לגליזציה של הימורים והקמת קזינו בישראל:
השפעות חברתיות וכלכליות
והמקרה האמריקאי
תקציר
עבודה זו באה לבחון את ההשפעות של הפעלת בתי קזינו על המדינה והסביבה, מבחינה חברתית וכלכלית, תוך הסתמכות על מקרה האמריקאי. מטרת העבודה היא להסיק מהנתונים שנמצאו האם על ישראל לשקול להקים קזינו בשטחה, זאת על רקע העובדה שהנושא נמצא במחלוקת עד היום. העבודה מונה את הטיעונים הכלכליים והחברתיים שמציגים מתנגדי ותומכי הקמת הקזינו בישראל ובחינתם אל מול מדינות בארצות הברית. בשני ההיבטים נמצא כי אין להסיק מסקנות חד משמעיות בנוגע להשפעות וההשלכות של בתי הקזינו.
בהיבט הכלכלי נמצא שהכנסות המדינה אכן גדלות ואף הולכות לשירותים ציבוריים, אך הן משמעותיות בהכרח וגם אינן יציבות. כמו כן, הקזינו אכן תורם לתעסוקה ולמחירי הנדל"ן באזור, אך פוגע בשכבות החלשות. בהיבט החברתי, לא נמצאו ממצאים עקביים בין המדינות שנבחנו, כאשר בחלק מן המקרים אנו עדים לאחוזי פשיעה גוברים בסוגי פשיעה מסוימים, בעוד שבמקרים אחרים אנו עדים לירידתם. בנוסף, ישנה השפעה שלילית על תופעת ההתמכרות להימורים אך היא זניחה באחוזיה ביחס לשאר ציבור המהמרים. בהתבסס על כך, העבודה מכילה גם המלצות מתוך דו"חות שפורסמו בעניין, שממליצות על האופן שבו כדאי לישראל להפעיל קזינו, במידה ותחליט, מתוך שאיפה להגדלת התועלת מכך אל מול נקיטת צעדים לצמצום הנזקים הנלווים.
תוכן עניינים
מבוא 4
לגליזציה של הימורים בישראל והוויכוח על הקמת הקזינו 8
טיעונים כלכליים – לגלציזה של קזינו בישראל 11
בחינת הטיעונים הכלכליים בארצות הברית 12
טיעונים חברתיים – לגליזציה של קזינו בישראל 15
בחינת הטיעונים החברתיים בארצות הברית 16
דיון והמלצות 20
סיכום 23
ביבליוגרפיה 25
מבוא
עבודה זו מבקשת לבחון את ההשפעות של הקמת בתי קזינו על המדינה והחברה ולבחון את המקרה הישראלי, בו שורר ויכוח בעניין ובתי הימורים אינם חוקיים נכון לעכשיו, אל מול מקומות אחרים בהם הנושא כבר הוסדר ובתי קזינו פועלים כסדרם ובאופן חוקי, עם דגש על מדינות ארצות הברית. הנושא אינו נמצא במוקד השיח הציבורי בישראל, אך כל כמה שונים חוזר לשולחן בעקבות עמדות של פוליטיקאים שונים, בעיקרם שרי תיירות, וכן לחצה של עיריית אילת שמבקשת להקים קזינו באזורה. הוויכוח מתחלק לטיעונים בעד ונגד, הוקמו ועדות בעניין, הוגשו המלצות, ועד להיום לא ננקטו צעדים לטובת העניין. בהסתכלות על סקר שנערך במערכת הבחירות הקודמת בשנת 2013. נמצא שרוב המפלגות מתנגדות להקמת קזינו בישראל וללגליזציה של הימורים בקלפים (חדשות 2 2013). מכיוון שהוויכוח לא יושב עד כה, ראיתי לנכון לבחון את הטענות של הצדדים בישראל אל מול הנעשה בארצות הברית ומכך להסיק האם יש ממש בדבריהם של התומכים והמתנגדים ומה על ישראל להסיק מכך.
בחרתי לבחון את נושא הלגליזציה של בתי הימורים עקב המצב הכלכלי הקיים כיום בישראל, שמתאפיין ביוקר מחייה, בקושי על מעמד הביניים ועל ניסיונות רבים מצד הממשל להגדלת הכנסות המדינה כדי לענות על שירותים שונים וכן לצמצם את הגרעון, מבלי לעלות מיסים בצורה דרסטית. מכיוון שישנן מדינות רבות שמפעילות בתי קזינו בשטחן, שתורמים את חלקם לתקציב המדינה באמצעות מיסים ישירים ועקיפים, ברצוני לבחון את הנתונים הללו ואת ההשפעות של לגליזציה של הימורים מסוג זה כדי לבחון האם יש חיוביות בדבר והאם על ישראל לשקול את צעד זה כחלק מפתרון לבעיות הכלכליות הקיימות.
מחקרים בתחום הלגליזציה של הימורים מתמקדים בעיקר בהשפעות החברתיות, הכלכליות והסביבתיות של ההימורים על הקהילות בהן הם מתקיימים. מחקרים מרבים להבליט את ההשפעה של ההימורים על שיעורי הפשע, אלכוהוליזם, בעיות סמים, בעיות התמכרות וכן רווחים ממיסים, הכנסות מתיירות, הזדמנויות תעסוקה ועוד. בעבודה זו אשווה בין הטיעונים בעד ונגד לגליזציה של בתי הימורים בישראל אל מול המתרחש מדינות שונות בארצות הברית, בהן מתקיימת לגליזציה כבר מספר שנים ומהם ניתן להסיק במידה מה על ההשפעות וההשלכות השונות האפשריות להקמת קזינו במדינה. לשם כך אתבסס על מחקרים שנעשו בתחום.
תחום ההימורים הינו חלק מההתנהגות האנושית משחר ההיסטוריה החוצה תרבויות רבות. ממצאים היסטוריים וארכיאולוגיים מעידים על כך שבסין, בהודו, באגן סהר הפורה ובמצרים התקיימו הימורים מסוגים שונים לפני כארבעת אלפים שנה. באימפריה הרומית מתועד הלוטו האירופאי הראשון. בתקופות הללו ההימורים שימשו בעיקר למימון פרויקטים תשתיתיים. לפני כאלפיים שנה, לוטו בפיקוח ממשלתי רווח ברחבי אמריקה ורווחיו שימשו לבניית ערים, להקמת אוניברסיטאות ואפילו מימן את מלחמת העצמאות (Rychlak 1992, 12; 15).
לאורך השנים תחום ההימורים התפתח והתרחב לכיוונים שונים ומגוונים, בעיקר בעשורים האחרונים. במדינות שונות ניתן למצוא סוגים שונים של הימורים, כגון בתי קזינו, הגרלות לוטו, מרוצי סוסים, הימורים באינטרנט ועוד. אך בעוד שזהו המצב כיום, לא תמיד הדבר היה כך. במאה התשע עשרה נאסרו ההימורים החוקיים בארצות הברית, עם עלייתן של תפיסות מוסריות שונות ששללו את תופעת ההימורים, לצד מקרים של הונאה וזיוף. הדבר החל להשתנות רק בשנות השלושים של המאה העשרים עד למצב הנוכחי (הראל ואחרים 2013, 8). עם פיתוח רצועת לאס וגאס בשנת 1950, ההימורים נכנסו לעידן חדש, כאשר ההימורים ובידור החלו הולכים יד ביד ומשכו אליהם מבקרים רבים ושונים מארצות הברית ומרחבי העולם, וכן גורמים של פשע מאורגן (Giacopassi & Stitt 1993, 118). ארצות הברית מפעילה היום כרטיסי לוטו, בתי קזינו ומכונות הימורים ומרוצי סוסים וכלבים, כאשר הסכום הכולל של כלל ההימורים החוקיים עומד על יותר מטריליון דולר (Rose 2010, 362).
תהליכים היסטוריים דומים ניתן למצוא גם באנגליה, כאשר תחום ההימורים הושפע מיחסי מעמדות, עמדות מוסריות והתפתחויות משפטיות. בין המאה השבע עשרה למאה התשע עשרה התקיימו הגרלות לוטו בחסות המדינה, אך אלה הופסקו בהתאם לחקיקה משנת 1823. רק משנות השישים של המאה העשרים החלה אנגליה להיסחף אחר תהליך הליברליזציה של תעשיית ההימורים והמדינה הסדירה את התחום. נכון להיום מופעלים באנגליה בתי קזינו, מפעלי בינגו, הגרלות לוטו, מכונות משחק, הימורי ספורט, מרוצי סוסים והימורים באינטרנט; כל אלו תחת פיקוחה של מועצת ההימורים (הראל ואחרים 2013, 9-8).
מדינה נוספת בה מופעלים מספר סוגים של הימורים הינה פינלנד, כאשר ההימורים בה גדלים בעקביות מאז תחילת המאה העשרים. תחום ההימורים מרוכז בידי שלוש חברות בעלות סמכות בלעדית, קרי, מונופולים חוקיים. חברה אחת מחזיקה במונופול על תחום הלוטו והימורי הספורט; חברה שנייה מחזיקה במונופול על תחום מכונות המזל ומשחקי הקזינו; חברה שלישית מחזיקה במונופול על מרוצי סוסים. החברה הראשונה הינה בבעלות ממשלתית, בעוד שהשתיים האחרות הינן בבעלות פרטית המחזיקות ברישיון מהמדינה (Kuuluvainen et al. 2012, 8).
