המכללה האקדמית אשקלון
החוג לקרימינולוגיה
שם ומספר הקורס: עבירות מין תוקפים וקורבנות
סוג הקורס: פרו-סמינריון עיוני
2025
מבוא 1
סקירת ספרות 3
הדחקת טראומת הילדות כמסגרת תיאורטית 3
הגדרת הסמכות הדתית ומאפייניה 3
מהי סמכות 3
מיהו איש הדת 3
פגיעה מינית על ידי סמכות דתית 4
היקף התופעה 4
השלכות הפגיעה המינית בילדות ובנערות 5
ההשלכה המוסרית 5
מאפייני הפוגע 6
טראומה וזיכרון טראומטי 7
הגדרת הטראומה 7
מאפייני הזיכרון הטראומטי 7
הקשר בין פגיעה על ידי סמכות דתית לזיכרון בבגרות 8
ממצאים אמפיריים מן הזירה המשפטית 9
דיון ומסקנות 10
ביבליוגרפיה 11
נספח: מקורות סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל 13
פגיעה מינית בילדות היא אחת החוויות המעצבות והקשות ביותר שעשוי אדם לחוות, והשלכותיה נמשכות פעמים רבות אל תוך הבגרות. מטא אנליזה רחבת היקף שכללה מאות מחקרים מרחבי העולם מצאה כי שיעור ההימצאות הכולל של פגיעה מינית בילדות עומד על כ 12.7% באוכלוסייה הכללית, כאשר בקרב בנות הוא מגיע לכ 18% ובקרב בנים לכ 7.6% (Stoltenborgh et al., 2011). נתונים אלה ממחישים כי אין מדובר בתופעה שולית אלא בבעיה חברתית ובריאותית רחבה, המחייבת התייחסות מחקרית ומקצועית מסודרת.
בתוך קבוצה רחבה זו של פגיעות בולט מקרה מיוחד, שבו הפוגע הוא בעל סמכות דתית. סמכות, במובנה הרחב, היא יכולתו של אדם או של מוסד לשנות את מצבו הנורמטיבי של אדם אחר ולחייבו בפעולה מסוימת (Marmor, 2011). כאשר סמכות זו נשענת גם על מעמד דתי, היא נושאת עמה ממד נוסף של עוצמה, שכן איש הדת נתפס בעיני מאמיניו כמתווך בינם לבין האל וכדמות מוסרית נטולת יצרים. מחקרם של קרינקין, אנוש ודקל (2021) מלמד כי תפיסה זו יוצרת מערכת יחסים א סימטרית במיוחד בין איש הדת לנפגע, ומקשה על הנפגע להכיר בכך שהתרחשה פגיעה. מחקרה של Yih (2025) בקהילות אמונה נוצריות בהונג קונג מצא כי חשיפה להתעללות רוחנית מצד דמויות סמכות דתיות מחריפה את מצוקתם הנפשית של נפגעי טראומה מינית ופוגעת ביכולתם לפנות לעזרה מקצועית.
ייחודה של הפגיעה בהקשר הדתי נובע גם מן המסגרת המוסדית שבתוכה היא מתרחשת. מחקר השוואתי שבחן פסקי דין בספרד מצא כי במוסדות דת נרשמה שכיחות גבוהה של פגיעות מתמשכות, וכי בתי המשפט הפליליים רואים בפגיעה מינית שביצע מנהיג דתי צורה חמורה יותר של העבירה בהשוואה לפגיעה שבוצעה במסגרות חינוכיות או ספורטיביות (Tamarit et al., 2021). עם זאת, מספר התיקים המגיעים להכרעה שיפוטית קטן בהרבה מהיקפה המשוער של התופעה, בין היתר משום שנפגעים רבים חושפים את הפגיעה רק שנים רבות לאחר התרחשותה (Hemanth et al., 2024).
השאלה העומדת במוקד עבודה זו נוגעת לחיבור שבין שני התחומים הללו. מחד גיסא, הספרות הקלינית מתארת את הזיכרון הטראומטי כזיכרון נוקשה, מקוטע ומנותק מהקשר, השב ועולה בבגרות בדמות הבזקים, תחושות גוף ורגשות שאין להם הסבר גלוי (נוה וזליגמן, 2017). מאידך גיסא, הספרות העוסקת בפגיעה על ידי סמכות דתית מדגישה את מקומה של הסודיות ושל קשר השתיקה הקהילתי בשימור הפגיעה (זליגמן וסולומון, 2004). עבודה זו מבקשת לבחון כיצד מאפייניה הייחודיים של הפגיעה על ידי סמכות דתית, ובראשם יחסי האמון המופרים והסודיות הנכפית, משפיעים על אופן הארגון והשליפה של הזיכרון הטראומטי בבגרות.
הצורך בבחינה כזו מתחדד לנוכח ממצאים עדכניים המצביעים על טווח ההשלכות הרחב של פגיעה מינית בילדות. מחקרם של Easton ועמיתיו (2022) מצא כי גברים שנפגעו מינית בילדותם מדווחים על סימפטומים סומטיים מוגברים אף בגיל מבוגר, כלומר עשרות שנים לאחר הפגיעה עצמה. ממצאים נוספים מלמדים כי הטראומה ממשיכה להתגלם בחיי המיניות של נפגעים בבגרות, ומתבטאת בשילוב מורכב של הנאה, אשמה ודיסוציאציה (Gewirtz-Meydan & Godbout, 2023). ממצאים אלה מלמדים כי הפגיעה אינה מסתיימת עם הפסקתה, וכי היא ממשיכה להתקיים בגוף ובנפש באמצעות מנגנוני הזיכרון.
העבודה בנויה משישה חלקים. לאחר מבוא זה מוצגת סקירת הספרות, הפותחת במסגרת התיאורטית של מילר בדבר הדחקת טראומת הילדות, ממשיכה בהגדרת המושג סמכות דתית ובאפיון הפגיעה המתרחשת בצלה, ודנה בהיקף התופעה, בהשלכותיה הנפשיות, הקוגניטיביות והמוסריות ובמאפייני הפוגע. החלק השלישי עוסק בטראומה ובזיכרון הטראומטי ומציג את הקשר שבין פגיעה על ידי סמכות דתית לבין הזיכרון בבגרות. החלק הרביעי מציג ממצאים אמפיריים מן המחקר ההשוואתי שנערך בספרד, החלק החמישי מוקדש לדיון ולמסקנות, ובסופה של העבודה מובאת רשימת המקורות ונספח ובו פירוט מקורות הסיוע העומדים לרשות נפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל.
