תפיסת הדין הבינלאומי את הריסת בתי המחבלים
מגישה
תוכן עניינים
1. מבוא 2
2. סקירת ספרות 4
2.1. דמוקרטיה וזכויות אדם בישראל 4
2.1.1. דמוקרטיה ולאומיות 4
2.1.2. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו 6
2.2. הריסת בתים – סוגיות משפטיות, חברתיות ודמוקרטיות 8
2.2.1. הריסת בתים – רקע 8
2.2.2. סוגיית הריסת בתי מחבלים – ראיית החוק 9
2.2.3. שאלת חוקיותה של תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חרום), 1945 11
2.3. תפיסת בית המשפט העליון את חוקיות הריסת הבתים – בעד או נגד? 14
2.4. ראיית המשפט הבינלאומי את חוקיות הריסת הבתים 18
3. דיון ומסקנות 24
4. ביבליוגרפיה 26
1. מבוא
נושא הריסת בתי מחבלים הוא נושא טעון שנידון רבות בשלושת העשורים האחרונים ולווה בהחלטות רבות של בית המשפט העליון, שאמנם ברוב המקרים אישר למדינה ולצבא להרוס או לאטום בתי מחבלים, אולם העביר ביקורת רבה על החלטות אלה, עיכב במקרים רבים את החלטות המדינה וגרם לשיח ציבורי רחב וביקורתי כנגד בית המשפט העליון. המהפכה החוקתית בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת שעסקה בזכויות אדם, שינתה במידה רבה את תפיסתו של בית המשפט העליון בכל הנוגע לפגיעה בזכויות אדם, תוך שהוא מצמצם במקים מסוימים את תחולת החוק. הריסת בתים, פוגעת בזכויות פרט רבות, בין היתר: בחופש הקניין, הזכות להליך הוגן, שוויון ועוד. עבודה זו עוסקת בשאלה, הם קיימת התנגשות בין הדין הבינלאומי לבין הדין הישראלי בשאר לסוגיית הריסת הבתים בשטחים?
מאז הקמתה, ניצבת מדינת ישראל בחזית מאבק שרק מדינות מועטות ידעו בעבר. מדובר במאבק כנגד טרור אכזרי, המבוצע בידי אלו שאינם רואים את עצמם כפופים לנורמות בסיסיות של מוסר ומשפט, העובדות ביסודה של כל חברה ותרבות. המלחמה בטרור, ידעה עליות ומורדות, אולם נדמה כי לאחרונה היא שוב הרימה את ראשה, דרך פיגועי יחידים רבים לצד פיגועים של ארגונים מוכרים.
בעקבות גל הטרור, עלה כאמור שוב לשיח הציבורי, נושא הריסת בתי המחבלים בעיקר לנוכח תפיסת בית המשפט העליון את החוקיות שבהריסת או אטימת אותם הבתים. תפיסת המדינה היא, שהריסת בתי מחבלים ומשפחות המחבלים, והשימוש בסמכות על פי תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חרום), 1945, הוא למעשה מהלך הרתעתי ולא מהלך עונשי ,מהלך שכול לעזור למגר את הטרור. אולם המתנגדים לשימוש בתקנה 119 טוענים, כי עצם הריסת הבתים, פוגעת בזכויות אדם בסיסיות ואף עוברת על הוראות הדין הבינלאומי. על רקע סוגיית הריסת בתי מחבלים, מתעוררת מחלוקת משפטית בדבר האמצעי שבה יכולה מדינה דמוקרטית לעשות שימוש בכדי להגן על אזרחיה מפני טרור.
אחת הדוגמאות למתח הנובע בין היותה של המדינה דמוקרטית והרצון להגן על הציבור, ניתן לראות בתשובה לעתירה בנוגע החלטת הצבא להרוס את הדירה בה התגורר מבצע הפיגוע בצומת אלון שבות ביום 10.11.2014, טענה המדינה, כי בנסיבות הביטחוניות השוררות ונוכח גל הפיגועים בתקופה האחרונה, "אין בהעמדתו של המחבל לדין, בהרשעתו ובעונש שהוטל עליו... כדי להוות הרתעה מספקת כלפי מחבלים פוטנציאליים".. השופט פוגלמן כתב כנגד תשובת המדינה:
"לגבי דידי, אין להשקיף על פגיעת הריסת הבית כעל פגיעה כלכלית או רכושית בלבד...מה גם שבפגיעה זו כשלעצמה אין להקל ראש, שהלא הבית לאדם אינו רק קורת גג לראשו אלא גם אמצעי למיקומו הפיזי והחברתי של חייו הפרטיים ויחסיו החברתיים".
הביקורת על הגישה של מדינת ישראל הובעה בעיקר על בסיס גישה לא תוצאתנית, שעל פיה קיימים איסורים מוסריים מסוימים שצריכים למנוע כל פעילות בניגוד להם. בהקשר של הריסת בתים, הרי שקיים איסור מוסרי האוסר לעשות באדם שימוש כאמצעי להשגת מטרה. הסיבה היא שהריסת בתים, אשר מתייחסת לבני משפחתו של פעיל טרור כאמצעי, מוצדקת בשם המטרה להרתיע אחרים מפני ביצוע פעולת טרור. הטענה המקובלת היא, כי אם ישנה הרתעה ובעקבותיה תוצאות חיוביות אחרות כגון פיחות בהיקף הטרור, כלומר ישנה הצדקה תועלתנית לפעול בהתאם למדיניות הריסת הבתים. מצד שני, אם נקבל את הגישה הלא-תוצאתנית שלפיה אסור לעשות שימוש באדם כאמצעי, נראה שיש לפסול על הסף את מדיניות הריסת הבתים.
בפרק הראשון, סוקרת העבודה את שאלת הדמוקרטיה וזכויות אדם בישראל. הפרק מגדיר מהי דמוקרטיה וזכויות אדם. בנוסף, סוקר הפרק את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כחלק מהמהפכה המשפטית בזכויות אדם של שנת 1992.
בפרק השני, סוקרת העבודה את שאלת הריסת בתים, תוך התמקדות בסוגיות משפטיות, החברתיות והדמוקרטיות של ההריסה. הפרק נותן רקע להריסת הבתים כחלק ממדיניות צה"לית להרתיע פעילות טרור. בהמשך סוקר הפרק את ראיית החוק להריסת בתי מחבלים ונוגע בשאלת חוקיותה של תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חרום), 1945.
בפרק השלישי, סוקרת העבודה את תפיסת בית המשפט העליון את חוקיות הריסת הבתים תוך הצגת טיעונים של בעד ונגד למדיניות ההריסה.
בפרק הרביעי, סוקרת העבודה את ראיית המשפט הבינלאומי את חוקיות הריסת הבתים תוך הצגת הדין הבינלאומי במקרה זה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