בקוריאה למשל, מאז שנות השישים מופעלים שלושה-עשר בתי קזינו בבתי מלון בינלאומיים, אך תחילה רק לזרים מותר להיכנס אליהם בעקבות החלטה של הממשלה עקב החשש מהשתלטות של השלכות חברתיות, כגון בעיות הימורים, משברים פיננסיים, פשיטות רגל ועוד. משמעות הדבר שההכנסות של בתי הקזינו וכן של המדינה נשענות על ההוצאות וההימורים של התיירים. בשנות התשעים אישרה הממשלה הרצה של לגליזציה של הימורים לצרכנים מקומיים בפרברים ולאחר שהדבר הוכח כאפקטיבי אושר הקזינו הראשון באופן רשמי באחת מהערים הגדולות (Lee & Back 2003, 870). בנוסף למדינות שצוינו לעיל, ישנן עוד מדינות רבות ושונות המפעילות סוגי הימורים שונים, בצורות הסדרה שונות. שינויים טכנולוגיים, תרבותיים וכלכליים הביאו להתפשטות נרחבת יותר של התופעה, לצד הרחבה התיירות הבינלאומית, כך שנכון להיום ניתן למצוא הימורים חוקיים גם במדינות עולם שלישי (הראל ואחרים 2013, 11).
מבחינת ההתייחסות לתופעת ההימורים ניתן לעמוד על שלוש גישות מרכזיות. גישה אחת רואה בהימורים חטא ועוול מוסרי וגורסת כי על המדינה להילחם ולמגר תופעה זו. גישה שנייה רואה בהימורים כפעילות פנאי לגיטימית, שעונה על צרכים רגשיים וחווייתיים של המשתתף, ולדידה, המדינה צריכה לאפשר את ההימורים כמסגרת של פעילות פנאי ולהסדירה במידת הצורך. גישה שלישית נעה בין שתי הגישות הקודמות וטוענת כי הימורים הינה חולשה אנושית ויש לקבלה ככזו, מכאן שהמדינה יכולה להציע הימורים בצורה מבוקרת, כאשר הרווחים מהם יופנו לקידום מטרות חיוביות ויתקיים מאמץ למניעת הימורים בלתי חוקיים וצמצום ההשלכות השליליות הנלוות להימורים בכלל (הראל ואחרים 2013, 13-12).
השוני במעמד המשפטי והרגולציה במדינות השונות נמצא בזיקה הדוק עם הגישות החברתיות, התרבויות והערכיות הרווחות בכל מדינה. כאמור, ישנן מדינות בהן ההימורים הינו תחום תחרותי וישנן מדינות בהן ההימורים מוצעים במסגרת מונופולים; ישנן מדינות שמציעות מגוון רחב של הימורים וישנן מדינות שמציעות רק סוגים ספורים בלבד. השוני בא לידי ביטוי גם במידת ההתערבות הממשלתית אופן הפיקוח ומעמד הרגולטורים (הראל ואחרים 2013, 14-13).
מה שכן, ישנה הסכמה והכרה בעובדה שהימורים מוגזמים עלולים להיות מלווים בתופעות שליליות הגורמות נזקים הן ליחיד הן לחברה. בהתאם להכרה רחבה זו, התפתחה בעולם תפיסה של "משחקים באחריות", שמטרתה לקדם משחקים והימורים בצורה אחראית, תוך מזעור ההשלכות החברתיות והאישיות שנגרמות מהם. תפיסה זו אף אומצה בידי תעשיית ההימורים עצמה, בייחוד בשל רצונה להישאר שחקן לגיטימי ובר קיימא בחברה (הראל ואחרים 2013, 12).
אם ישראל תחליט על הקמת קזינו באילת, הוא יצטרף לתעשיית הימורים בת מיליארדי שקלים בשנה. כיום בישראל ההימורים המותרים הם רק הימורים בספורט ולוטו, כאשר ההכנסות לשנת 2007 ממכירת כרטיסי לוטו עמדו על 3.848 מיליארד ש"ח וההכנסות מהימורים בספורט עמדו על 1.578 מיליארד ש"ח. לצד ההימורים החוקיים, קיימים בישראל גם הימורים לא חוקיים, שהיקף הפעילות שלהם מוערך גם כן במיליארדי שקלים בשנה, בהתאם להערכות של משטרת ישראל (טל 2008, 1).
עבודה זו מתחלקת למספר חלקים; תחילה אדון בנעשה בישראל עד כה מבחינת לגליזציה של הימורים והקמת קזינו באילת; לאחר מכן אעמוד על הטיעונים הכלכליים והחברתיים הנשמעים בישראל בעד ונגד הקמת קזינו ואבחן אותם לאור הנעשה בארצות הברית; לבסוף אדון בממצאים שעלו מן המחקרים על הארצות הברית ומה על ישראל ללמוד מכך, וכן אפרט המלצות שונות שהוצעו לאורך השנים בישראל, שאמורות לסייע בצמצום ההשפעות השליליות של הקמת הקזינו, באם יוקם
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
