תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    סרבנות גט בישראל: בין משפט להלכה

    תחום / תואר: , ,
    מחיר: 182.00₪
    מספר מילים: 3578
    מספר מקורות: 22
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2019
    שם המוסד האקדמי: האוניברסיטה העברית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    האוניברסיטה העברית- מרכז שוויץ לחקר סכסוכים
    סמסטר אביב

    סרבנות גט בישראל: בין משפט להלכה

     

    מרצה: יפעת מעוז
    מגישה:

     

    תוכן עניינים

    מבוא 2
    סקירת ספרות 4
    סרבנות גט 4
    גירושין וגט במדינת ישראל 5
    מתן גט – תפיסת ההלכה 6
    האיזון שבין משפט להלכה בנושא סרבנות גט 7
    חיוב גט 8
    ביבליוגרפיה 11
    מאמרים 11
    חקיקה 12
    פסקי דין 12
    מקורות אחרים 12

     

    מבוא

    בשנים האחרונות מצבן של נשים בבית הדין הרבני בבואן להתגרש נעשה מורכב ובעייתי. מצד אחד אחוז הגירושים במדינת ישראל נוסק, ובתי הדין אינם מוכנים להכיר בבעיה של מסורבות גט והעגונות, שלא לדבר על קידום פתרון כוללני ונועז. מצד אחר בעקבות הליך של התעצמות נשים בחברה הדתית נושא מסורבות הגט והעגונות עלה לסדר היום הציבורי, וארגוני נשים מקיימים מאבק עיקש למען נשים אלו. בעקבות זה בית הדין נדחק לפינה ומתוך התגוננות וניסיון לשמור על מעמדו נוקט צעדים אשר רק מחריפים את הבעיה. בעבודה זו אנסה לסקור את הבעיה של בנשים בבית הדין הרבני בנושא סרבנות למתן גט ואת גלגולי המאבק של ארגוני הנשים בשנים האחרונות לקידום פתרון – ההתקדמות והמכשולים החדשים העומדים בפניהם.
    החוק במדינת ישראל קובע כי 'נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה'. לפיכך בני זוג יהודים המבקשים להתגרש יכולים לעשות זאת אך ורק דרך בתי הדין הרבניים, אם על ידי סידור גט ואם על ידי פסק דין לגירושים.
    חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע כי "אין פוגעים...בכבודו של האדם באשר הוא אדם", ושכל אדם זכאי להגנה על כבודו. בבסיסו של "כבוד האדם" כמושג משפטי עומדת על פי המקובל ההכרה בכך שהאדם הוא יצור חופשי המפתח את גופו ואת רוחו על פי רצונו. סרבנות הגט פוגעת בלי ספק ביכולתה של האישה לממש את האוטונומיה שלה ועל כן גם בכבודה. יתר על כן מאחר וסרבנות גט מגבילה את יכולתה של האישה להקים משפחה חדשה,הרי שהיא פוגעת בזכותה לפרטיות.
    על מנת להבין את בעיית הנשים בגירושים יש לעמוד על שני עקרונות חשובים: התלות של האישה בגט והחשיבות שפוסקי ההלכה מייחסים ל'רצון הבעל' בעת סידור הגט. על פי ההלכה אישה נשואה ממשיכה להיות נשואה עד שהיא מגורשת או עד שמת בעלה, ואילו פרדה של בני זוג אינה יוצרת גירושים. אישה נשואה המנהלת חיי אישות עם גבר זר נחשבת לנואפת, וילדיה מקשר זה יהיו על פי ההלכה ממזרים – הם וצאצאיהם אסורים לעולם לבוא בקהל ישראל. לעומת זאת גבר נשוי המנהל יחסי אישות עם אישה זרה אינו נחשב לנואף, כל עוד אינה נשואה, וילדיו ממנה לא יהיו ממזרים.
    כאמור הגט חייב להינתן על ידי הבעל ומרצונו החופשי. גט אשר ניתן מתוך כפייה, לבד ממקרים שבהם בית הדין חייב את הבעל בגט, אינו כשר ומכונה 'גט מעושה'. במקרה שנערך גט שלא מתוך רצונו החופשי של הבעל, האישה ממשיכה להיות נשואה וילדיה מגבר אחר יהיו ממזרים.
    חוץ מהמגבלות ההלכתיות גם 'השעון הביולוגי המתקתק' של האישה מוסיף לחץ ומערים קשיים, ובשלו אישה המבקשת להתגרש בשנותיה הפוריות זקוקה לגט באופן דחוף מן האיש שהיא רוצה להתגרש ממנו.
    הגורמים שנמנו לעיל מהווים קרקע פורייה לסחיטה של האישה בידי הבעל בתמורה לגט. נשים רבות נדרשות לוותר ויתורים משמעותיים, אם במזונות הילדים ואם ברכוש, כדי לקבל את הגט. נשים רבות מחכות שנים עד שהן מקבלות את הגט, ובינתיים מאבדות שנים יקרות, שבמהלכן יכלו להקים משפחה אחרת. ישנן נשים שמאחר שלא יכלו, או לא הסכימו, לשלם את המחיר שנדרש הן נשארו עגונות עד יום מותן או עד יום מותו של הבעל.
    מספר מסורבי ומסורבות הגט בישראל מושפע מהגדרת המונח "סרבנות גט". לצדדים השונים המעורבים בעיסוק בנושא עמדות שונות לעניין ההגדרה, והנתונים על מספר מסורבות הגט משתנים בהתאם לנקודת המוצא בעניין ההגדרה. לפי הגדרת הנהלת בתי-הדין הרבניים, סרבנות גט משמעה כי בית-הדין הגיע להחלטה על כפיית גט או חיוב גט, תוך מתן מענה לכל העניינים הנוגעים בדבר, אלא שאחד הצדדים מסרב. בדוח מבקר המדינה נקבע כי הגדרת מסורבת גט רק במקרים בהם הוחלט על חיוב גט או על הטלת סנקציה נגד סרבני גט היא מצמצמת מדי שכן בחוק נקבע כי לא משנה "אם ננקטה בפסק-הדין לשון של כפייה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת", ומכאן שגם נשים שניתנה בעניינן רק המלצה, הצעה וכיוצא באלה הן מסורבות גט. גם ארגונים שונים הפועלים למען מסורבות גט טוענים, כי הגדרת בתי-הדין הרבניים היא מצמצמת מדי, וכי כל אישה שבעלה מסרב לתת לה גט או שכורך את הסכמתו לתת לה גט בתנאי כלשהו– היא מסורבת גט.
    עיקר הקושי נעוץ במצב שבו האישה מעוניינת לקבל גט ותובעת פיצויי נזיקין לפני שניתן לה הגט.בנסיבות אלה קיים חשש ממשי שהגט שיינתן בעקבות הלחץ הממוני ייחשב למעושה שלא כדין.עם זאת בית הדין רבני יכול להפעיל בנסיבות מסוימות סנקציות נגד סרבן הגט, ואלה אינן פוגעות בתוקף הגט. בדרגת "כופין" בלבד ניתן להטיל על הסרבן כל סנקציה וזו אינה פוגעת בתוקף הגט. בדרגת " חיוב" ניתן לחייב את הסרבן בתשלום כסף שהוא חייב ממילא לשלמו על פי דין, ואם כדרך הבררה כתוצאה מחיובו בתשלום סכום זה כגון תשלום כתובה או מזונות הוא מסכים לתת גט לאשתו, גט זה ייחשב תקף. (קפלן ופרי 2005)

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: