המכללה האקדמית ספיר
המחלקה לב.א בלימודים רב תחומיים
עבודה מסכמת בקורס: הבטחות ובגידות: מעצמות המערב ויצירת המזה"ת המודרני
2025
מבוא 1
הסכם סייקס-פיקו והאינטרסים של המעצמות 2
הרקע לכריתת ההסכם 2
האינטרסים הבריטיים 2
האינטרסים הצרפתיים 2
התחייבויות בריטניה כלפי הערבים 4
עיקרי ההסכם וחלוקת אזורי ההשפעה 5
יישום ההסכם והשלכותיו 6
היישום בפועל 6
מתחים ומאבקים בעקבות ההסכם 6
סיכום 8
רשימת מקורות 9
מלחמת העולם הראשונה היוותה נקודת מפנה בתולדותיו של המזרח התיכון. התמוטטותה של האימפריה העות'מאנית, ששלטה באזור כארבע מאות שנה, פתחה מרחב פוליטי שהמעצמות האירופיות ביקשו לעצב בהתאם לאינטרסים שלהן. הסכם סייקס-פיקו, שנחתם בחשאי בשנת 1916 בין בריטניה לצרפת, נחשב למסמך המכונן של החלוקה הטריטוריאלית שהתגבשה באזור לאחר המלחמה, ובו נקבעו אזורי שליטה והשפעה שסימנו את קווי המתאר של מדינות הלאום שקמו בו בהמשך (הסכם סייקס-פיקו, 1916).
חשיבותו של ההסכם אינה נובעת מתוכנו בלבד, אלא גם מן הפער שבינו לבין ההתחייבויות שנתנה בריטניה לגורמים אחרים באותן שנים. במקביל למשא ומתן החשאי עם צרפת ניהלה בריטניה התכתבות עם חוסיין בן עלי, שריף מכה, ובה הבטיחה תמיכה בהקמתה של מדינה ערבית עצמאית בתמורה למרד נגד העות'מאנים. פרומקין (1989) מתאר כיצד הצטברו התחייבויות סותרות אלה לכדי מערכת יחסים שהתבססה על חוסר אמון, ואילו באר (2011) מראה כי התחרות בין בריטניה לצרפת הייתה גורם מרכזי לא פחות מן היחס אל התושבים המקומיים.
המחקר בן זמננו מרחיב את התמונה ומסייג את הדימוי הרווח שלפיו גבולות האזור שורטטו בידי שני דיפלומטים על גבי מפה. יש הטוענים כי הסדר האזורי שהתגבש בין השנים 1911 ל-1934 היה תוצר של מאבק ממושך בין תכניות קולוניאליות לבין כוחות מקומיים, ולא גזירה חד צדדית של המעצמות (Wyrtzen, 2022). מנקודת מבט משפטית נבחן ההסכם גם כמקרה מבחן לשאלת הזכויות הטריטוריאליות ולאופן שבו הכרעות של מעצמות חיצוניות מעצבות את מעמדם של שטחים ושל האוכלוסיות היושבות בהם (Naddaf & Ghanbari, 2025). לצד זאת, רבינוביץ', סבל וערן (2016) מציינים כי גם כיום, יותר ממאה שנים לאחר החתימה, ממשיך ההסכם לשמש נקודת ייחוס מרכזית בשיח על יציבותן של מדינות האזור ועל גבולותיהן.
עבודה זו בוחנת את הסכם סייקס-פיקו על רקע האינטרסים של בריטניה ושל צרפת, את ההתחייבויות שניתנו לערבים ואת הסתירה שנוצרה בינן לבין ההסכם, את תוכנו של ההסכם ואת אופן יישומו בפועל לאחר המלחמה. בחלקה האחרון נדונות ההשלכות ארוכות הטווח של ההסכם על עיצובו של המזרח התיכון המודרני ועל תפיסת הגבול והריבונות בו.
