יחידה 1: המדינה המינהלית והמשפט המינהלי בישראל 5
1.1 המינהל הציבורי ותחומי התחולה של המשפט המינהלי 5
תחולת המשפט המינהלי: על מי חלים כלליו 5
עובדי הציבור והיקף המונח 6
גופים פרטיים וגופים דו-מהותיים 6
1.2 הצורך במעורבות המינהלית 7
1.3 אתגרים חדשים: גלובליזציה, הפרטה ורגולציה 8
הגלובליזציה והמשפט המינהלי 9
ריבוי הפנים של ההפרטה 9
הרגולציה כמענה לאתגרים החדשים 10
1.4 מקורות המשפט המינהלי בישראל 10
1.5 מגוון הסמכויות והפעילויות של המינהל הציבורי 10
יחידה 2: חוקיות המינהל 12
2.1 עקרון חוקיות המינהל 12
תחולתו הכללית של העיקרון ומקורות הסמכות 12
חוקיות המינהל, שלטון החוק וההגנה על זכויות אדם 13
הדרישה להסמכה ברורה ומפורשת ומדרג הזכויות 14
חובת קביעתם של הסדרים ראשוניים 15
2.2 עקרון חוקיות המינהל במצבי גבול 16
2.3 סמכויות עזר 17
2.4 חריגה מסמכות, פעולות מיטיבות והשתק 17
יחידה 3: עצמאות שיקול הדעת המינהלי ושיטת הרשויות המוסמכות 18
3.1 שיטת הרשויות המוסמכות 18
3.2 האיסור על מתן הוראות לרשות מוסמכת 19
3.3 אצילת סמכויות והעברת סמכויות 20
מהות האצילה וההסמכה הנדרשת 20
אצילה, היעזרות טכנית והתייעצות 21
המגבלות על אצילה לגורמים פרטיים 22
עקרונות כלליים והעברת סמכויות 22
3.4 נטילת סמכויות 23
מאפייני הנטילה וההסמכה בחוק 23
נטילה בידי שרים וסמכות מחדל 24
יחידה 4: החובה להפעיל שיקול דעת 25
4.1 החובה המתמדת להפעיל שיקול דעת 25
4.2 סמכויות רשות וסמכויות חובה 27
4.3 הנחיות מינהליות 28
מהות ההנחיות המינהליות ותכליתן 28
פומביות ההנחיות 29
החובה לנהוג לפי ההנחיות והסטייה מהן 30
יחידה 5: כללי יסוד של ההליך המינהלי 31
5.1 ההליך המינהלי 31
5.2 חובת ההגינות של הרשות וחובת ההגינות של הפרט 32
התפיסה המסורתית ומעמדו של הפרט 32
הטעמים להטלת חובות הגינות על הפרט 32
עניין קונטרם והמחלוקת העקרונית 33
התפתחויות מאוחרות ואשם תורם 33
5.3 שיתוף בהליך 33
מתכונות השיתוף ותכליותיו 34
מקורות החובה לשתף והשיתוף כעיקרון פרשני 34
חובת ההתייעצות ואמות המידה שלה 35
חובה לקבל אישור או הסכמה 36
5.4 חובות פרסום של החלטות 36
5.5 מועד התחולה של החלטות 37
יחידה 6: עקרונות יסוד נוספים בהליך המינהלי 38
6.1 תיקון החלטות 38
הבסיס הנורמטיבי והיעדר סופיותן של החלטות 38
עילות השינוי: אי חוקיות, שינוי נסיבות וטעות 39
המעבר לאיזון אינטרסים ושיקול הדעת 40
הרחבת מסגרת הסעדים וחידוש רישיונות 40
6.2 החובה לפעול במהירות ראויה 41
6.3 חובת ההנמקה 41
6.4 התשתית העובדתית של ההחלטה וראיות מינהליות 42
החובה לאסוף ראיות ואי תחולת דיני הראיות הרגילים 42
מבחן הראיה המינהלית ואמת מידת הסבירות 43
אמות מידה ראייתיות מחמירות 44
יחידה 7: כללי הצדק הטבעי 44
7.1 כללי הצדק הטבעי 45
הגדרה ומקור התוקף 45
מבחן הפגיעה והיקף התחולה 45
חריגים וסייגים לתחולה 46
המעמד החוקתי 47
7.2 זכות הטיעון 47
7.3 האיסור על משוא פנים 49
7.4 משוא פנים וניגוד עניינים 49
