השינויים שחלו בשידורי יום השואה בערוץ 22
תוכן עניינים
מבוא 2
סקירת ספרות 4
זיכרון קולקטיבי ועיצוב זהות לאומית 4
זיכרון קולקטיבי 4
ציונות ופוסט-ציונות 6
פוסט ציונות ושואה 7
שואה ומזרחיות 8
עיצוב זהות לאומית 9
תקשורת ועיצוב השואה 10
תקשורת כמעצבת זהות וזיכרון 10
השואה בראי התקשורת 11
מתודולוגיה 14
ממצאים 16
דיון ומסקנות 22
ביבליוגרפיה 25
מבוא
ימי זיכרון באופן כללי, ויום הזיכרון לשואה ולגבורה בפרט, הם ימים שבהם עוצרת האומה את שגרת החיים, פונה על עברה ומעצבת את אופן הנצחתו. אותם ימי זיכרון, נערכים לא רק על מנת שנוכל לזכור ולהזכיר את העבר, אלא גם להגדיר את הזהות העצמית של כאן ועכשיו, ולעצב ולחזק את מערכת הערכים של החברה כולה. בעניין זה, הפכו כלי התקשורת בחברה המודרנית לאתר זיכרון דומיננטי והם מאפשרים להעביר מסרים שונים ולהטמעתם עמוק בתודעת הציבור (מאיירס, זנדברג ונייגר, 2009).
מחקרים שונים מצביעים על כך, שלמדיה בכלל ולטלוויזיה בפרט, יש כיום תפקיד מכריע בעיצוב הדימויים מהעבר (Loshitzky, 1997; Shandler, 1999; מתוך: מאיירס, זנדברג ונייגר, 2009). מאז שהטכנולוגיה מאפשרת לצלם, לתעד ולכלול רגעים של העבר, הפכה המדיה האלקטרונית למתווכת מרכזית לזיכרון בחיי התרבות המודרניים (Grainge, 2003). לתקשורת באופן כללי, תפקיד מכריע בעיצוב הזיכרון. המדיה האלקטרונית, בין היתר גם זו המשודרת בטלוויזיה, מחלישה במידה רבה מקורות ממסדיים אחרים העוסקים בזיכרון הקולקטיבי, כאשר יש המכנים את התופעה כ'אלקטרוניזציה של הזיכרון' (מאיירס, זנדברג ונייגר, 2009).
כל קבוצה חברתית, מפתחת זיכרון הנוגע לעברה, כאשר הזיכרון המשותף מדגיש ומעצב את זהותה הייחודית, ומאפשר לה לשמר את הדימוי העצמי שלה בתוך הקבוצה ולהנחילו גם לדורות הבאים. הזיכרון המשותף, מתבסס בעיקרו על עיבוד סלקטיבי של ההיסטוריה, אשר המטרה שלו היא לשרת אינטרסים לאומיים, חברתיים ופוליטיים של הקבוצה. המשמעות מכך היא, שהזיכרון מעובד בהתאם לצרכיו של השיח ההיסטורי בתקופה ובמקום נתונים (שטיר-לבני, 2006).
השואה, נחשבת כטראומה יסודית בחברה הישראלית והיא נמצאת בזיכרון הקולקטיבי של כל ישראלי (שטיר-לבני, 2015). במחקר שפורסם בשנת 2014 על ידי מאיירס, זנדברג ונייגר, עולה כי בין השנים 2009-1994 לשידורי יום השואה מספר מאפיינים: בין כל 290 הפריטים הקשורים לשואה (החל מאייטם חדשותי בן דקה וכלה בסרט "הפסנתרן") ששודרו לאורך השנים, ונחקרו בשני הערוצים, לא נמצא ולו אחד שהתמקד בקורבן רדיפות הנאצים שאינו יהודי; מרבית הפריטים שהתמקדו באירועים שהתרחשו בזמן המלחמה עסקו במאמצי הישרדות ובריחה של יהודים או ברדיפתם והשמדתם על-ידי הנאצים; רק 5% הציגו התנגדות חמושה של יהודים; התקשורת מנציחה את העבר על-ידי עיסוק בהווה; בעיקר בולט הדבר בסיקור התקשורתי התכוף של אירועים שהתרחשו לאחר השואה, ובמרכזם הקמת מדינת ישראל ושגשוגה בהווה.
בעשור האחרון חלו שינויים ותמורות בשיח בתקשורת הישראלית כגון החרפה במספר מהגרי העבודה מאפריקה, העברת החוק הפולני, השואה בצפון אפריקה ועוד. על כן, מחקר זה מבקש לבחון מהן התמות המרכזיות העולות מתוך שידורי יום השואה בטלוויזיה הישראלית במהלך העשור האחרון, והאם חל שינוי באופיין ובבולטותן של תמות אלו בהשוואה לתמות המרכזיות שעולות מתוך הספרות המקצועית העוסקת בסיקור יום השואה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
