מבוא 1
צבא, אזרחות ומגדר: מסגרות תיאורטיות 2
מפרשת מילר אל האינטגרציה בצה"ל 2
השוויון הפורמלי והביקורת על חרב הפיפיות 2
יחידות מעורבות ותהליכים ארגוניים 3
הראיות האמפיריות: כשירות, פציעות ולכידות 3
כשירות גופנית, פציעות ונשירה 3
לכידות יחידתית ומיתוסים ארגוניים 4
יחסי מגדר, הטרדות ומתחי מגזר 4
הטרדות ותגובת הארגון 4
שילוב נשים לעומת שירות דתי 4
מבט השוואתי והשלכות ארוכות טווח 5
ארצות הברית, קנדה ומדינות הנורד 5
חוויית הלחימה ואחרי השירות 5
סיכום 5
רשימת מקורות 6
שילוב נשים בתפקידי לחימה נחקר במפגש שבין הסוציולוגיה של הצבא ובין לימודי מגדר, ונדון הן כשאלת שוויון הזדמנויות והן כשאלה של יעילות צבאית (Segal, 1995). בישראל קיבלה הסוגיה משקל מיוחד משום שהשירות הצבאי מתפקד שם כצומת מרכזי של אזרחות ושל הכרה חברתית (Sasson-Levy & Lomsky-Feder, 2022). הספרות הביקורתית המוקדמת תיארה את ההסדר המגדרי בצה"ל כחלוקת עבודה שבה הנשים מוצבות בעורף ומשרתות את הלוחמים הגברים (Yuval-Davis, 1985). מאז שנות התשעים נפתחו תפקידי לחימה רבים בפני נשים, ובמקביל התעורר ויכוח אם הפתיחה מקדמת שוויון או משעתקת אותו בצורה חדשה (Rimalt, 2007). סקירה זו ממפה את המסגרות התיאורטיות, את המחלוקת על משמעות הפתיחה, את הראיות על כשירות ועל לכידות, את סוגיית יחסי המגדר ביחידות ואת ההשוואה לצבאות אחרים.
