תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    הקשר בין תפיסת המסוגלות העצמית של מורים לבין תחושת האופטימיות בעת מלחמת חרבות ברזל

    מילות מפתח: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,
    מחיר: 330.00₪
    מספר מילים: 5521
    מספר מקורות: 19
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2024
    שם המוסד האקדמי: האקדמית גורדון
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    הקשר בין תפיסת המסוגלות העצמית של מורים לבין תחושת האופטימיות בעת מלחמת חרבות ברזל

     

    סמינריון מחקרי: ניהול משבר ושינוי

    תוכן עניינים

    מבוא 3
    סקירת ספרות 5
    תפיסת מסוגלות עצמית 5
    תפיסת מסוגלות של מורים 6
    אופטימיות 6
    משבר 8
    המחקר הנוכחי 8
    שיטה 10
    מערך המחקר 10
    משתתפים 10
    כלי המחקר 10
    הליך המחקר 11
    ממצאים 11
    סטטיסטיקה תיאורית 11
    סטטיסטיקה הסקתית 12
    דיון 13
    מגבלות המחקר 15
    הצעות למחקרי המשך 15
    ביבליוגרפיה 17
    נספח - שאלון המחקר 19

     

    מבוא

    מערכת החינוך פועלת דרך קבע בסביבה שבה משבר אינו אירוע חריג אלא חלק בלתי נפרד מן השגרה הארגונית. בספרות המחקרית מוגדר משבר כמצב שלילי הגורם לתוצאות בלתי רצויות לארגון ולבעלי העניין שלו (‎Coombs‎, ‎1999‎), או כאירוע בלתי צפוי היוצר אי ודאות ואיום ישיר (‎Coyne‎, ‎2011‎). בתחום החינוך מקבל המושג משמעות ייחודית, והוא מתאר כל מצב המשבש את תהליך החינוך וההכשרה והופך אותו לבלתי ניתן להפעלה (‎Brion‎, ‎2021‎). מנקודת מבט ניהולית, ההכרעה העומדת בפני ארגון בעת משבר היא אם להתכנס ולצמצם או דווקא להשקיע ולחדש (בנימין, 2021), ובמערכת החינוך הכרעה זו מתורגמת בסופו של דבר להתנהלותו היומיומית של המורה מול הכיתה.
    ב-7 באוקטובר 2023 פרצה מלחמת חרבות ברזל, משבר לאומי חריג בהיקפו שהשפעותיו על מערכת החינוך היו מיידיות: הלימודים הופסקו, קהילות שלמות פונו מבתיהן, ותלמידים ומורים כאחד נחשפו לאיום מתמשך ולאובדן. מחקר שנערך בקרב בני נוער בישראל במהלך המלחמה מצא רמות גבוהות של חרדה ומצוקה נפשית, והדגיש את הצורך בהכשרת אנשי חינוך לזיהוי תגובות ללחץ ולמתן מענה מותאם (‎Al‎-‎Said‎ & ‎Braun‎-‎Lewensohn‎, ‎2024‎). בתוך מציאות זו נדרשו המורים למלא בעת ובעונה אחת שלושה תפקידים: אנשי מקצוע שעליהם להוסיף וללמד, דמויות מבוגרות מכילות עבור תלמידיהם, ונפגעי משבר בעצמם. משברים בתחום החינוך אינם משפיעים על ההתקדמות הלימודית בלבד, אלא גם על רווחתם של המורים ועל מצבת כוח האדם בהוראה, ולכן השלכותיהם על המערכת כולה הן ארוכות טווח.
