סיכומי שיעורים בקורס משפט בינלאומי פומבי

משפט בינלאומי פומבי

תוכן עניינים
אבחנה בין משפט מדינתי רגיל לבין משפט בינלאומי פומבי 4
המשפט הבינלאומי חל: 4
מאיפה מגיעות הנורמות – מקורות המשפט הבינלאומי 5
2 המקורות המרכזיים : הסכמים ומנהג 6
מקרים יותר מורכבים שקשורים למנהג 9
גישה נוספת לזיהוי "מנהג" 10
חריג לתחולת מנהג - כלל המתנגד העקבי 11
Jus Cogens דין קוגנטי – נורמה עליונה של המשב"ל:: 12
היחס בין המשפט הפנימי למשפט הבינלאומי 13
כללי הקליטה של המשפט הבינלאומי בישראל 14
האופן שבו הכנסת יכולה לתת תוקף משפטי לאמנות במישור הפנימי – 15
היחס בין המשפט הפנימי למשפט הבינלאומי- מהי הגישה לגבי מנהגים? 16
מהי חקיקה סותרת ? מתי נאמר שחקיקה סותרת משפט בינ"ל מנהגי ? 17
חזקת ההתאמה הפרשנית 17
מקומה של חזקת ההתאמה הפרשנית בהליך הביקורת השיפוטית על חקיקה 18
המדינה במשפט הבינלאומי 19
 מה המשמעות של הכרה במדינות ? 21
סייג להכרזה שהכרה כלל לא רלוונטית לשאלה של קיום מדינה 22
מעמד הרשות הפלסטינית – פניית הרשות הפלסטינית לחברות באו"ם 22
עקרון חסינות הריבון : 23
הזכות להגדרה עצמית 24
רכישת שטח במשפט הבינלאומי 27
דיני השימוש בכוח (דיני המלחמה) 28
המסגרת הנורמטיבית של דיני השימוש בכוח- סע' 2(4) למגילת האו"ם 30
חריגים לאיסור על השימוש בכוח 30
ביקורת ורעיונות לפיתוח המשפט הבינ"ל 31
פרק 7 במגילת האו"ם 34
חוסר האפקטיביות של מועצת הביטחון 36
דוקטרינת ההתערבות ההומניטרית 39
דיני לוחמה 40
אמנות ג'נבה 41
מהו מצב של "סכסוך מזוין"? 42
הגנות על אוכלוסייה אזרחית בלחימה 44
ההבחנה בין לוחמים לאזרחים: 45
דיני הכיבוש ("תפיסה לוחמתית") – תת תחום בדיני הלוחמה 49
דיני הכיבוש במדינת ישראל 51
דיני כיבוש- ההתנחלויות 55
דיני זכויות האדם 57
1. האמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (1966) 57
זכויות אדם בשעת חירום 58
קריטריונים ל"שעת חירום" 59
זכויות אדם - מי קובע אם מדובר במצב חירום? 59
זכויות אדם- מנגנוני אכיפה ופיקוח 60
משפט בינלאומי פלילי 61
טריבונלים בינלאומיים פליליים 61
בתי משפט של המדינות השונות 61
בתי דין פליליים מיוחדים 61
מאפיינים משותפים לשני הטריבונלים: 61
ביה"ד הפלילי הבינלאומי (ICC) 62
העבירות 62
סמכות 62
סקירת "מצב" ותביעה כנגדו ב – ICC 62
סמכות ה ICC 63
ישראל ובית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) 63
רצח עם – ג'נוסייד 65
הגדרת ג'נוסייד 65
היסוד הנפשי של עבירת הג'נוסייד 65
פשעים נגד האנושות 66
הגדרת פשעים נ' האנושות - 66
פשעי מלחמה 66
תרגול 67
אמנה 67
אמנת וינה ("אמנת האמנות") 1969 67
3) הסתייגויות (באמנות רב צדדיות) 67
פרישה מאמנות 69
פרשנות האמנה (סע' 31+32) 69
סנקציות לחריגה מאמנה (בעיקר בנושא הפרשנות) 70
סתירה בין אמנות 70
אחריות המדינה 71
ייחוס הפרה בינלאומית למדינה 71
מתי קמה אחריות בינלאומית? 71
כללי הייחוס - אורגן 72
כללי הייחוס – אדם פרטי 72
חריגים להטלת אחריות בינלאומית על מדינה 74
דיני לוחמה- שבויי מלחמה 76
זכאות למעמד שבויי מלחמה 76
כוח מאורגן/ מיליציות – זכאות למעמד שבויי מלחמה 77
לוחמים בלתי חוקיים 78
דיני פליטים 80
אמנת הפליטים (1951) 80
מיהו פליט 80
• מהו פחד מבוסס 80
• מהי רדיפה? 80
השלכות ההכרה כפליט 82
דיני הפליטים בישראל 82
ניסיון התמודדות של ישראל עם כניסת מבקשי מקלט לישראל (בשלבים): 83

אבחנה בין משפט מדינתי רגיל לבין משפט בינלאומי פומבי
הדין המחייב במשפט המדינתי בישראל הוא הפסיקה בבתי משפט והחקיקה של הכנסת. מעבר לכך יש נורמות מחייבות, וכאשר מישהו עובר עליהן אפשר לומר שהוא עובר חוק.
על מי חלים כללי המשפט המדינתי ?
על אנשים פרטיים בתחום הסדרת ההתנהגות - ענייני פלילים; על חברות בתחום דיני חברות – כללים המגדירים מהי חברה, איך חברה צריכה להתנהל, וכללים משפטיים שמפרטים מה הן חובותיהן של חברות ומה אסור להן לעשות.
חלק מהכללים חלים גם על אדם פרטיים וגם של חברות, למשל כללים מתחום דיני חוזים. בחלק מהמקרים גם המדינה עצמה כפופה לדין המדינתי.
לא כל הדינים חלים על כל הרשויות : המשפט הפלילי חל על אנשים פרטיים, אךלא על המדינה כישות משפטית.
עם זאת, שאלת החלת חוקי יסוד על המדינה מול אנשים פרטיים פרטים שנויה במחלוקת.

המשפט הבינלאומי חל:
• מדינות – המשפט הבינלאומי מסדיר את היחסים בין מדינות שונות ואת היחס וההתנהגות שלהן זו כלפי זו. המשפט הבינלאומי המסורתי עסק אך ורק ביחסים בין מדינתיים.

• ארגונים בינלאומיים (ממשלתיים ולא ממשלתיים)-
המשפט הבינלאומי מסדיר התנהגות בין מדינות לבין ארגונים בינלאומיים משני סוגים:
ארגון ממשלתי – לדוגמא האו"ם שהנו ישות משפטית עצמאית, היא יכולה להעסיק עובדים, ניתן ולתבוע אותה.
ארגון לא ממשלתי – לדוגמא הצל האדום, גרינפיס ועוד. אלה הם ארגונים שלא הוקמו על ידי מדינות, אך הם פועלים במרחב הבינלאומי ובזירה הבינלאומית. בהיבטים מסויימים הם מוכרים כישות משפטית.