ניגוד עניינים כמקור למשוא פנים 50
ניגוד עניינים אישי ושלטוני והמבחן החל 50
היקף תחולה רחב 50
תוצאות, מידתיות וייצוגיות 51
יחידה 8: זכויות עיון, חופש המידע ושקיפות מינהלית 52
8.1 תחילת ההכרה בזכויות עיון 52
8.2 חוק חופש המידע 54
תכליות החוק והזכות בעלת האופי הציבורי 54
היקף התחולה, הממונה וחובות הגילוי 54
החריגים לזכות העיון ופרשנותם בפסיקה 55
8.3 היבטים נוספים של שקיפות מינהלית 57
קיום דיונים בפומבי 57
החובה לרשום פרוטוקול והיקפה 58
יחידה 9: חוסר הגינות ושיקולים זרים 58
9.1 הביקורת על שיקול הדעת המינהלי 59
9.2 הגינות ותום לב 60
9.3 האיסור על הפעלת שיקולים זרים 60
יסוד העילה והתפתחותה 60
הבחנה ממניעים פסולים וממשוא פנים 61
שיקולים מעורבים ומבחני ההשפעה 61
בעיית ההוכחה 61
9.4 שיקולים זרים על פי החוק המסמיך ולאור ערכי היסוד של השיטה 62
הגדרת השיקולים לפי החוק המסמיך 62
ערכי היסוד של השיטה ועניין פורז 63
קטגוריות של שיקולים ענייניים וזרים 63
9.5 מקרי מבחן של שיקולים זרים 63
שיקולים דתיים 63
הגנה על רגשות 64
שיקולים פוליטיים ומינויים פוליטיים 65
יחידה 10: שוויון והפליה 65
10.1 שוויון והפליה 65
10.2 מושגים שונים של שוויון 67
הפליה כהבחנה לא רלוונטית 67
שוויון פורמלי, שוויון מהותי והפרדה 68
מהפליה מכוונת להפליה בתוצאה 69
העדפה מתקנת, ייצוג הולם וצדק חלוקתי 69
10.3 סעדים להשגת שוויון 70
סעד חיובי וסעד שלילי 70
שיקולים תקציביים ותיקון הדרגתי 70
אכיפה בררנית ופיקוח על גורמים פרטיים 71
יחידה 11: סבירות ומידתיות 72
11.1 עילת הסבירות 72
התפתחות העילה ומהותה כחוסר איזון פנימי 72
מתחם הסבירות, המבחן האובייקטיבי והסטנדרד של אי סבירות קיצונית 73
איזון אינטרסים, אתיקה ציבורית ושיקולים תקציביים 74
התחולה הכללית של העילה ותלות ההקשר 75
11.2 עילת המידתיות 76
התפתחות העילה והעיגון החוקתי 76
שלושת מבחני המשנה 76
יישום, מתחם המידתיות וקשיים 78
11.3 הרחבת ההיקף של הביקורת על שיקול הדעת המינהלי: הערכה 78
אקטיביזם שיפוטי והמחלוקת בעניין דפי זהב 78
הביקורת על העילות ותרומתן 79
יחידה 12: תוצאות הפגם המינהלי וביקורת שיפוטית 80
12.1 פגמים בהחלטות ותוקפן של החלטות 80
12.2 הבטלות היחסית 81
התפתחות הבטלות היחסית 81
בטלות יחסית וזכות הטיעון 81
הרחבת ההלכה לפגמים נוספים ולחריגה מסמכות 83
הערכה ביקורתית ושיקולים מנחים 83
12.3 ביקורת שיפוטית ומנגנוני ביקורת נוספים 84
מנגנוני הביקורת והייחוד של הביקורת השיפוטית 84
הערכאות המוסמכות וחזקת התקינות 85
מבחני הסף 85
המשפט המינהלי עוסק בפעולותיה של הרשות המבצעת על זרועותיה השונות, ובהן השלטון המרכזי, הרשויות המקומיות והתאגידים הסטטוטוריים. יחידה זו מציגה את מבנה המינהל הציבורי בישראל ואת תחומי התחולה של המשפט המינהלי, את הטעמים למעורבות המינהלית ואת הביקורות עליה, את האתגרים החדשים של גלובליזציה והפרטה, את מקורותיו הפורמליים של התחום וכן את מגוון הסמכויות שמפעילות הרשויות המינהליות.
