחורי נאום אליפז? האם אליפז למעשה צודק ואיוב והקוראים לא יודעים זאת? או האם איוב צודק ובכך מתעלה, מוסרית, על האל?
בשיריו של נתן זך קיימת תופעה דומה, בה נוצרת אפשרות לקריאות מתחרות ודרכים שונות לפרש את השיר. לאור העובדה שזך מתייחס ישירות לספר איוב באמצעות אזכורים וארמזים שחקירתם חיונית לבדיקת הקשר האינטרטקסטואלי בין המקרא לשירים , נשאלת השאלה, מהם האמצעים המשמשים את המחבר המקראי על מנת ליצור רב משמעות, ומהם האמצעים בהם זך עושה שימוש על מנת ליצור רב משמעות? האם כלים אלו דומים או שונים? מענה לשאלה זו תתרום הן להבנת ספר איוב ושיריו של זך, והן להבנת היחסים ביניהם.
עבודה זו תבחן את האמצעים ליצירת דו משמעות ורב משמעות בנאום אליפז (איוב ד'-ה') ובשירי נתן זך "אנוש כחציר ימיו", "אצל איוב זה היה חד פעמי" ו"לפעמים מתגעגע", ומה ניתן ללמוד על כל אחד מסוגי הטקסטים מן האמצעים המשמשים ליצירת רב משמעות.
ראשית ינותחו הטקסטים הללו תוך התמקדות באמצעים השונים ליצירת דו משמעות ורב משמעות, ולאחר מכן תערך בין האמצעים בהם משתמשים שני סוגי הטקסטים. לבסוף, אציג מסקנות לגבי תרומת הניתוח להבנת כל אחד מסוגי הטקסטים כפי העולה מן ההשוואה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
