תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    מבוא ללימודי מיגדר. פרק 7: שאלת המדע בפמיניזם – סנדרה הארדינג וסוגיית החקירה המדעית בפמיניזם

    תחום / תואר: ,
    מילות מפתח: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,
    מחיר: 9.00₪
    מספר מילים: 1189
    מספר מקורות: 1
    סוג הקובץ: docx
    שם המוסד האקדמי: האוניברסיטה הפתוחה
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    שאלת המדע בפמיניזם: סנדרה הארדינג וסוגיית החקירה המדעית בפמיניזם / ניצה ינאי

    תוכן עניינים

    המדע כפרויקט אנדרוצנטרי 1
    גישות לביקורת הפמיניסטית של המדע 2
    תיאוריות עמדה פמיניסטית ואובייקטיביות חזקה 3
    ביקורות על תיאוריית העמדה הפמיניסטית 4
    תגובת הארדינג, המחקר בישראל וסיכום 4

    המדע כפרויקט אנדרוצנטרי

    ניצה ינאי מציגה בפרק זה את הגותה של הפילוסופית הפמיניסטית של המדע סנדרה הארדינג (Sandra Harding) ואת תרומתה לביקורת הפמיניסטית של המדע. ינאי פותחת בסיפוריהן של אוולין קלר פוקס, דוקטורנטית לפיסיקה שנתקלה בזלזול ובעוינות מצד עמיתיה הגברים, ושל ברברה מקלינטוק שעבודתה החדשנית בגנטיקה נדחתה שנים ארוכות בשל שיטות מחקר לא קונבנציונליות. סיפורים אלה ממחישים את הקשר שרואות חוקרות פמיניסטיות בין ההדרה של נשים מן המדע לבין עצם מבנה הדעת ושיטות החקירה. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 שינתה הארדינג את סדר היום הפמיניסטי כאשר העמידה לביקורת את מכלול הפרויקט המדעי בעזרת שאלות נוקבות: האם קיים מדע פמיניסטי? האם ישנה מתודולוגיה פמיניסטית? בספרה שאלת המדע בפמיניזם (The Science Question in Feminism, 1986) הסיטה הארדינג את הדיון מן ההיסטוריה של נשים במדע אל ההיסטוריה של המדע עצמו ואל אמצעי הייצור של ידע המוצג כאוניברסלי ונטול מיגדר.
    לפי ינאי, הביקורת הפמיניסטית רואה במדע תהליך חברתי, היסטורי ותרבותי. הארדינג גורסת כי הקשר בין מדע לגבריות מתבסס על חמש נקודות המגדירות את המדע הקונבנציונלי כאנדרוצנטרי, כלומר ממוקד גברים. המחקר מתרכז בשחקן רציונלי ומתעלם ממקומן של האמוציות; הוא מתמקד בתופעות גלויות ורשמיות; הוא יוצא מהנחה של חברה אחת אחידה המשותפת לגברים ולנשים; הוא אינו מביא בחשבון מין ומיגדר כמשתנה מחקרי; ושיטותיו, המתמקדות בשליטה על משתנים, אינן מאפשרות לראות מידע חשוב על ניסיון החיים של הנחקרים. האנדרוצנטריות מוסווית, טוענת הארדינג, מאחורי טיעונים לאוניברסליות, נייטרליות ואובייקטיביות, ולכן יש לחשוף כיצד ערכים הנובעים מן ההתנסות של גברים עיצבו את דרכי הפעולה של המדע.

    גישות לביקורת הפמיניסטית של המדע

    ינאי מציגה, בעקבות הארדינג, חמש גישות המזוהות עם הביקורת הפמיניסטית של המדע. הגישה ההיסטורית מתעדת את היעדרן השיטתי של נשים מן המדע ואת המחסומים הגלויים והסמויים שהוצבו בפניהן. אף שיש חשיבות בחשיפת הדיכוי, מציעה הארדינג לשאול אם נשים באמת מעוניינות להיות כמו גברים במדע, ואם זו אכן מטרת הפמיניזם. הגישה האמפיריציסטית הפמיניסטית מבחינה בין מדע רע, המתעלם מן ההתנסות הנשית, לבין מדע טוב המביא אותה בחשבון, ומבקשת לתקן את פגמי המדע האנדרוצנטרי בעזרת שיטות טובות יותר. גישה זו זכתה לאהדה גם מן הממסד המדעי הגברי, אך הארדינג תוהה אם ניתן להבחין באופן מוחלט בין מדע רע למדע טוב......

     

    סיכום פרק 7 מתוך הספר:

    ינאי, נ. (2007). שאלת המדע בפמיניזם: סנדרה הארדינג וסוגיית החקירה המדעית בפמיניזם. בתוך: נ. ינאי, ת. אלאור, א. לובין וח. נווה (עורכות). דרכים לחשיבה פמיניסטית - מבוא ללימודי מיגדר (עמ' 351-392). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.

    ad

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: