מבוא 1
הפטור משירות כהתפתחות היסטורית ולא כנתון קבוע 2
לימוד תורה כתרומה חלופית 2
הצבא כאיום על גבולות המובלעת 3
אות השתייכות יקר ומודל המועדון הדתי 4
חברת הלומדים כמבנה כלכלי התלוי בפטור 4
הפטור כנכס פוליטי 5
מסלול החיים הגברי 6
חלופות לשירות ומה הן מלמדות 6
מה מלמדים השינויים האחרונים 7
סיכום 8
רשימת מקורות 9
שירות החובה בצה"ל הוא מן המוסדות המרכזיים שמגדירים את האזרחות הישראלית, והוא כרוך בציפייה להקרבה ולתרומה למדינה. קבוצות פונדמנטליסטיות, והחברה החרדית בישראל בכללן, מערערות על ההגדרה הזו. הן אינן משרתות, ובד בבד הן מציעות הגדרה אחרת למה שראוי להיחשב תרומה (Stadler et al., 2008). כוחן של המפלגות החרדיות בקואליציות הפך את הפטור משירות לאחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בפוליטיקה הישראלית. המפלגות עצמן אינן מציגות אותו כעניין של נוחות אלא כשאלה של ביטחון קיומי לקהילה (Belder, 2023).
בשיח הציבורי מקובל להניח שההתנגדות לגיוס נובעת מעמדה דתית אחת ואחידה, שביסודה תפיסת לימוד התורה כערך עליון. המחקר ההיסטורי אינו תומך בהנחה הזו. עד שנות השמונים שירתו גברים חרדים רבים בצבא, ויחסם למדינה היה חיובי (Keren-Kratz, 2025). ההתנגדות אינה אפוא נתון קבוע. היא התגבשה בנקודת זמן מסוימת, ומשום כך היא טעונה הסבר.
עבודה זו שואלת מה מסביר את התנגדותה של החברה החרדית בישראל לגיוס לצבא. היא משיבה על השאלה בסקירה אינטגרטיבית של הספרות: ההסברים שהוצעו מועמדים זה מול זה, נבדק על איזו עדות נשען כל אחד מהם, ומסומנות הנקודות שבהן הם נחלקים. הדיון פותח בשאלה מתי התגבשה ההתנגדות ומדוע. אחר כך הוא מציג ארבעה הסברים לה, עובר אל החלופות לשירות שצמחו בתוך הקהילה, ומסיים במה שאפשר ללמוד מן השינויים שתועדו בשנים האחרונות.
