משחק קולנועי הוא אמנות מורכבת ורבגונית, ואפשר לחלק את העוסקים בה לארבע קטגוריות. ניצבים משמשים בעיקר להעברת תחושה של המון, והם מעין חומר גלם בעבור המצלמה, כמו רקע או תפאורה. שחקנים לא מקצועיים נבחרים לא בשל יכולת המשחק שלהם אלא בשל הופעתם האותנטית, משום שהם נראים מתאימים לתפקיד. שחקנים מקצועיים, המסוגלים לגלם מגוון תפקידים במגוון סגנונות, הם רוב השחקנים. הרביעית היא קטגוריית הכוכבים, שכוח המשיכה שלהם הוא אחד הפיתויים העיקריים של סרט.
שיטת הכוכבים פותחה על-ידי הקולנוע האמריקני והוא שולט בה, אף שאינה ייחודית לסרטים. עם זאת, כל שחקני הקולנוע מודים כי הבמאי הוא שמעצב את עבודתם. אפילו צ'ארלי צ'אפלין הודה כי משחק קולנועי הוא בלי ספק תחומו של הבמאי. שחקן הקולנוע הוא, בסופו של דבר, כלי בידי הבמאי, מערכת שפה נוספת שדרכה מביע הבמאי רעיונות ורגשות.
סיכום של הפרק:
ג'אנטי, ל. (2000). משחק. בתוך: להבין סרטים (עמ' 243-288). תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
