סיכום הקורס ליקויי קריאה – כולל סיכומי המאמרים

ליקויי קריאה – סיכום הקורס

תוכן עניינים

פרק 1: רכישה תקינה של קריאה 4
התאמה בין אותיות לצלילים 4
מהשפה הדבורה אל השפה הכתובה 4
פונמות וגרפמות 4
פענוח ומילות תפל 5
מודעות פונולוגית 5
ההשערה הפשוטה של הקריאה 5
הבדלים בין שפות 6
מודלים של קריאה 6
המודל הדו-מסלולי 6
שלבים ברכישת הקריאה 7
מודלים אינטראקטיביים 7
פרק 2: מהי דיסלקסיה התפתחותית 7
תיאור מקרה של דיסלקסיה התפתחותית בעברית 8
רקע התפתחותי ושנות הגן 8
הקשיים בשנות בית הספר 8
ממצאי האבחון 9
ניתוח של תיאור המקרה 9
שאלות של הגדרה 9
השוואה לנורמה וקביעת הסף 9
קוראים חלשים לעומת לקות אמיתית 10
הגדרה לפי פער בין קריאה למשכל 10
דיסלקסיה בשפות שונות 11
גורמים חברתיים וחינוכיים 11
ממצאים ממחקרים בין-לשוניים 11
מדוע חשוב להגדיר 11
פרק 3: הבסיס הביולוגי של דיסלקסיה התפתחותית 12
הבסיס המוחי של דיסלקסיה 12
הדמיה סטטית ושאלת הסיבה והתוצאה 12
מגבלות המחקר המוחי בילדים 12
הדמיה דינמית ורשת אזורי הקריאה 13
פעילות חסר, פעילות יתר ומשמעות הממצאים 14
הבסיס הגנטי של דיסלקסיה 14
השפעות סביבתיות על דיסלקסיה 15
פרק 4: הבסיס הקוגניטיבי של דיסלקסיה התפתחותית 15
ההשערה הפונולוגית 16
מנגנון ההסבר והעדויות התומכות 16
הביקורת על ההשערה 16
השערת הליקוי הכפול 16
השערת האוטומטיות 17
ההשערה האודיטורית 17
ההשערה המגנו-סלולרית 18
השערת הקשב החזותי 18
מנגנוני הקשב שהוצעו 18
סיבה או תוצאה 18
שאלת הסיבתיות והמחלוקת התיאורטית 19
פרק 5: דיסלקסיה כליקוי פונולוגי 19
מודעות פונולוגית 19
התפתחות המודעות ומטלות הבדיקה 19
המודעות הפונמית כסיבה או כתוצאה 20
השלכות מעשיות ומשקל המודעות 20
זיכרון עבודה 20
קצב שליפה מהמאגר הפונולוגי 21
סוגי הגירויים במטלה 21
צורת ההצגה ומשמעות הממצא 21
ייצוג פונולוגי 22
השוואה בין שפות 22
פרק 6: עיבוד מורפולוגי בדיסלקסיה 23
עיבוד מורפולוגי והתפתחות תקינה של קריאה 24
תרומת המודעות המורפולוגית לניבוי הקריאה 24
מורפולוגיה בהבנת הנקרא ובאיות 24
מורפולוגיה בקריאת עברית לא מנוקדת 25
עיבוד מורפולוגי בדיסלקסיה 25
ליקוי בסיסי או תוצאה של קריאה מועטה 26
עדויות ממחקרי התערבות ואימון 26
עיבוד מורפולוגי באנשים מבוגרים עם דיסלקסיה 26
פרק 7: התפתחות יכולת האיות וליקויי איות בדיסלקסיה 27
התפתחות תקינה של איות 27
שלוש המיומנויות שבבסיס האיות 27
חוסר העקביות של האיות בשפות אלפביתיות 27
ממודלים שלביים אל המודל הדו-מסלולי 28
ראיות התפתחותיות, למידה סטטיסטית ומודעות פונולוגית 28
איות בדיסלקסיה 29
השפעות של שיטת ההוראה על האיות 30
פרק 8: תוכניות התערבות בדיסלקסיה 31
במה צריך לטפל? 31
במי צריך לטפל? 31
טיפול מוקדם בגיל הגן 32
