אובדן הורה בגיל צעיר והשפעתו על חוסן נפשי של המבוגר

אובדן הורה בגיל צעיר והשפעתו על חוסן נפשי של המבוגר

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 4
חוסן אישי (hardiness) 4
רווחה נפשית (mental health) 5
אסטרטגיית התמודדות (coping strategies) 6
שיטה 9
אוכלוסיית המחקר 9
כלי המחקר 10
הליך המחקר 11
תוצאות 12
דיון ומסקנות 16
ביבליוגרפיה 20
נספחים 22
נספח א' – שאלון 22
נספח ב' - פלט SPSS 25

תקציר
המחקר הנוכחי בוחן את ההבדלים בין מי שאיבד את אחד מהוריו בגיל צעיר לבין מי ששני הוריו עודם בחיים, כאשר ההבדלים שנבחנו הנם הבדלים בחוסן אישי, רמת רווחה נפשית והבדל ביכולת התמודדות עם בעיות. על סמך סיקרת הספרות, שיערו החוקרים כי יימצאו הבדלים בכל שלושת המשתנים בין המשיבים שאיבדו את אחד מהוריהם בגיל צעיר, לבין המשיבים שני הוריהם עודם בחיים.
במחקר השתתפו 82 משיבים, מחציתם איבדו את אחד מהוריהם בגיל צעיר ואצל מחציתם –שני הוריהם עודם בחיים. נמצא כי משיבים שאיבדו את אחד מהוריהם בגיל צעיר בעלי חוסן אישי גבוה יותר, רווחה נפשית גבוהה יותר ויכולת התמודדות עם בעיות טובה יותר מאשר המשיבים ששני הוריהם עודם בחיים.
על אף ההבדלים המובהקים שנמצאו, נראה כי ככל המשיבים הנם בעלי חוסן נפשי גבוה למדי, רווחה נפשית גבוהה למדי ויכולת התמודדות עם בעיות טובה למדי, אי לכך - על מנת לבחון את התופעה לעומק יש לבצע מחקר מקיף יותר בו המשיבים יהיו מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל.

מבוא
חוסן אישי, כלומר היכולת לעמוד כנגד אתגרים שונים במהלך החיים כמו גם להדוף אותם, הפך לתפיסה חשובה בתאוריה העוסקת ברווחה הנפשית במהלך העשורים האחרונים. תפיסה זו כוללת אמוץ של גישה חיובית, כאשר מדובר באירוע אשר כולל מצוקה משמעותית (Luthar, Cicchetti and Becker, 2000; In: Walsh, 2003). הכוחות והמשאבים הנפשיים הטמונים בחוסן האישי והנפשי, מאפשרים לפרטים ולמשפחות להגיב באופן מוצלח למשברים ולאתגרים, להתאושש ולצמוח מאותם התנסויות (Cowan, Cowan and Schultz, 1996; In: Walsh, 2003). אחד האתגרים הרגשיים החזקים ביותר שעל פרטים להתמודד איתם, הוא אובדן של הורה. מטרת המחקר, הינה לבדוק את השפעת אובדן הורה בגיל צעיר על חוסן האישי והנפשי בקרב אוכלוסייה בוגרת.
חוסן אישי (hardiness), נחשב על פי חוקרים רבים, למורכב ורב ממדי. Gillespie ועמיתיו (2007; Matos et al., 2010), הגדירו את המושג חוסן אישי, כיכולת להסתגל ללחצים ולמתח. חוסן אישי מוגדר גם כנטייה הקשורה למציאת משמעות מאירוע כלשהו שחווה הפרט, בעיקר כאשר מדובר באירוע הקשור לדחק, אשר מאתגר את הפרט (Kobasa 1979; Kobasa, Maddi and Kahn, 1982; In: Britt, Adler and Bartone, 2001). אירוע כגון אובדן הורה, יכול במקרים רבים לפגוע ברווחה הנפשית (mental health) של הפרט וביכולת שלו להתמודד עם אותה מצוקה.
על פי Ware, Snow Kosinski and Gandek (1993; Khan, Hanif and Tariq, 2015), רווחה נפשית (mental health), נחשב לאינדיקטור משמעותי בכל הנוגע למצב הבריאותי והנפשי של אנשים בחברה. התפיסה לפיה חוקרים מזהים רווחה נפשית, היא בעיקר בהיעדר סימנים פסיכופתולוגיים מסורתיים כמו חרדה ודיכאון, וקיומם של סימנים פסיכולוגים מקובלים כגון: בריאות נפשית, תחושת עליזות, עניין בחיים והנאה. במהלך השנים, פותחו מספר אסטרטגיות התמודדות, המאפשרות לפרט או למשפחה להתמודד עם המצוקה או הטרגדיה בצורה מיטבית.
Lazarus and Folkman (1984; In: Carver, Scheier and Weintraub, 1989) הגדירו את המושג "התמודדות" (coping), כמאמץ מתמשך לשינוי קוגניטיבי והתנהגותי, המכוון לטפל בדרישות ממוקדות בין אם חיצוניות ובין אם פנימיות, שהוערכו על ידי הפרט ככאלו המכבידות או כאלו שאינן עולות בקנה אחד עם כמות המשאבים שהפרט העריך כזמינים. ההתמודדות על פי החוקרים, מתבצעת תוך שימוש "באסטרטגיות התמודדות" (coping strategies), המוגדרות כאותן פעולות קוגניטיביות והתנהגותיות שאותן מפעיל הפרט כאשר הוא נאלץ לטפל במצבי דחק שונים (פלביצקי, 2009).
בחלקה הראשון של הסקירה, נדון בהגדרת המושג חוסן אישי וחוסן נפשי והחשיבות שלו על הבריאות הנפשית של הפרט. בחלקה השני של הסקירה, נדון ברווחה הנפשית ועל הגישות השונות המגדירות את המושג, בחלקה השלישי של הסקירה, נדון באסטרטגיות ההתמודדות כאשר אנו נאלצים להתמודד עם מצוקה נפשית כלשהי או אירוע משמעותי בחיים.