תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    קונפליקטים בשירת לאה גולדברג כפי שעולים מניתוח השירים 'שירי האישה הזרה א", 'מסע ללא שם א" ו-'אביב חדש נוסח ישן א"

    תחום / תואר:
    מחיר: 210.00₪
    מספר מילים: 4876
    מספר מקורות: 6
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2019
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    קונפליקטים בשירת לאה גולדברג כפי שעולים מניתוח השירים: 'שירי האישה הזרה א'', 'מסע ללא שם א'' ו-'אביב חדש נוסח ישן א''

    תוכן העניינים

    מבוא 3
    רקע כללי על המשוררת 3
    רקע על הקובץ "עם הלילה הזה" 3
    מבנה העבודה 4
    סיכום המאמרים 5
    "עם הלילה הזה" מתוך "לאה גולדברג: מונוגרפיה" של טוביה ריבנר 5
    "הסתכלות בדבורה: דיוקן המשורר כאיש זקן" של זיוה שמיר 7
    "על הפריחה ועל השקיעה: לשאלת החזרה בשירי לאה גולדברג" של שמעון זנדבנק 9
    ניתוח שירים 10
    שירי האישה הזרה א' 10
    מסע ללא שם א' 12
    אביב חדש נוסח ישן א' 14
    סיכום 17
    רשימה ביבליוגרפית 18

    מבוא

    רקע כללי על המשוררת

    בשנת 1911 בעיר קובנה בליטה נולדה לאה גולדברג ושם העבירה את רוב ילדותה. היא החלה לכתוב שירים כבר בגיל צעיר, בשפת האם שלה: רוסית. בגיל מוקדם יחסית, ככל הנראה 16, החלה לכתוב שירים גם בעברית. [6] שיריה הראשונים נגעו לקדרות הנפשית הנובעת מקדרות מזג האויר בגולה [3]. ניתן לראות שכבר בגיל צעיר שילבה המשוררת בשיריה למציאות שירית אחת את את מימד הטבע, המימד הפוליטי ואת המימד הנפשי.
    החלה להתעניין בספרות, בשירה ובפילוסופיה, והרבתה לקרוא שירה וספרות בעברית, ברוסית ובגרמנית כבר בשנים מוקדמות אלה. אף שחיה בסביבה חילונית היא היתה מודעת ליהדותה והרבתה לקרוא בתנ"ך. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גלתה לתוך רוסיה עם משפחתה, ולאחריה שבה לקובנה. בכתיבתה בגולה ניכרים כיסופים לישראל, תוך התייחסות שלילית מאד למציאות בקובנה. לאחר שסיימה את הגימנסיה, למדה פילוסופיה ושפות שמיות בקובנה, בברלין ובבון. ככל שהחמיר המצב בגרמניה החלה להכין את עצמה לעליה ארצה, ועשתה זאת לבסוף הודות לסיוע של שלונסקי בשנת 1935 [3]. אך בטרם הצליחה לעלות לישראל עבדה במשך שנתיים כמורה בליטא.
    עד 1950 גרה גולדברג בתל-אביב. עם הגיעה ארצה הצטרפה לקבוצת "יחדיו", ופעלה כמשוררת בעיקר סביב הקבוצה. בתקופה זו ניכרו בשירתה געגועים לגולה, אך יותר מכך - הזדהות עם מקורה האירופאי [5]. תיאורי הנוף האירופי בשירתה היו יותר מנוסטלגיה, אלא תיאורי הנוף הטבעיים עבורה. היא עברה לירושלים בשנת 1950, והצטרפה לאוניברסיטה העברית שם הקימה את החוג לספרות השוואתית ועמדה בראשו [3].

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: