אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
הפקולטה למדעי הרוח והחברה
המחלקה להיסטוריה כללית
סמינר אדוארד ה-3, מלך אנגליה: פוליטיקה, חברה ומלחמה באנגליה במאה ה-14
2024
מבוא 1
האתוס האבירי 3
המלך ארתור כגיבור המיתוס האבירי 6
מסדר הבירית של אדוארד השלישי 8
המחקר על מסדר הבירית 11
השפעות ארתוריאניות על מסדר הבירית 13
מסדר הבירית בספרות 17
סיכום ומסקנות 20
ביבליוגרפיה 21
האבירות של ימי הביניים המאוחרים לא הייתה שיטת לחימה בלבד, אלא מערכת ערכים שעיצבה את זהותה של האליטה הלוחמת באירופה ואת האופן שבו ביקשה להיראות בעיני עצמה ובעיני זולתה. מוריס קין (Maurice Keen) תיאר את האבירות כקוד המשלב אתוס של לוחם, אדיקות נוצרית ונימוסי חצר, קוד שהתגבש במידה רבה מתוך הספרות הרומנטית של המאות השתים עשרה והשלוש עשרה. דייוויד קראוץ' (David Crouch) הוסיף כי הערכים הנחשבים אביריים, ובראשם אידיאל ה-preudomme, קדמו לאבירות המקודדת וצמחו מתוך ה-habitus האצילי ומנימוסי החצר. על רקע זה יש לקרוא את הופעתם של מסדרי האבירות החילוניים במאה הארבע עשרה, גופים שהוקמו בחסותם של שליטים ושביקשו לרתום את יוקרתו של האתוס האבירי לצורכי הכתר.
מסדר הבירית (Order of the Garter), שייסד אדוארד השלישי מלך אנגליה סביב שנת 1348, הוא המובהק שבמסדרים אלה והוותיק שבמסדרי האבירות הבריטיים הפעילים עד ימינו. ואולם נסיבות ייסודו נותרו שנויות במחלוקת. מארק אורמרוד (Mark Ormrod) עמד על הקושי לקבוע תאריך ייסוד מדויק ועל ריבוי המסורות המאוחרות שנקשרו במסדר, וריצ'רד בארבר (Richard Barber) קשר את הקמתו למסורת המייחסת אותה למשתה שנערך לציון כיבוש קאלה בשנת 1347. פרנסיס אינגלדיו (Francis Ingledew) הראה כי אין בידי המחקר ראיות חיוביות לאמיתותה של מסורת זו, וכי סיפור הרוזנת מסולסברי הוא הסבר מאוחר ולא עדות בת הזמן. קליפורד רוג'רס (Clifford Rogers), לעומתם, קשר את סמל הבירית ואת המוטו של המסדר לטענתו של אדוארד לכתר צרפת.
לצד ההסברים הפוליטיים והמדיניים ניצבת שאלת ההשפעה הספרותית והמיתית. המיתוס הארתוריאני, שהופץ באנגליה ומחוצה לה בעקבות חיבורו של ג'פרי ממונמות', סיפק לאדוארד מאגר של דימויים, טקסים ושמות שאפשרו לו להציג את עצמו כממשיך דרכו של המלך ארתור. ג'ולייט ויל (Juliet Vale) עמדה על כך שחצרו של אדוארד עשתה שימוש שיטתי בחומר הארתוריאני בטורנירים ובמשתאות, ויו קולינס (Hugh Collins) הראה כיצד סידורי הישיבה במשתה המסדר ביטאו את אידיאל השוויון של השולחן העגול.
המחקר בשנים האחרונות העמיק הקשר זה משני כיוונים. מתיו הפרן (Matthew Hefferan) הראה כי אבירי הבית של אדוארד השלישי היוו את הגרעין המקצועי והפוליטי שעליו נשען המלך במלחמה ובממשל, וכי מדובר ברשת של נאמנויות אישיות ולא במעמד חברתי בלבד; ומאט קלנסי (Matt Clancy) טען כי המסדר, על חפציו, סמליו וטקסיו, שימש במה להצגה פעילה של הארתוריאניות, וכי יש לקרוא אותו יחד עם הפואמה “סר גאווין והאביר הירוק” כחלק ממערכת תרבותית אחת. שתי תרומות אלו מחזקות את ההנחה שהמסדר לא היה מחווה סמלית בלבד, אלא מנגנון שקישר בין הנאמנות האישית למלך ובין מערכת דימויים ספרותית מוכרת ומוערכת.
עבודה זו בוחנת את הטענה שלפיה מסדר הבירית עוצב במודע כגלגולו האדוארדי של השולחן העגול, וכי האידיאלים הארתוריאניים שימשו את אדוארד השלישי הן לביסוס סמכותו הפוליטית הן להגנה על המוניטין האישי שלו. הדיון נפתח בבירור האתוס האבירי, מקורותיו וביטוייו התרבותיים, וממשיך בדמותו של המלך ארתור כגיבור המכונן של אותו אתוס. לאחר מכן נבחנות נסיבות ייסודו של מסדר הבירית, מבנהו וסמליו, וכן תולדות המחקר שעסק בו. החלק השלישי מוקדש להשפעות הארתוריאניות על המסדר: בחירת טירת וינדזור כקמלוט חדשה, משמעות הבירית והמוטו, והזיקה בין המסדר ובין “סר גאווין והאביר הירוק”. הפרק האחרון מסכם את הממצאים ומציע לראות במסדר הבירית כלי תרבותי ופוליטי שבאמצעותו ביקש אדוארד השלישי לעצב את דמותו כמלך אבירי אידיאלי.
