תפיסת מורות משלבות את הילדים בעלי הצרכים המיוחדים בכיתות הרגילות בבית הספר היסודי
תוכן עניינים
1. תקציר 2
2. מבוא 3
3. רקע תיאורטי 5
3.1. חינוך מיוחד 5
3.2. שילוב 5
3.3. אמפתיה 7
3.4. מורות משלבות והיכולת שלהן לאמפתיה 7
3.5. עמדות המורות בנושא השילוב 8
3.6. הכשרת מורים לשילוב יעיל בכיתות רגילות 11
4. שיטת מחקר 12
4.1. אוכלוסיית המחקר 12
4.2. כלי המחקר 13
4.3. הליך המחקר 13
4.4. אתיקה במחקר 14
5. תוצאות 14
6. דיון ומסקנות 20
7. ביבליוגרפיה 23
8. נספחים 26
1. תקציר
העבודה הנוכחית בדקה כיצד המורות רואות את התפקיד שלהן/את עצמן כמורות משלבות ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתות הרגילות בבית הספר היסודי. המחקר הוא מחקר איכותני, שבו נעשה שימוש בראיונות עומק חצי-מובנים עם מורות לחינוך מיוחד המלמדות בכיתות שילוב.
ממצאי המחקר הראו, כי בקרב המורות עולה תחושת תסכול, כעס ופער בין הרצון לשילוב לבין היכולת האישית והמקצועית שלהן. בנוסף נמצא, כי הבחירה להתמקצע בתחום החינוך המיוחד נובעת מתחושה של שליחות ורצון לקדם תלמידים חלשים יותר. כמו כן, בקרב מורות אלו תחושת האמפתיה והרגישות הייתה בולטת וניכרת בכל הראיונות.
בכל הנוגע לחשיבות השילוב עולה מהמחקר, כי השילוב מאפשר מסגרת המאפשרת לתלמידי החינוך המיוחד להיחשף לתלמידים הרגילים, ללמוד איתם, ללמוד את המיומנויות הנדרשות בחברה, אולם גם ניתן להצביע על לא מעט קשיים, לתלמידים המשולבים, לתלמידים הרגילים ולמורות. ממצאי המחקר עולה גם, כי לגישתן של המורות, קיימת חשיבות להבין מי הילד שנמצא מולן, מה הוא מביא איתו לכיתה, מה המאפיינים שלו ומה הן יכולתו. זיהוי צרכיו של התלמיד זה דבר הכרחי כדי שהמורות יוכלו לדעת באיזה שיטת לימוד לעבוד איתם.
בנוסף נמצא, כי במסגרת השילוב יכול להיות מצבי קיצון שהמורות וצוות ההנהלה יצטרך להתמודד עם מצבים אלו. המצבים האלה מקשים על תלמידי החינוך הרגיל, על המורים המלמדים בכיתה ועל הצוות כולו. עבור המורות, עיקר ההתמודדות היא באופן שבו מגיבים למצבים מאתגרים ומורכבים בתהליכי השילוב. כמו כן נמצא, כי בבתי ספר בהם יש שילוב של תלמידי החינוך המיוחד והחינוך הרגיל יש עבודת צוות מעניינת מכיוון שהשילוב דורש גיוס גדול יותר של מורים. יתר על כן, בעבודה המורים נחשפים להיבטים שונים של מורים, למחשבות אחרות וביחד הם צריכים להגיע להחלטות ומחשבות של מה עושים ואיך עושים.
2. מבוא
במהלך העשורים האחרונים, עוסק המחקר בתחום החינוך בהשלכות של שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ולקויות למידה, כחלק ממסגרות החינוך הפורמליות הרגילות בבתי הספר, אשר באופן מעשי, אינן מכילות את הידע, את הכלים ואת הכישורים המתאימים לסיוע בהתמודדות ראויה עם הצרכים הללו (Morley et al., 2005; בתוך: עינת ושרון, 2015). מדיניות השילוב של תלמידים עם מוגבלויות במסגרות החינוך הרגילות קיימת כבר מעל חמישים שנה. תומכי השילוב מכירים בחשיבותו כמסגרת תומכת המעודדת השתתפות פעילה של כלל התלמידים, כולל התלמידים עם המוגבלויות בתוך התרבות הבין ספרית. על פי הפילוסופיה הדוגלת בשילוב, מתן אפשרות ותמיכה לילדים עם מוגבלויות במסגרת החינוך הרגיל ובקהילה שלהם מאפשרת התפתחות הוליסטית לילד, ומשפרת את האפשרות להשגת מטרות חינוכיות (Hutzler, Meier, Reuker & Zitomer, 2019).
לרפורמת השילוב יש לא מעט מטרות, בעיקר בכל הנוגע להשלכות חברתיות של שילוב תלמידים. כחלק מהצלחתו הכללית של השילוב ניתנת חשיבות רבה לקשרים החברתיים עם החברים לכיתה ולהשתתפות בפעילויות החברתיות השונות בתוך בית הספר ואף מחוץ לבית הספר (Roe, 2008; בתוך: מילשטיין וריבקין, 2013). יחד עם זאת, ניתן לזהות גם השגות באשר לשילוב. מחקרים שנעשו בארץ ובעולם אשר בדקו את הסתגלותם החברתית והרגשית של תלמידים עם צרכים מיוחדים הצביעו על קשיים ביצירת קשרים חברתיים עם בני גילם, חוסר שביעות רצון, דחיה חברתית ומידה נמוכה של תמיכה אישית מבני הגיל תלונותיהם של תלמידים עם צרכים מיוחדים המתנסים בתחושות בדידות וחוסר תמיכה משקפות כאב רב ואכזבה עמוקה, ומקשים על הפרט להשתלב בחברה. ממחקרים שונים נמצא, כי בין 30%-50% מכלל הילדים דיווחו על תחושת בדידות ובעיות חברתיות בבית הספר, קושי ברכישתן או/ו ביישומן של מיומנויות חברתיות וציינו הערכה עצמית נמוכה (היימן, 2020).
הפיכת בית הספר והכיתות לכיתות משלבות, דורשת לא מעט השקעה לצד מחויבות והתגייסות של הנהלת בית הספר ושל צוות המורים וראיית השילוב כמטרה בית ספרית ולא לראות בכך מדיניות אשר נכפית על בית הספר (או הצוות החינוכי). בנוסף, קיימת חשיבות רבה גם לתפיסות של הצוות החינוכי את השילוב מכיוון שהם בסופו של דבר נדרשים לשלב בתוך כיתתם את הילדים בעלי הלקויות (מילשטיין וריבקין, 2013).
בספרות המקצועית בעולם ובישראל ניתן למצוא לא מעט מחקרים שעסקו במשך השנים בבדיקת עמדותיהם של מורים ובחקירתם של משתנים או גורמים המשפיעים על עמדות אלה בהקשרים של שילוב ילדים בעלי מוגבלויות בכיתות רגילות (ערמון, 2019). מחקרים מסוימים מצביעים על כך, כי גישת המורים היא שלילית לשילוב ואילו חוקרים אחרים מציגים עמדות חיוביות באשר לשילוב. בנוסף, ניתן למצוא עמדות ניטרליות לשילוב, כך שברור כי הסוגייה היא מורכבת ומשתנה בהתאם למוסד האקדמי ולמורה (Boyle, Topping & Jundal-Snap, 2013; Avramidis, Bayliss & Burden, 2000; Leyser & Tappendorf, 2001; בתוך: ערמון, 2019).
המחקר שעוסק בתחום השילוב מצביע על האמונות של המורים כבעלות השפעה מכרעת באשר להצלחת השילוב, אולם זו לא תמיד מודעת וגלויה לעין, על מידת נכונותם להתמודד עם נושא השילוב תוך שהם מאמצים את התשתית האידאולוגית המזינה אותו. כך למשל, מורים רבים מאמינים ששילוב עלול לגרום לעומס יתר על המורה בכיתה המשלבת, ולצמצום תשומת הלב המופנית לתלמידים הלא משולבים, וכתוצאה מכך לפגיעה בהישגיהם הלימודיים (מילשטיין וריבקין, 2013). בנוסף, חלק מהחשש של המורים בשילובם של ילדים בעלי לקויות למידה או צרכים מיוחדים בכיתה הרגילה, הוא מפני השפעות שליליות של השילוב על התלמידים הרגילים, חוששים מעומס הדרישות החינוכיות וממחסור בתמיכה מקצועית ובסיוע בעבודתם (Scruggs & Mastropieri, 1996; בתוך: טלמור, רייטר ופייגין, 2005). בסופו של דבר, עמדות המורים משקפות במידה רבה ערכים בסיסיים ותכונות אישיות יחד עם תגובות שרכשו בעקבות ניסיונם בנושא זה, לחיוב ולשלילה. בנוסף עמדות המורים ביחס לשילוב קשורות ליכולת הנתפסת על ידם ולשליטה ההתנהגותית שלהם, נמצא שיש קשר בין הדברים הללו לבין נטייה חיובית כלפי השילוב (Hutzler, Meier, Reuker & Zitomer, 2019).
מדיניות משרד החינוך לקידום רפורמת הכיתה המשלבת מהווה אתגר ממשי למורים המלמדים בכיתות הרגילות ולכן, האופן שבו הן תופסות את השילוב ואף מיישמות אותו בפועל, חשיבות רבה להצלחת הרפורמה. מכאן עולה המטרה של המחקר:העבודה הנוכחית תבדוק, כיצד המורות רואות את התפקיד שלהן/את עצמן כמורות משלבות ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתות הרגילות בבית הספר היסודי.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
