תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    סיכום הקורס סדנת עיתונאות בעידן הדיגיטלי‏

    תחום / תואר:
    מחיר: 40.00₪
    מספר מילים: 8147
    סוג הקובץ: docx
    שם המוסד האקדמי: האוניברסיטה הפתוחה
    סוג העבודה: סיכום קורס
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    סדנא בכתיבה עיתונאית

    תוכן עניינים

    רקע 2
    העיתונות הכתובה בישראל ובעולם: ציוני דרך 2
    שלבים מוקדמים בהתפתחות העיתונות 2
    התפתחות העיתונות הפופולארית במאה ה-19 3
    העיתונות הצהובה סוג עיתונות שפרח בארה"ב בסוף המאה ה-18 3
    עיתוני איכות לעומת עיתונים פופולרים 4
    הפרסומת בעיתונות 4
    תולדות העיתונות העברית בארץ ישראל 4
    שינויים בעיתונות הכתובה במדינת ישראל 5
    העיתון: היבטים ארגונים 6
    העיתון כמפעל, כעסק כלכלי וכשירות לציבור 6
    מקורות המידע של העיתון 6
    גורמים המשפיעים על תפקוד העיתון 7
    המרכיבים התוכניים של העיתון 8
    תפיסות שונות לגבי עבודה עיתונאית 8
    מרכיבים של עיתונות ספרותית 8
    עבודת הכתב: איסוף מידע 9
    מקורות המידע של הכתב 9
    שלבים לאיסוף מידע לכתבה 12
    דפוסי ראיון 13
    הכתיבה העיתונאית: כללי היסוד 14
    כללים לייחוס מידע למקורות 14
    מרכיבי יסוד בכתיבה 15
    הידיעה 16
    טכניקות לכתיבת ידיעה 16
    הכתבה העיתונאית 17
    מאפייני כתבה 17
    דפוסי כתבות 17
    הכתיבה העיתונאית: פרשנות, מאמרים, ביקורת, כתיבה אישית 18
    ז'אנרים של ידיעות 18
    הקווים האדומים: חוק ואתיקה 19
    עיתונות מקוונת 20
    מנגנון הגלישה והשימוש בעיתון מקוונת 20

    רקע

    ידיעה עתונאית צריכה להיות חדשה וחשובה ו\או מעניינת שיש לה מכנה משותף רחב. קהל המטרה מגלה עניין בידיעה בגלל קרבה, גיל, מין, מקום מגורים, מקצוע וכולי.
    הידיעה בנויה משלושה חלקים- פתיח (15-30 מילים), גוף וסגיר (כ20 מילים). בכל ידיעה יש משהו חשוב ומשהו פחות חשוב. הציפיה היא שהחשוב ביותר יגיע בתחילה. זוהי "פירמידה הפוכה"- קודם כל מה שחשוב ביותר, ולאט לאט יותר למטה הדברים הפחות חשובים.
    בכל ידיעה עיתונאית חייבים להיות חמשת המ': מי, מה, מתי, מקום, מדוע.

    העיתונות הכתובה בישראל ובעולם: ציוני דרך

    שלבים מוקדמים בהתפתחות העיתונות
    1. פרסומים המכונים "רילאציה", שנראים כמו העלונים של היום, פורסמו לקראת אירועים מיוחדים. הרילאציה שימשה גם להפצת מסרים דתיים.
    2. לאחר מכן החלו להופיע פרסומים קבועים יותר, שנקראו "קוראנט" (שליח). הם ראו אור בתדירות שבועית, אך עדיין לא היו בעלי זהות ואיפיון מסויים. הם הופיעו בעיקר באמסטרדם מאחר והיתה מרכז סחר בינלאומי, והקוראנטים הופיעו במגוון שפות.
    3. באנגליה פרח ה"דיורנאל"- דיווח חד שבועי על האירועים האחרונים בסדר כרונולוגי.
    4. פרסומים בשם "מרקורי" (אל המסחר והתעשיה הרומי) או "מרקוריוס" (שילוב של מרקורי והרמס- שליח האלים) יצאו לאור וראו עצמם שליחים של מידע.

    רוב העיתונים הנ"ל לא ראו אור בתדירות גבוהה, ולכן הם לא עונים על ההגדרה המודרנית של עיתון, שעל פיה חייבים להתקיים יחסים מתמשכים בין הקורא, המדפיס ומקור המידע.

    בשנת 1609 יצא העיתון השבועי הראשון בגרמניה, ואחריו הוציאו מנהלי דואר רבים עיתונים מוצלחים. שמות של עיתונים רבים – כמו ג'רוזלם פוסט, דיילי מייל וושינגטון פוסט...........

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: