סוגיות במיסוי תאגידים בינלאומיים בישראל
תוכן עניינים
1. מבוא 2
2. רקע תיאורטי 4
2.1. עקרונות מערכת המס הבינלאומי בישראל 4
2.2. אשכול החברות הרב-לאומי 6
2.3. אשכול חברות בראי המשפט 7
2.4. הסדרי מס בינלאומיים 9
2.5. הסדרי המס החלים על אשכול חברות הרב-לאומי 12
2.6. מבט השוואתי 16
3. דיון 18
4. רשימה ביבליוגרפית 20
1. מבוא
דיני המס הם המסובכים והמורכבים ביותר שיש, קל וחומר כאשר מדובר במיסוי של תאגידים רב לאומיים. מיסוי של תאגידים רב-לאומיים לא רק מורכבת, אלא גם מהווה אתגר בתחום המיסוי הבין לאומי בשנים האחרונות עבור מדינות רבות. תהליכי הגלובליזציה של הסחר העולמי "ביטלו" למעשה את גבולות השוק כפי שהכרנו אותם תוך יצירת שוק גלובלי אחד, שזכה גם לכינוי "הכפר הגלובלי". תהליכי הגלובליזציה הקשורים בסחר העולמי, מהווים מרכיב חשוב בתופעת ה"בינלאומיות" המתקיימת במגוון תחומים, החל מגלובליזציה של המשפט, גלובליזציה תרבותית, וכמובן מסחרית. התפתחות הגלובליזציה באופן כללי, השפיעה על הליכי הגלובליזציה הכלכלית ובמעבר חופשי של הון. במצב כזה נוצרו קשיים רבים ביכולות המיסוי של מדינות רבות, בהקשר של אותן פעילויות.
במהלך ההיסטוריה, ובעיקר בעידן המודרני התגבשה והתחזקה תופעת הגלובליזציה והניעות אשר אפשרה ליותר בני האדם, כסף וטכנולוגיה לחצות גבולות לאומיים בקצב מהיר יותר כלא היו. תאגידים בין לאומיים ניצלו את ההזדמנות ובעזרת ההתפתחות הטכנולוגית החלו לפעול בעיקר מחוץ לגבולותיהם של המדינות בהן התאגדו, וזאת ההפך הגמור מבעבר. תאגידים רב לאומיים פועלים ברוב המקרים במבנה של "משפחה" שבראשן יש חברה-אם ותחתיה חברות-בנות רבות שהתאגדו במדינות שונות. חברות-בנות אלה הן "זרועות" של אשכול החברת הרב לאומי. כיום, ניתן לראות כי התאגידים הרב לאומיים בכלל, ואשכולות החברות הרב לאומיים בפרט, מובילים את הכלכלה הגלובאלית במאה ה-21. לרוב הן גם מסווגות כתאגיד סופר מונופול, כל אחד בתחומה. לא זו בלבד, תאגידים אלה מתעצמים מיום ליום מבחינה כלכלית ופוליטית, ככל שהיקפי המסחר הבין-לאומי גדלים. בעוד שרווחיהם של התאגידים גדול מאוד, שיעורי המס האקטיביים המשתלמים על ידיהם נמוכים לאין שיעור משיעורי המס על-פי החוקים הקבועים במדינות שבהן התאגידים פעלים.
ההתעצמות הכלכלית של התאגידים, יחד עם המבנה המיוחד שעל פי הן פועלות, הוביל ללא מעט בעיות בתחום המיסוי, ובעיקר בפגיעה בהכנסות של הממשלה ממיסים לטובת מדינות אחרות, כאשר מדובר במדינות שמשמשות מקלט מס. רוב המדינות, כמו גם ישראל, יודעות לגבות מס מהנישומים הפועלים בתחומן, אך מקלות קושי רב לגבות מס מ"הנישומים הגלובליים" המצליחים לא פעם, להערים כל רשויות המס.
תאגידים רבים בוחרים באופן חופשי יותר היכן למקם את פעילותם העסקית, ולמדינות קשה יותר לגבות מהן מיסים. תחרות המס (Tax Competition), גורמת למדינות להתחרות אחת בשנייה במטרה למשוך השקעות זרות, באמצעות מתן הטבות מס שונות הכוללים: פטורים, הנחות, זיכויים, שיעורי מס נמוכים ועוד. דוגמה לכך ניתן לראות בחוק לעידוד השקעות-הון, תשי"ט-1959, שפותח בפני משקיעים זרים את האפשרות לקבל הטבות שונות עבור תחומים מסוימים ובאזורים מועדפים.
הקושי לגבות מיסים מתבטא גם ביכולת לקבוע לאיזה מדינה תשלם החברה את המס מהכנסתה, בעיקר מכיוון שהתאגידים העסקיים הפכו לתאגידים גלובליים. מכאן עולה השאלה, כיצד יש למסות תאגידים בינלאומיים בישראל?
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
