ילודה ותמותה בקרב המגזר היהודי

תוכן עניינים

מבוא 2
מקורות הגידול בילודה והתמותה 3
ילודה ופריון 3
תמותה ותוחלת חיים 4
שיעורי ילודה ותמותה בישראל 5
התפתחות שיעורי הלידה והתמותה בישראל 7
ביבליוגרפיה 11

מבוא
כאשר נשאל את הישראלי הממוצע בנוגע לעלייה הדרמטית בהיקף האוכלוסייה, בעיקר נחוש את חוסר הנוחות ביכולת לבקר את אותה עלייה בהיקף האוכלוסייה. מדי שנה כאשר מתפרסמים נתוני שיעורי האוכלוסין על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עבור ישראלים רבים מדובר בגאווה לאומית אחת הסיבות המרכזיות לכך היא, כי הנטייה התרבותית החיובית המקובלת בישראל גם כיום, היא בכל הנוגע לגודלן של משפחות. במדינה בה יש חיכוך רב בין חילונים לדתיים ובין המיעוט הערבי לרוב היהודי, מתקיים דחף יסודי לפריון המהווה לכאורה ערך משותף בין כלל המגזרים (בין היהודים עצמם ובין היהודים לערבים). הציווי האלוהי הראשון בתורה כפי שאנו מכירים, קורא לכל בני האדם "פרו ורבו ומלאו את-הארץ" (בראשית א, כח). בנוסף, מציגה המסורת היהודית ציפייה שכזו לא רק כמחויבות אישית אלא גם כמשימה קולקטיבי וכחלק מהמשימה של העם היהודי בכללותו. למעשה, הנטייה התרבותית למשפחות גדולות נפוצה כיום בכלל החברה הישראלית ולא רק אצל משפחות דתיות וחרדיות כאשר הדבר מתבטא בכך שמשפחות חילוניות מביאות ארבעה ילדים ואף יותר (טל, 2017).
הדפוסים הדמוגרפיים של אוכלוסיית ישראל, נחשבים בעיני רבים כמיוחדים ביותר מבין המדינות המפותחות מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון בקרב 34 מדינות ה-OECD, בכל הנוגע לשיעור הפריון של נשים, העומד כיום על כ-3 ילדים לאישה, בנוסף לכך שהגידול הטבעי בישראל עומד על כ-2% בשנה, בעוד במדינות אירופאיות רבות הנתון הוא (מלאך, 2018). למעשה, מאז הקמת המדינה לפני 70 שנים, צמחה האוכלוסייה פי 9, כלומר ממיליון בני אדם לכ-9 מיליון כיום. המספרים הללו משקפים לא רק מדיניות הגירה לישראל, אלא גם שיעורי ילודה גבוהים במיוחד (טל, 2017). לצד ילודה רחבה, נמדדת גם ירידה בתמותה בישראל. כך במהלך השנים, עלה היחס שבין לידות ופטירות באופן ניכר, ובאופן ברור נטה לכיוון יותר לידות מאשר תמותות.
עבודה זו בודקת את סוגיית הילודה והתמותה במדינת ישראל, תוך התמקדות בשאלה, האם ניתן למדל את גדילתה/דעיכתה של האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל.