אפליה בעבודה על רקע מראה חיצוני (משקל)

אפליה בעבודה על רקע מראה חיצוני (משקל)

מגיש:

תוכן עניינים

1. מבוא 2
2. סקירה 4
2.1. הזכות לעבוד וחופש העיסוק 4
2.1.1. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה 6
2.1.2. חוק יסוד: חופש העיסוק 8
2.2. אפליה מגזרית בישראל 9
2.3. אפליה בעבודה על רקע מראה חיצוני (משקל) 13
2.4. תפיסת בית המשפט את האפליה 15
2.5. התנגשות הזכויות במשפט הפרטי 17
2.6. משפט משווה 19
3. ביקורת 21
4. סיכום 22
5. ביבליוגרפיה 23

1. מבוא
מאז ומתמיד, נחשבה חקיקת איסור האפליה בישראל לאחת החקיקות הראשונות והמתקדמות ביותר בעולם המערבי. חוק עבודת נשים לדוגמה, היה בין חוקי העבודה הראשונים שהתקבלו לאחר קום המדינה. כבר משנת 1959, עת בעולם כולו נושא איסור האפליה עוד היה בחיתוליו, בישראל כבר התקבלה הוראה האוסרת על אפליה בשוק העבודה. עבודה זו עוסקת, באפליה במקום העבודה על רקע מראה חיצוני (משקל), תוך בדיקת השפעת המראה החיצוני של הפרט, על הקבלה לעבודה.
עבור רבים נדמה, כי כיום, כאשר הם מגיעים לראיון עבודה או מעוניינים בקידום במקום עבודתם הנוכחי, למראה החיצוני ובעיקר למשקל גופם, יש חלק מהותי בהחלטת המעסיק באם לקבלם לעבודה או לקדמם. יחד עם זאת, דיני איסור האפליה בישראל, טרם הכריעו אם הפליה מחמת מראה חיצוני בכלל ומשקל בפרט, נחשבת לאפליה אסורה. כלומר, חוקי איסור האפליה בישראל, אינם מכסים, לפחות לא באופן מפורש, את הקטגוריה של משקל גוף כקטגוריה שאסור להסתמך עליה בקבלת החלטות באשר להקצאת משאבים והזדמנויות, כגון עבודה ושכר.
עקרון השוויון, הוגדר בעבר בבית המשפט כ"נשמת אפו של משטרנו המשפטי" , אולם עדיין ולמרות החקיקה המרובה והפסיקה, עדיין ניתן לראות כי קיימת לא מעט אפליה בכל הנוגע למראה חיצוני בכלל ולמשקל בפרט. אפליה על רקע משקל נחשבת לאפליה, המופנית כנגד אנשים בעלי עודף משקל, ברוב המקרים על רקע תפיסה סטראוטיפית של אנשים אלו, כניחנים בתכונות נלוות שליליות כמו עצלנות, היעדר משמעת עצמית, כוח רצון ואופי חלש. האפליה מתבטאת במניעת יחס שוויוני בקבלה לעבודה, בקידום בעבודה וכן בהתייחסות מילולית עולבת, כמו קנטור, שימוש בשמות פוגעניים, פגיעה פיזית, במתן שירות, ועוד.
אחת השאלות המרכזיות שעבודה זו עוסקת בהן, היא בסוגיית ההתנגשות הזכויות שבין המשפט הציבורי לפרטי, דרך בחינת מודל התחולה העקיפה. נקודת המוצא של מודל התחולה העקיפה הוא, כי המשפט הפרטי שעוסק בין היתר ביחסים שבין הפרטים לבין עצמם, התחשב מאז ומעולם גם בזכויות אדם. ביסודות הוראות המשפט הפרטי, עומדות כאמור זכויות האדם לאישיותו, להגשמתו העצמית ולכבודו. ההסדרים הספציפיים של המשפט הפרטי, כמו למשל ההגנה על השם הטוב, ההגנה על הקניין ועל הרכוש, משקפים זכויות פרט. מושגי "השסתום" כגון "תום לב", "תקנת הציבור" "סבירות" ו"רשלנות" , כוללים בין היתר, את אותם היבטים אובייקטיביים של הזכויות החוקתיות לכבוד האדם, לחירות, לקניין, לפרטיות, לתנועה ולחופש העיסוק. באופן זה מושגי השסתום קולטים הלכה למעשה את ערכי השיטה ועקרונות היסוד, ומחדירים אותם לסוגיות המשפטיות השונות שבהן הם רלוונטיים.
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה הזכות לעבוד וחופש העיסוק, דרך החקיקה וחקיקת יסוד וכן דרך ההלכות שנקבעו בבית המשפט העליון עוד בטרם חוקקו חוקי היסוד בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים. בנוסף, סוקר חלק זה את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ואת חוק יסוד: חופש העיסוק.
בחלקה השני, סוקרת העבודה את האפליה המגזרית בישראל, תוך הצגת מגוון דוגמאות לאפליה מגזרית, החל מלאום, דרך מגדר וכלה בגיל ושכר. בנוסף, סוקר חלק זה מספר פרשות חשובות, בהן פרשת גורן שבה נקבעה הלכה הנוגעת לשכר שווה לנשים.
בחלקה השלישי, סוקרת העבודה את ה אפליה בעבודה על רקע מראה חיצוני (משקל), והצגת האפשרויות המשפטיות הקיימות כיום באשר לתביעה אפשרית על אפליה מסוג זה.
בחלקה הרביעי, סוקרת העבודה את תפיסת בית המשפט לסוגיית האפליה בעבודה בכלל ולאפליה על רקע מראה חיצוני ומשקל בפרט.
בחלקה החמישי, סוקרת העבודה את התנגשות הזכויות במשפט הפרטי תוך בחינת האפשרות להסביר את ההתנגשות דרך מודל התחולה העקיפה.
בחלקה השישי, סוקרת העבודה את עקרונות המשפט המשווה תוך המחשת התפיסה הרווחת במדינות מערביות נוספות כמו ארצות הברית ויפן.