    אחד המשאבים האישיים שנמצאו מרכזיים בהתמודדות עם מצבי לחץ הוא תפיסת המסוגלות העצמית, כלומר האופן שבו אדם מעריך את יכולתו לארגן ולבצע את דרכי הפעולה הנדרשות להשגת יעדים ותוצאות (‎Bandura‎, ‎1977‎). תפיסה זו נתפסת כיום כגורם קוגניטיבי המשפיע על מחשבותיו, התנהגותו וביצועיו של הפרט (קס, 2012), וארבעת מקורותיה המרכזיים הם ניסיון קודם, תחושות פיזיולוגיות, מודלים לחיקוי ומשוב מילולי (‎Milner‎, ‎2002‎). בהקשר של ההוראה הוגדרה מסוגלות המורה כאמונתו ביכולתו לקדם את למידת תלמידיו ואת הישגיהם (לב & ריץ', 1999; פרידמן & קס, 2001), והיא נמצאה קשורה לרמת המוטיבציה של המורה ושל תלמידיו (‎Erdem‎ & ‎Demirel‎, ‎2007‎), לשחיקה מקצועית (‎Amasha‎ & ‎Assadi‎, ‎2024‎) ולאיכות הקשר שהמורה מקיים עם תלמידיו (לזר, 2021).
    משאב שני, המשיק לראשון אך נבדל ממנו, הוא האופטימיות: הנטייה היציבה לצפות לתוצאות חיוביות ולראות את הצד החיובי גם במצבים מאיימים (‎Carver‎ & ‎Scheier‎, ‎2014‎). אופטימיות נמצאה קשורה להתמודדות מיטיבה עם לחץ ולבחירת דרכי פעולה המתאימות לסיטואציה (‎Agbaria‎ & ‎Abu‎ ‎Mokh‎, ‎2022‎), וכן לנטייה לפרש שינוי ומשבר כהזדמנות להתפתחות ולא כאיום בלבד (‎Karademas‎, ‎Kafetsios‎, & ‎Sideridis‎, ‎2007‎). בקרב מורים נמצא כי אופטימיות אקדמית קשורה להצבת ציפיות ומטרות גבוהות יותר מן התלמידים ולהתמדה רבה יותר במאמץ ההוראה (‎Moghari‎, ‎Lavasanib‎, ‎Bagherianc‎ & ‎Afsharid‎, ‎2011‎).
    אף שהקשר בין שני המשתנים נבחן במחקרים שונים, טיבו וכיוונו שנויים במחלוקת. יש הסבורים כי תפיסת המסוגלות העצמית קודמת לאופטימיות, ולכן אדם המאמין ביכולותיו יביט בעתיד בביטחון רב יותר (‎Karademas‎, ‎Kafetsios‎, & ‎Sideridis‎, ‎2007‎), ואילו אחרים גורסים כי דווקא הנטייה האופטימית היא שמזינה את האמונה ביכולת, וכי הקשר בין השניים עקיף ומתווך על ידי מידת המוטיבציה (‎Erdem‎ & ‎Demirel‎, ‎2007‎). מרבית המחקרים שבחנו את שני המשאבים בעת משבר עשו זאת בהקשר של מגפת הקורונה: נמצא כי תחושת המסוגלות במשבר קשורה למחויבות לעבודה בקרב עובדי חינוך (‎Baloran‎ & ‎Hernan‎, ‎2020‎), וכי בקרב מורים בישראל ניבאו מדיניות ארגונית ברורה, ניסיון קודם וחוסן אישי את תחושת המסוגלות המקצועית שלהם (‎Ben‎ ‎Amotz‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2022‎). ואולם משבר ביטחוני מתמשך שונה במהותו ממגפה, בין היתר משום שהאיום שהוא מציב פיזי, מיידי ובלתי צפוי, והספרות הבוחנת את הקשר בין מסוגלות לאופטימיות בקרב מורים בעת מלחמה מצומצמת.
    על רקע זה נועד המחקר הנוכחי לבחון את הקשר בין תפיסת המסוגלות העצמית של מורים לבין תחושת האופטימיות שלהם בעת משבר, ובאופן ספציפי בתקופת מלחמת חרבות ברזל. שאלת המחקר היא: האם קיים קשר בין תפיסת המסוגלות העצמית של המורה לבין תחושת האופטימיות בעת משבר? ההשערה היא כי יימצא קשר חיובי בין השניים. הבנת הקשר עשויה לסייע לקובעי המדיניות החינוכית ולמוסדות החינוך בפיתוח תוכניות שיחזקו את חוסנם של המורים, ובכך למנוע נשירה מן המערכת ולשמר את איכות ההוראה גם בעתות חירום. העבודה נפתחת בסקירת ספרות המציגה את שלושת המושגים המרכזיים: תפיסת מסוגלות עצמית, אופטימיות ומשבר; לאחריה מוצגת שיטת המחקר, ובהמשך מובאים הממצאים, דיון בהם, מגבלות המחקר והצעות למחקרי המשך.

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: