פרק 1: תרבות וסוציולוגיה 3
1.1 הגדרות 3
1.2 גישות תאורטיות מרכזיות 4
1.2.1 התרבות כגורם מגדיר ומלכד: דורקהיים וממשיכיו 5
1.2.2 תרבות, אידאולוגיה וכוח: מרקס וממשיכיו 5
1.2.3 התרבות כעולם משמעות ייחודי ומשתנה: ובר וממשיכיו 5
1.2.4 החוויה התרבותית והתרבות כדיכוי הדחפים 6
1.3 התרבות ותחומים שונים בסוציולוגיה 7
1.3.1 דת כתרבות 7
1.3.2 מדע כתרבות 7
1.3.3 תרבות בארגונים, ארגונים כתרבות 8
1.4 סוציולוגיה של התרבות והאמנות, סוציולוגיה תרבותית 8
פרק 2: כיצד פועלת התרבות 9
2.1 המעגל התרבותי 9
תנאי היעילות של מוצר תרבותי 9
דגם היהלום והמעגל התרבותי 9
2.2 עיקרי הסמיוטיקה 10
2.2.1 סימנים 10
2.2.2 דנוטציה, קונוטציה ומיתולוגיה 10
2.3 התקבלות וקהילות פרשניות 11
2.3.1 התקבלות 11
2.3.2 קהילות פרשניות ומערכי קריאה 12
2.4 שיח ותצורות שיח 12
2.4.1 שיח, היסטוריה, ידע וכוח 13
2.5 זהות, שיח וייצוג 13
2.5.1 שיח, ייצוג ומגדר 14
2.6 סיכום 14
פרק 3: הסביבה המוסדית של ייצור התרבות 15
3.1 עולמות אמנות 15
3.1.1 הייצור התרבותי כסדרה של פעילויות 15
3.1.2 תפקידים וחלוקת עבודה 16
3.1.3 שיתוף פעולה ומוסכמות 16
3.2 מבנה ענפי ומבנה ארגוני 16
3.2.1 עידן המקצוענות המורכבת 17
3.2.2 עידן השיווקיות בתעשיות התרבותיות 17
3.3 המדינה: מדיניות תרבות, חופש ביטוי וקניין רוחני 18
3.3.1 מדיניות תרבות והקצאת משאבים 18
3.3.2 חופש ביטוי 19
3.3.3 קניין רוחני 19
3.4 אילוצים מוסדיים נוספים 20
3.5 פעולת האילוצים במשולב: המקרה של הרוק'נ'רול 20
פרק 4: אמנות ותרבות פופולרית: בין מודרניות לפוסטמודרניות 22
4.1 מודרניות ומדרג תרבותי 22
4.1.1 תבונה, ידע, נאורות 22
4.1.2 האמנויות היפות 23
4.1.3 תרבות פופולרית 23
4.2 פוסטמודרניות בתרבות 24
4.2.1 פוסטמודרניזם באמנויות 24
4.2.2 תרבות פופולרית כאמנות 25
4.3 המציאות היומיומית כאמנות 26
4.3.1 אופנה 26
4.3.2 וידאו-קליפים 27
4.4 ניתוחי המצב התרבותי החדש 27
4.4.1 ייחודיות סמיוטית: היעלמותה של המציאות 27
4.4.2 ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר 28
פרק 5: אידאולוגיה, הגמוניה, ביקורתיות וחתרנות 28
5.1 אסכולת פרנקפורט: אמנות, ביקורת ותעשיית התרבות 29
5.1.1 האמנות ככלי ביקורת חברתית 29
5.1.2 תעשיית התרבות 30
5.1.3 ולטר בנימין 30
5.2 אסכולת בירמינגהם: פיענוח, תת-תרבויות וחתרנות 31
5.2.1 מדיה, שיעתוק והתנגדות 31
5.2.2 תת-תרבויות של צעירים, התנגדות והטמעה 32
5.3 העיקרון החתרני: בין אחרות לעונג 32
5.3.1 נשים, נשיות והתנגדות 33
5.3.2 האחר בתרבות המערב 33
5.3.3 עקרון התענוג 34
5.4 סיכום 35
פרק 6: הון תרבותי ושדה הייצור התרבותי: עבודתו של פייר בורדייה 35
6.1 הון תרבותי, הביטוס וסגנון חיים 35
6.1.1 הביטוס 36
6.1.2 דפוסי טעם והמרחב של סגנונות חיים 36
6.2 שדה הייצור התרבותי 37
6.2.1 האידאולוגיה של האמנות האוטונומית 37
6.2.2 ייצור משמעות 38
6.2.3 עמדות ותוכני עמדות 38
6.2.4 היסטוריה והביטוס של השדה 39
6.3 חדשנות, טעם והיבדלות 39
6.4 סיכום 40
פרק 7: מיון אמנותי, היבדלות חברתית וצריכה תרבותית 40
7.1 מיון אמנותי ומבנה חברתי 41
7.2 תרבות גבוהה, אנינות וצמיחת הבורגנות 41
7.2.1 מטבח עילי 41
7.2.2 מוזיקה רצינית, מוזיאונים ועליונות תרבותית: בין וינה לבוסטון 42
7.3 לגיטימציה של תרבות פופולרית ומפה חברתית משתנה 42
7.3.1 מאבקי מיון 43
7.3.2 מעמד חדש 43
7.3.3 צריכה תרבותית 44
7.3.4 משטרי ערך, ניידות תרבותית ופתיחות ראוותנית 45
7.4 סיכום 46
פרק 8: תרבויות לאומיות וגלובליזציה תרבותית 46
8.1 הגלובליזציה התרבותית המוקדמת 47
8.1.1 ייחודיות תרבותית לאומית 47
ייחודיות תרבותית ישראלית 48
8.1.2 שדה תרבותי לאומי והון תרבותי לאומי 48
8.2 הגלובליזציה התרבותית המאוחרת 49
8.2.1 אימפריאליזם תרבותי 49
8.2.2 רב-כיווניות ופוסט-קולוניאליזם 50
8.2.3 תרבות עולמית: קוסמופוליטיות בת-זמננו 51
1.1 הגדרות
הפרק נפתח בתצלום של הר הקילימנג'רו כדי להמחיש את מורכבותו של המושג תרבות. ההר הוא תופעת טבע, אך מיקומו במערכת מושגים המבחינה בין הר לגבעה ולעמק הופך אותו לרכיב מתורבת, הוא מושא לייחוס משמעויות שונות, מסיפורי בני הצ'אגה על הפרה השוכנת במערה בראשו ועד לתיאורו של ארנסט המינגוויי בשלגי קילימנג'רו, והתצלום עצמו קושר אותו אל התרבות במובנה כעולם האמנויות. ריימונד ויליאמס קבע שתרבות היא אחת המילים המורכבות ביותר בשפה האנגלית, בשל התפתחותה בשפות אירופיות אחדות ובשל השימוש שנעשה בה במסורות אינטלקטואליות מנוגדות (Williams 1983).
גם בעברית משמש המושג לציון תחום האמנות ומוסדותיו, כלל ההיבטים האסתטיים של המציאות החברתית, הוראה ערכית של מצב אנושי מפותח, ולעתים הנגדה בין האנושי לבין הטבעי. גם במדעי החברה אין תמימות דעים. אלפרד קרבר וקלייד קלקהון (Kroeber and Kluckhohn 1952) ליקטו הגדרות מתקופת הנאורות ועד אמצע המאה העשרים ומיינו אותן לשש קטגוריות: הגדרות תיאוריות, ובראשן הגדרתו של אדוארד טיילור משנת 1871 הרואה בתרבות מכלול של ידע, אמונה, אמנות ומנהגים; הגדרות היסטוריות הרואות בתרבות מורשת המונחלת מדור לדור; הגדרות נורמטיביות המדגישות מערכת ערכים; הגדרות פסיכולוגיות; הגדרות מבניות המצביעות על עקרונות מארגנים; והגדרות סוציו-גנטיות העוסקות בהיווצרות התרבות מתוך יחסי גומלין אנושיים.
בתחילת האלף השלישי אפשר לכנס את כל אלה לארבע תובנות: התרבות כניגוד לחומריות ולמבנה החברתי, התרבות כמרחב הדברים הרעיוניים, האוטונומיה של התרבות מכוחות כלכליים ומיחסי כוח, וניטרליות ערכית במחקר. מכאן מציע הפרק שתי הבנות עקרוניות. ההגדרה הראשונה רואה בתרבות את מכלול אורחות החיים, הערכים והמשמעויות המשותפים לישות קולקטיבית מסוימת. מקורותיה בטיילור ובתפיסתו של יוהן גוטפריד הרדר, שגרס כי יש לדבר על תרבויות בלשון רבים, ובעייתה היא הסכנה לראות תרבויות כמכלולים סגורים. ההגדרה השנייה ממקדת את המבט בממד הסמלי ורואה בתרבות את מכלול הפעילויות והחפצים שבאמצעותם מיוצרות ומופצות משמעויות, ובעייתה נוגעת לגבולות התחום, שכן כמעט לכל חפץ יש משמעות. השתיים אינן סותרות זו את זו: האחת שואלת מה הן המשמעויות המרכזיות בקבוצה, והאחרת שואלת כיצד הן מיוצרות ומופצות.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
