המחלוקת בסוגיית "מיהו יהודי" טרם חקיקת תיקון 2 לחוק השבות
מגיש:
תוכן עניינים
1. מבוא 2
2. סקירה ספרותית 3
2.1. שאלת "מיהו יהודי?" – רקע 3
2.2. חוק השבות, תש"י-1950 5
2.2.1. 'מיהו יהודי' וחוק השבות 7
2.2.2. פרשת בר-יהודה (1958) 8
2.3. תפיסת הממסד הדתי (רבנות ובתי הדין) את "מיהו יהודי" עוד בטרם תיקון 2 לחוק השבות 9
2.4. פרשת רופאיזן 10
2.5. פרשת שליט 11
2.6. ראיית המחוקק ובית המשפט את "מיהו יהודי"? 13
3. ביקורת ודעה אישית 15
4. סיכום 16
5. ביבליוגרפיה 17
1. מבוא
הקמתה של מדינת ישראל לאחר כאלפים שנות גלות, אפשרה בין היתר לא רק את השממה, אלא גם את פריחתן של זהויות יהודיות רבות, אולם היא גם הרחיבה את סלע המחלוקות בין קבוצות שונות באוכלוסייה, בנוגע לשאלה, "מיהו יהודי?", ועדיין קיימת מחלוקת בסוגיה זו. מיד עם הקמתה, נדרשה המדינה לספק מענה לשאלה, "מיהו יהודי", תוך קביעת קריטריונים ברורים ליהדותו, כאשר להחלטה זו השלכות רבות בתחומים רבים.
ההגדרה המקובלת לשאלת "מיהו יהודי" אמנם הוכרעה בשנת 1970 עם חיקוקו של תיקון 2 בסעיף 4ב לחוק השבות, תש"י-1950, הקובע את המדדים המקובלים, אולם עוד בטרם חוקק התיקון, ניתץ ויכוח ער בנוגע לקביעה "מיהו יהודי", ששיאו היה בפסקי הדין בפרשת שליט ופרשת רופאיזן . ההימנעות של המחוקק מהגדרה מדויקת לשאלה "מיהו יהודי", הובילה כאמור להתלקחות של המחלוקת, אשר בסופה הובאה הסוגיה להכרעתו של בית המשפט. עבודה זו עוסקת בשאלת המחלוקת בסוגיית "מיהו יהודי" טרם חקיקת תיקון 2 לחוק השבות.
העלייה והמאבק על העלייה עצמה, החלו שנים רבות לפני קום המדינה, כאשר מיד עם ההכרזה על הקמת המדינה נפתחו שערי הארץ להגירה יהודית, ומיד החלה העלייה מתפוצות רבות. רק כעבור שנתיים, בשנת 1950, נחקק חוק השבות , אשר קבע כי :כל יהודי זכאי לעלות ארצה". בשנים הראשונות למדינה על אף המלחמה והמצב הקשה ששרר בארץ עלו ארצה רבבות יהודים מכל קצות תבל , וכי סוגיית היהדות של העולים החדשים, לא העסיקה איש. אולם, בחקיקתו של חוק השבות, לא הוגדר, בין אם בכוונת משורר ובין אם לאו, כל הסבר לגבי הקריטריונים של מיהו אותו "יהודי", מה שהוביל בסופו של דבר לא רק למאבקים פוליטיים רבים, אלא גם לפסיקות תקדימיות ומעוררות לא מעט מחלוקת, של בית המשפט העליון.
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את שאלת השאלות, 'מיהו יהודי', תוך מתן מבט היסטורי יהודי והלכתי בנוגע לתפיסת מיהו יהודי. בחלקה השני, סוקרת העבודה את חוק השבות ואת המשמעויות שעולות עוד בטרם תוקן החוק בשנת 1970. בנוסף, סוקר חלק זה את פרשת בר-יהודה, שהיווה את ירית הפתיחה לדיון שנערך ועוד ייערך בהמשך. בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את תפיסת הממסד הדתי את השאלה 'מיהו יהודי', תוך התמקדות בגישות הלכתיות שונות. בחלקה הרביעי והחמישי, סוקרת העבודה את שתי הפרשיות המרכזיות שהובילו כאמור לשינוי החוק, פרשת רופאיזן משנת 1962, ופרשת שליט משנת 1968. בחלקה השישי, סוקרת העבודה, את תפיסת המחוקק ובית המשפט את שאלת 'מיהו יהודי', תוך סקירת גישות שונות כפי שהובאו במספר פסקי דין.