1.1 המינהל הציבורי ותחומי התחולה של המשפט המינהלי
המשפט המינהלי מעמיד במרכזו את הרשות המינהלית, היינו אדם או תאגיד שהדין הקנה להם סמכות לפעול בעניין מסוים. במקרה הרגיל הרשות המינהלית היא גוף שהוקם בחוק או נושא משרה ציבורית בגוף כזה. המצב הגרעיני לתחולת המשפט המינהלי הוא זה שבו רשות שלטונית מבצעת פעולה בתוקף סמכויותיה על פי חוק, כלומר יש חבירה בין ה'מי', שהוא הרשות המינהלית, לבין ה'מה', שהוא הפעולה על פי חוק. אולם תחולתו של התחום רחבה יותר, והיא משתרעת גם על מצבים שבהם הגורם הפועל אינו רשות שלטונית ממש או שהרשות עושה שימוש בכלים מן המשפט הפרטי, דוגמת מכרזים וחוזים, במקום לבסס את פעולתה על החלטה שלטונית מכוח חוק.
תחולת המשפט המינהלי: על מי חלים כלליו
סיפור התפתחותו של המשפט המינהלי הוא סיפורה של המדינה המודרנית, המאופיינת במנגנונים שלטוניים ענפים ובריבוי תפקידים. אף שמבחינה פורמלית מתמקד הדיון ברשויות המינהליות, לאמיתו של דבר הוא ניזון משאלות רחבות יותר שעניינן היקף התפקידים הראוי של השלטון ומידת מעורבותו בחיי הפרט והחברה. התחום עוסק בעיקר בפעולותיה של הרשות המבצעת על זרועותיה, ובהן השלטון המרכזי, הרשויות המקומיות והתאגידים הסטטוטוריים, כלומר גופים שהוקמו מכוח חוק מיוחד ופועלים מכוחו. בניסוח החקיקה מכונים תאגידים אלה לרוב 'רשויות', אך לא השם הוא הקובע אלא עצם הקמתם בחוק, כפי שממחישות רשות שדות התעופה ורשות העתיקות. מבחינה מסוימת דומה המשפט המינהלי לתחום דיני התאגידים, שכן הוא מסדיר את פעילותה של אישיות משפטית מסוג מסוים כשם שדיני התאגידים מסדירים את פעילותו של התאגיד הפרטי. תחולתו של המשפט המינהלי על מכלול רחב של גופים אינה מייתרת את הצורך להכיר במאפיינים הייחודיים של רשויות שונות, ולעתים מוצדק דיון נפרד בחלק מהן, דוגמת דיני השלטון המקומי, המסדירים את הנושאים המיוחדים לרשויות המקומיות ולמערכת יחסיהן עם השלטון המרכזי. נוסף על כך חלים כללי התחום גם על החלטות שמתקבלות ברשות המחוקקת וברשות השופטת כאשר הן פועלות בתחום המינהלי, כמו החלטות הנוגעות לסדרי הניהול הפנימיים שלהן, להבדיל מן הפעילות החקיקתית או השיפוטית עצמה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
