הנקה באסלאם-מיניקות באסלאם ומוסד המיניקות בימי הביניים
שם הסטודנט:
שם המרצה:
שם הקורס:
תוכן עניינים
מבוא 2
חלק תאורטי 5
רקע היסטורי 5
ההנקה באסלאם 5
הנקה בתרבות האסלאמית 9
הנקה בתרבות האסלאמית 11
דיון וסיכום 13
ביבליוגרפיה 14
מבוא
מתחילת הווייתו של האדם התבססה הזנת התינוק על הנקה. הספרות ההיסטורית מתייחסת אל ההנקה כפעילות בסיסית, טבעית ומובנת מאליה. בכתביהם של היפוקרטס, סורנוס וגלן ישנם תיאורים של הנקת תינוקות. כמו-כן, משחר הציוויליזציה העסיקו משפחות עשירות נשים מיניקות: עדות לכך ניתן למצוא בספר שמות בדבריה של בת פרעה:" הליכי את-הילד הזה והניקיהו לי ואני אתן את שכרך" (ניצן קלוסקי ושטרן, 2005).
כאשר אנו מתארים לעצמנו כיצד חברות פרה-מודרניות תפסו את יחסי האימהות והינקות, שום התנהגות לא מאפיינת יותר יחסי אימא-ילד מאשר הנקה: האקט האינסטינקטיבי המעניק חיים שבני אדם חולקים עם שאר בני משפחת היונקים.
הכרחי בשביל ההישרדות של ילודים שרק נולדו ולהתפתחותם, ההנקה היא הרבה יותר מאשר רק צורך ביולוגי, זה אספקט של "אימהות", שבאופן תרבותי מתקשר לבניית הקשר בין האם והילד, המעוגן בתוך פרקטיקות תרבותיות או היסטוריות ספציפיות. זה גם אמצעי בסיסי של תהליך החברות. באופן לא מפתיע, הדרך שבה הפונקציות של הנקה נתפסות משתנות מתרבות לתרבות או אפילו מקבוצה חברתית אחת לבין רעותה.
ניסיון להבין את טבע האכלת העוללים בעבר והשכיחות של השיטות הכרוכות בכך עוזרות לשפוך אור על אספקטים חשובים בחייהם של ילדים ונשים בתקופות הפרה-היסטוריות: הסטטוס של נשים בתוך המשפחה ומערכת היחסים שלהן עם הבעלים והתינוקות, היחס הפיזי שילדים קיבלו ומערכת היחסים הפסיכולוגית שהתפתחה בין ילדים והוריהם ומינקות.
כאשר מסתכלים על הגישות והנטיות ההיסטוריות של ההנקה, חשוב לקחת בחשבון את החשיבות שהפסיכולוגיה המודרנית מעניקה לקשר הנוצר בין התינוק לאימא כאשר יש הרואים בכך את מערכת היחסים האנושית החזקה ביותר.
D.W. Winnicott טען כי: "המטרה בגידול תינוק היא לא רק לדאוג לבריאותו, אלא גם כולל את הדאגה להתנסות האופטימאלית ביותר עם השלכות ארוכות טווח עמוקות ובעלות ערך באופי ובאישיות של האינדיבידואל" (Winnicott, 1973).
על-כן, ההנקה משמשת בסיס חשוב לחיים. בשביל אריק אריקסון הפה והפטמה היו האזורים המרכזיים לחמימות והדדיות והכרה של ה"אחר הידידותי". כך התינוק מפתח את האגו האפשרי שיאפשר לו בהמשך להיות אדם מעניק. המשמעות הפסיכולוגית בקשר שבין הנקה ולהניק יכולה להשתנות מחברה לחברה אך כשלב ראשון בתהליך החברות זה נראה כעובדה בסיסית אוניברסאלית.
במיוחד חשובים למחקר ההיסטורי ההבחנות האנתרופולוגיות בקשר ל"מבני כוח" שונים שמוצאים ביטוי בהנקה ובגישות הנוגעות לכך. למשל: בחברות רבות הגבר ולא האישה קובעים כמה אוכל האישה והתינוק יצרכו. מתוך הרצון לשלוט על יחסי אם-תינוק הגבר שם גבולות למשך זמן תקופת ההנקה או הוא יכול אף לקבוע אם האם תניק את התינוק או שמא מינקת.