טיפול בשנים הראשונות של בית הספר היסודי 32
טיפול בכיתות הגבוהות 32
שאלות מתודולוגיות 33
המדד לקביעת יעילות הטיפול 33
שיטת הטיפול והשפה הנלמדת 33
מערך המחקר וקבוצת הביקורת 33
איומים על תוקף המחקר והשלכותיו 34
מאמר - ‎How‎ ‎children‎ ‎learn‎ ‎to‎ ‎read‎ 34
מאמר - ‎Reading‎ ‎different‎ ‎orthographic‎ ‎structures‎ ‎in‎ ‎the‎ ‎shallow‎-‎pointed‎ ‎Hebrew‎ ‎script‎: ‎A‎ ‎cross‎-‎grade‎ ‎study‎ ‎in‎ ‎elementary‎ ‎school‎ 35
מאמר - ‎Learning‎ ‎to‎ ‎read‎ ‎in‎ ‎Arabic‎: ‎The‎ ‎long‎ ‎and‎ ‎winding‎ ‎road‎ 35
מאמר - ‎Developmental‎ ‎dyslexia‎ 36
מאמר - ‎Chapter‎ ‎1‎: ‎What‎ ‎is‎ ‎dyslexia‎? 36
מאמר - ‎Neurobiology‎ ‎of‎ ‎dyslexia‎ 37
מאמר - ‎The‎ ‎interface‎ ‎between‎ ‎genetics‎ ‎and‎ ‎psychology‎: ‎Lessons‎ ‎from‎ ‎developmental‎ ‎dyslexia‎ 37
מאמר - ‎Overlapping‎ ‎genetic‎ ‎and‎ ‎child‎-‎specific‎ ‎nonshared‎ ‎environmental‎ ‎influences‎ ‎on‎ ‎listening‎ ‎comprehension‎, ‎reading‎ ‎motivation‎, ‎and‎ ‎reading‎ ‎comprehension‎ 38
מאמר - ‎Phonological‎ ‎skills‎, ‎visual‎ ‎attention‎ ‎span‎, ‎and‎ ‎visual‎ ‎stress‎ ‎in‎ ‎developmental‎ ‎dyslexia‎ 38
מאמר - ‎Sensory‎ ‎theories‎ ‎of‎ ‎developmental‎ ‎dyslexia‎: ‎Three‎ ‎challenges‎ ‎for‎ ‎research‎ 39
מאמר - ‎Predictors‎ ‎of‎ ‎developmental‎ ‎dyslexia‎ ‎in‎ ‎European‎ ‎orthographies‎ ‎with‎ ‎varying‎ ‎complexity‎ 39
מאמר - ‎The‎ ‎foundations‎ ‎of‎ ‎literacy‎ ‎development‎ ‎in‎ ‎children‎ ‎at‎ ‎familial‎ ‎risk‎ ‎of‎ ‎dyslexia‎ 40
מאמר - ‎What‎ ‎phonological‎ ‎deficit‎? 40
מאמר - ‎Morphological‎ ‎processing‎ ‎in‎ ‎Hebrew‎-‎speaking‎ ‎students‎ ‎with‎ ‎reading‎ ‎disabilities‎ 41
מאמר - ‎Morphological‎ ‎awareness‎ ‎and‎ ‎its‎ ‎role‎ ‎in‎ ‎compensation‎ ‎in‎ ‎adults‎ ‎with‎ ‎dyslexia‎ 41
מאמר - ‎An‎ ‎examination‎ ‎of‎ ‎an‎ ‎intervention‎ ‎program‎ ‎designed‎ ‎to‎ ‎enhance‎ ‎reading‎ ‎and‎ ‎spelling‎ ‎through‎ ‎the‎ ‎training‎ ‎of‎ ‎morphological‎ ‎decomposition‎ ‎in‎ ‎word‎ ‎recognition‎ 42
מאמר - ‎Learning‎ ‎to‎ ‎spell‎ ‎words‎: ‎Findings‎, ‎theories‎, ‎and‎ ‎issues‎ 42
מאמר - ‎Spelling‎ ‎impairments‎ ‎in‎ ‎Spanish‎ ‎dyslexic‎ ‎adults‎ 43
מאמר - ‎The‎ ‎role‎ ‎of‎ ‎phonological‎ ‎versus‎ ‎morphological‎ ‎skills‎ ‎in‎ ‎the‎ ‎development‎ ‎of‎ ‎Arabic‎ ‎spelling‎: ‎An‎ ‎intervention‎ ‎study‎ 43
מאמר - ‎A‎ ‎meta‎-‎analysis‎ ‎of‎ ‎the‎ ‎long‎-‎term‎ ‎effects‎ ‎of‎ ‎phonemic‎ ‎awareness‎, ‎phonics‎, ‎fluency‎, ‎and‎ ‎reading‎ ‎comprehension‎ ‎interventions‎ 44

פרק 1: רכישה תקינה של קריאה

הפרק הראשון מניח את התשתית להבנת לקות הקריאה, שכן כדי להבין מהי לקות קריאה יש להבין תחילה מהי קריאה תקינה. לקות קריאה היא למעשה לקות ברכישת הקריאה, ולכן הפרק מתמקד בתקופה שבה ילדים לומדים לקרוא, מגיל הגן ועד אמצע שנות בית הספר היסודי, מן השלב שבו ילדים מפגינים עניין ראשוני באותיות ועד לשלב שבו הם קוראים בשטף.
הדיון נפתח בקשר שבין אותיות לצלילים, ממשיך במודעות הפונולוגית ובהשערה הפשוטה של הקריאה, בוחן הבדלים בין שפות בעלות אורתוגרפיות שונות ומסתיים במודלים של הקריאה.

התאמה בין אותיות לצלילים
מהשפה הדבורה אל השפה הכתובה
בדומה לשפה הדבורה, גם השפה הכתובה מעבירה מסר תקשורתי, אלא שבדיבור המסרים עוברים בעל פה ואילו בקריאה יש להפיק את המשמעות מסימני דפוס (‎Ziegler‎ & ‎Goswami‎, ‎2006‎). בשפות אלפביתיות האותיות מייצגות צלילים ולא רעיונות שלמים, ולכן הדרך אל המשמעות עוברת תחילה דרך הייצוג הצלילי. בשפה דבורה הקשר בין צלילי המילה לבין משמעותה הוא שרירותי, ולמעט מילים אונומטופאיות מעטות כגון "זמזום", רוב המילים אינן קשורות בצליל לדברים שהן מתארות. ילד שרוכש שפה דבורה מזהה את הצלילים מבחינה אקוסטית ולומד לקשר אותם לייצוג צלילי שבמאגר הידע שלו, ויכולת זו מתפתחת באופן טבעי ואינה נלמדת באופן מפורש בבית הספר.
ילד שמתחיל ללמוד לקרוא רכש כבר את השפה הדבורה, וזו התשתית לרכישת השפה הכתובה. זיהוי הייצוג הצלילי של מילים כתובות מקביל להרכבת הצלילים למילים בדיבור, אלא שבמקום לשמוע את צלילי המילה יש להגיע אליהם מתוך קוד חזותי, ולכן ילדה שלומדת לקרוא חייבת להתייחס לצלילי השפה ולא רק לצורה החזותית של המילה. בשתי המערכות הידע על המילה כולל מרכיב סמנטי ומרכיב פונולוגי, והבנת שפה כרוכה בתרגום של הפונולוגיה אל הסמנטיקה ואילו הפקת שפה מערבת את התרגום ההפוך. מאגרי הידע נבנים בתחילה באמצעות חשיפה לדיבור ומשמשים אחר כך גם לפענוח שפה כתובה, אך השימוש בהם בערוץ הכתוב דורש כישורים נוספים.

פונמות וגרפמות
השלבים הראשונים ברכישת הקריאה מחייבים התאמה בין פונמות (‎phonemes‎) לבין גרפמות (‎graphemes‎). פונמה היא יחידה צלילית, או צליל בסיסי שיש לו ביטוי בשפה, ובכל שפה יש פונמות אחרות. הצליל /‎p‎/ הוא פונמה באנגלית ובעברית אך אינו פונמה בערבית, ובעברית ההבדל בין המילה "פר" לבין המילה "בר" מבוסס על צליל בודד. האות פ בעברית מתייחסת לצליל /‎p‎/ וגם לצליל /‎f‎/, ושניהם מייצגים פונמה אחת, ולכן המילים "שפך" ו"משפך" נתפסות כנושאות אותה פונמה. באנגלית לעומת זאת אלה שתי פונמות נפרדות, ומכאן ההבדל במשמעות בין ‎pull‎ לבין ‎full‎.
גרפמה, בניגוד לפונמה, היא יחידת כתיב חזותית. הגרפמה השכיחה ביותר היא אות בודדת, אך גם שילוב של אות וסימן יכול להיות גרפמה, כגון הצירוף ג' במילה "ג'ירף", שמתייחס לצליל אחר מאשר האות ג ללא הגרש. באנגלית יש גם גרפמות של שתי אותיות, כגון הצירוף ‎th‎, שההגייה שלהן יחד שונה מהצליל של כל אות בנפרד. הידע הגרפמי מתבסס על ידע פונמי שהתפתח לפני שהחלה רכישת הקריאה.