מבוא 3
סקירת ספרות 6
גבריות, צבא וטראומה 6
גבריות וחיברות 6
טראומה 7
קולנוע וטראומה 7
מערכת החינוך וחינוך לצבאיות 8
ניתוח הסרט 11
סיכום ומסקנות 14
ביבליוגרפיה 15
מבוא
"ולס עם באשיר" הינו סרט תיעודי בטכניקת הנפשה, ועלילת הסרט נסובה סביב אירועי "טבח סברה ושתילה". ארי פולמן, במאי הסרט, מחליט לצאת למסע בזכרון שנשכח ממלחמת לבנון, בשנת 1982, עת היה חייל. הוא מחליט לפתור את התגובה הטראומטית של איבוד הזיכרון על ידי פגישות עם חברים מהפלוגה, פסיכולוגית מומחית בטראומות ועיתונאי שהיה בלבנון וסיקר את המלחמה.
בחרתי בסרט כיוון שהוא מציג פן שונה לפרספקטיבה הישראלית על מלחמת לבנון ומעניק בחינה קרובה של חוויות החיילים בה. נשבר קשר השתיקה של ה"חיילים עמידי הנפש". הסרט עוסק באירועי טבח סברה ושתילה, אך למעשה דן בשאלת האשמה הישראלית, וזהו תקדים שלא נעשה עד אז, מחשש לבקר את המדינה ואת הצבא. הסרט משליך אחריות ודאית ומוחלטת על ישראל בטבח במחנה הפליטים בעזה.
פולמן מתעורר אחרי יותר מ-20 שנה מהמלחמה, ומנסה להחיות לאחור את מה שהיה, להבין איפה התערבבו לו החלום והמציאות, לנסות להפריד ביניהם. הוא מנסה לשאוב חומרים מהחלום שלו ומזכרונות של אחרים כדי לבנות מציאות, את אותה מציאות שהתמסמסה לו אז, בפאתי ביירות, כשהיה חייל צעיר ומבולבל.
הסרט של פולמן הוא הולס של החלום והמציאות רוקדים אחד עם השי, ניזונים זה מזה, ומחליפים ביניהם תפקידים. בעזרת חלום, קרעי זכרונות שלו ופגישות מחודשות עם חברים מהצבא, את חלקם לא ראה עשרות שנים, הוא מנסה לתפור לעצמו חלקים מהחיים שלו שהלכו לאיבוד – שלושה ימים במלחמת לבנון הראשונה.
עיצוב הסרט על ידי ארי פולמן, דוד פולונסקי ויוני גודמן מפקיע במודע את הסיפור הפרטי ומבנה אותו כסיפור קולקטיבי - ישראלי. המישור הכפול של הסרט מנייד את הצופה ומעלה בפניו מצד אחד מאמץ זיהוי ממוקד של דמויות ממשיות ולרוב מזוהות בשמן המלא ומצד שני חושף מאמץ לטשטש את הזיהוי הזה ע'י העיצוב באנימציה, ברוח הקומיקס ומשחקי המחשב, היוצר הזרה וריחוק מן הדמויות הממשיות ובונה באורח מחושב דמויות "כלל- ישראליות" ואולי אפילו "כלל- אנושיות". תהליך זה מחייב רגשית ומנטלית את הצופה לנקוט עמדה אישית ולמקם עצמו על הציר הכחשה\גילוי ולשאול את עצמו שאלות על הקודים המפותלים של מנגנוני הכח הישראליים.
הצופים מתוודעים באמצעות חשיפה מחודשת אל נרטיב צבאי מוכר לו מניסיונו האישי אך בו בזמן הוא נחשף בעוצמה לסאגה הכוחנית של ישראל מנקודת ראות חדשה, כמעט אפוקליפטית וכזו שאינה מועלית דיה בקולנוע הישראלי.
השאלה מה קרה באמת בסברה ושתילה הוא עניין משני בסרט. הקורות המתועדות מצויות בגנזך המדינה. בסרט ניצבת שאלה אחרת: מה עשינו מאז עם התובנות שנבטו באותם ימים? האם סברה ושתילה נוספת יכולה להתרחש? הסרט מזמין את הצופים לעבד מחדש את התובנות, שנשכחו ואולי גם להעלות מסקנות שלא הוסקו. גיבור הסרט התיעודי מבולבל. חייו הם חיים של הכחשה והדחקה, הוא מחפש תיקון ונדרש למהלך מכאיב. התחושה הזו מועברת לצופים בסרט שחווים גם הם את הכאב והכמיהה לתיקון.
הסרט הוא גם מסע של תרפיה. מסע אישי שארי פולמן מספר עליו בגילוי לב [וזה גם סוד כוחו של סרט] כמעט אינטימי מול מטפל סמוי או לנוכח מוזת האמנויות. אך במקביל הוא מזמין את הצופים למסע קולקטיבי. אפשר שזו הזמנה לריקוד. הזמנה לריקוד ולס. הזוי למדי, כזה שמבצע החייל עם המאג. זו סצינת מפתח גם משום שהיא מעניקה לסרט את שמו אך היא גם כולאת בתוכה את תמצית מחול השדים, שישראל מחוללת אותה, מאז שאימצה לעצמה את התפקיד של הביריון השכונתי. דמות שהיא ,אולי, תולדה מתבקשת מן השבועה "לעולם לא עוד".
הסרט מעלה מחדש, מבלי לרכך את העניין, את הצורך בקבלת הכרעה לגבי זהותה של החברה הישראלית. השאלות שהסרט מעלה, באינטנסיביות חסרת מנוח, אודות משמעות ההדחקה וההשכחה, על החיים בצל ההדחקה, על עמידה על הדם ועל העמידה מנגד ולאו דווקא ביחס לסברה ושתילה אלא בראש וראשונה מכוון לנמשל הפלשתינאי, זה החי ונושם בין חברון לשכם, אלה שתצלומי בני משפחתו מגיחים, לקראת סוף הסרט, מבין הפריימים המצויירים ומשילים את "השפה" ועומדים ללא תיווכה של האמנות ומוטחים אל מול פני הצופה הנתבע לזיהוי קונקרטי, להשמה עקרונית ולנקיטת עמדה והכרעה מוסרית לגבי מה שיקרה, לא פחות ממה שקרה כבר בעבר.
שאלת המחקר: כיצד מוצגת דמות המספר בסרט ומה רלוונטי בדפוסי הצגה אלו לניתוץ הסטריאוטיפים הגבריים ההירואיים?
השערת המחקר הינה שגבר ההרואי יוצג כרגיש ותישבר "סטיגמת הגבריות ההירואית" לה אנו מצפים מגברים סטריאוטיפים.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