בשורה התחתונה, האב ולא האם בוחר את המינקת על פי מאפיינים פיזיים, מוראליים ונפשיים ובהתאם לקריטריון חברתי או כלכלי מסוים.
בחברות שבהם הנקה לא ע"י אימהות מתרחשת, חלק מהצרכים הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים של הנשים לא מסופקים וכך גם נמנע יתרון ההנקה כאמצעי מניעה להריון נוסף ולמרווח בין הלידות. חברות כאלה מדגישות נישואין והבאת ילדים כמוסדות לאישור של עושר ושל סטטוס יותר מאשר אמצעים להורות והרחבת קשרים בין קרובי משפחה.
מכיוון שבהרבה חברות נשים כפופות לתחומי עניין של גברים, הרי שנשים לא רק עסוקות במטלה של לידות תכופות ולהאכיל ולגדל את הצאצאים אלא גם בסוגים שונים של עבודה מחוץ לבית. כתוצאה מכך נשים נוטות יותר לחלות ולסבול מתוחלת חיים נמוכה יותר. באותו הזמן, נשים מצליחות לעצב גישות חדשות בהנקה אשר סוטות מהנורמות הנקבעות על ידי גברים.
בנוסף לכך, אנתרופולוגים הצביעו על כך שלעיתים גישות ביולוגיות משפיעות על מניעים חברתיים. כך למשל האמונה שקיום יחסים עם אישה מניקה יכול לגרום נזק לעולל שהיא מניקה אלא גם לעובר שהיא נושאת במקרה והיא בהריון, יכולה להצדיק בחברות מסוימות מסירת עוללים למיניקות כמעט מידית מה שמאפשר לבני הזוג לחזור לקיום יחסים מיד לאחר שהאישה ילדה.
כפי שלומדים מהתנ"ך, קוד חמורבי, פפירוסים מצריים וספרות רומאית ויוונית, המינקת הייתה דמות מוכרת בחברות העתיקות. להוציא החוצה תינוקות עם מינקות נראה כדרך נפוצה של נטישה ממוסדת. ברומא הקדומה למשל הנוהג למסור תינוקות שרק נולדו היה מאוד נפוץ.
באירופה של ימי הביניים השימוש במיניקות היה מאוד נפוץ קודם בקרב האצולה והמשפחות העשירות ובימי הביניים המאוחרות התופעה התרחבה גם לחברה העירונית בייחוד באיטליה. בקרב נשים עשירות ובקרב נשים ממעמד האצולה מסיבות בריאות, הרצון לשמור על גזרתן ולקצר את משך הזמן בין הלידות הייתה נטייה להימנע מהנקה שנחשבה עד המאה ה-18 מבחינה פיזית מחלישה או אפילו מסוכנת. נשים עניות לעומת זאת נטו לקחת מינקת על-מנת שתוכלנה לחזור לעבוד.
מסמכים היסטוריים שהתגלו בשנים האחרונות בהקשר האירופאי של חוזים שנעשו בין אב התינוק ובין בעלה של המינקת באנגליה ובצרפת מעידים על כך שתעשיית המיניקות הייתה מאוד מאורגנת ונשלטה על ידי המדינה כבר במאה ה-13.
לגבי העולם המוסלמי, הפרה-מודרני בהעדר מידע ארכיוני, המידע אודות הנקה קשור למקורות של האופי התיאורטי הנורמטיבי שנכתב ולוקט על ידי גברים מהמעמד העירוני הגבוה. אנו למשל לא מוצאים בתי-יתומים בארצות האסלאם משום שיתומים מצאו חסות בקרב בני משפחתם או המשפחה המורחבת שאליה השתייכו, אף אם לא אומצו רשמית (הקוראן ביטל את האפשרות שבן מאומץ יקבל את שמו של האב המאמץ) (giladi,1999).
עבודה זו תדון בנושא ההנקה באסלאם ובצורה שבה באה לידי ביטוי בתרבות המוסלמית.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
