מטלת מנחה (ממ"ן) 14
הקורס: - 13011משפט עבודה
חומר הלימוד למטלה: כרך ד חלק שביעי
מספר השאלות: 5משקל המטלה: 10נקודות
סמסטר: א 2020מועד אחרון להגשה: 7.2.2020
חלק א ( 20נקודות)
שאלה 1( 20 נקודות)
קראו את הכתבה המצורפת לממן זה: "מז'בוטנסקי עד שקד: למה ישראל נכשלת בהגבלת זכות
השביתה?" / טלי חרותי סובר , וענו:
א. הכתבת מציעה להגביל את זכות השביתה באמצעות בוררות חובה- האם צודקת הכתבת
בטענתה כי זכות השביתה אינה מוגבלת? ( 15נקודות)
ב. חוו דעתכם בנוגע להצעתה של המחברת להגביל את זכות השביתה באמצעות בוררות
חובה. ( 5נקודות)
חלק ב ( 80נקודות)
קראו את הארוע הבא וענו על כל שאלות המשנה:
חברת "אנגל" היא חברה ממשלתית. על עובדי החברה חל הסכם קיבוצי מיוחד לתקופה בלתי
מסויימת. בהסכם מופיעים בין היתר הסעיפים הבאים:
ארגון העובדים היציג מתחייב לא להכריז על סכסוך עבודה בנוגע לעניינים המוסדרים
בהסכם זה.
כל ענין שבמחלוקת בין הצדדים יועבר לבוררות אצל הבורר- עו"ד ישראל ישראלי.
ביום 1/1/19החליטה ממשלת ישראל להפריט את חברת "אנגל". מכוח החלטה זו פורסם באותו
יום מכרז בינלאומי למכירת גרעין השליטה בחברת "אנגל". ביום 1/2/19זכתה חברת תורכיז
במכרז והעברת השליטה בחברת "אנגל" אמורה הייתה להתבצע ביום .1/3/19.
ביום 1/2/19לכשנודע לעובדי "אנגל" שחברת תורכיז זכתה במכרז ורכשה את גרעין השליטה הם
זימנו מיד אסיפת עובדים, נציגי העובדים הסבירו לעובדים כי הם מודאגים ביותר מאחר ונודע
להם כי חברת תורכיז כבר רכשה בעבר חברות ממשלתיות שהופרטו. באותם מקרים נהגה החברה
לבטל את ההסכם הקיבוצי של עובדי החברה המופרטת, לקבוע את תנאי עבודתם בחוזים אישיים
וכן לפטר עובדים רבים לשם התייעלות.
במהלך אסיפת העובדים, קיבלו העובדים החלטה לשבות כנגד החלטת הממשלה להפריט את
חברת "אנגל" וכנגד מכירת גרעין השליטה בעקבות זאת לחברת תורכיז.
במקביל ובאותו יום קיימה הנהגת ההסתדרות הכללית החדשה דיון בהחלטת ההפרטה החד-
צדדית של הממשלה וכתוצאה מכך נשלחה על ידה הודעה לממונה הראשי על יחסי העבודה
ולמעסיק (חברת "אנגל") על הכוונה להשבית את עובדי חברת "אנגל" וכן את כל העובדים
בסקטור הציבורי. הן עובדי חברת "אנגל" והן העובדים בסקטור הציבורי, היו אמורים להשתתף
בשביתה שהייתה מתוכננת להתקיים במשך שמונה שעות עבודה בתאריך .15/2/19במסגרת
העניינים שבסכסוך צוינו בהודעה שני נושאים: א. החלטת הממשלה להפריט את חברת "אנגל"
ב. מכירת גרעין השליטה לחברת תורכיז.
ביום 1/2/19קיבלה הנהלת חברת "אנגל" את ההודעה על כוונת העובדים לשבות. ההנהלה דווחה
על כוונה זו של העובדים לחברת תורכיז. לחברת תורכיז היה עניין מיוחד ללמד את העובדים של
חברת "אנגל" לקח והיא לחצה על הנהלת חברת "אנגל" להשבית את העובדים. כתוצאה מלחץ
זה החליטה הנהלת חברת "אנגל" לא להמתין לשביתת העובדים ולהשבית את כל עובדי החברה
לעשרים וארבע שעות כבר בתאריך .2/2/19במועד זה סגרה הנהלת חברת "אנגל" את שערי
החברה ולא נתנה לעובדים שהתייצבו לעבודה לבצע את עבודתם.
יום 15/2/19שבתו כל עובדי הסקטור הציבורי, במשך שמונה שעות, כפי שהודיעה ההסתדרות
הכללית החדשה.
שאלה 2( 20נקודות)
סווגו את השביתה של עובדי חברת "אנגל" שהכריזה ההסתדרות הכללית החדשה.
שאלה 3( 15נקודות)
האם תשובתכם לשאלה 1היתה משתנה במקרה שבו בהסכם הקיבוצי המוזכר לעיל לא היו
מופיעים שני הסעיפים המפורטים באירוע דלעיל.
שאלה 4( 25נקודות)
א. סווגו את השביתה בכל הסקטור הציבורי שהכריזה ההסתדרות הכללית החדשה.
ב. מה היה מעמדה של שביתה זו במקרה שבו האירוע היה מתרחש בשבדיה?
שאלה 20( 5נקודות)
באיזו פעולה משפטית נקטה הנהלת חברת "אנגל" בהפסיקה את העבודה ביום .2/2/19.
מז'בוטינסקי ועד שקד: למה ישראל
נכשלת בהגבלת זכות השביתה?
בעולם למדו להגן על הציבור הרחב מפני עיצומי עובדים בשירותים חיוניים
■ דווקא בישראל, שבה זכות השביתה מנוצלת על ידי ועדי מונופולים לצורך
חסימת רפורמות או סחיטת הטבות יתר - יוזמות לאיסור שביתה או בוררות
חובה מסוכלות משיקולים פוליטיים
טלי חרותי-סובר
15.04.2019
השביתות הפתאומיות התכופות ברכבת ישראל ובנמלים, לצד מערכת הבחירות האחרונה
שהעלתה לסדר היום תפישות כלכליות ניאו־ליברליות — הפכו את שאלת בוררות החובה
לסוגיית מפתח לקראת המשא ומתן הקואליציוני להרכבת הממשלה הבאה. שר התחבורה
היוצא ישראל כ"ץ, שיכול היה לפעול בכיוון במהלך השנים שבהן כיהן בממשלה, הודיע
אתמול בממשלה כי יפעל לקידום חוק בוררות חובה עבור ארגוני מגזר ציבורי הנחשבים
ארגונים חיוניים .
בוררות חובה היא דרישה מארגונים שנחשבים שירותים חיוניים להגיע לתהליך בוררות מול
המעסיק (קרי המדינה) לפני שיוצאים בכל צעד ארגוני במהלך סכסוך עבודה. רק לאחר
הבוררות יוחלט אם לאפשר יציאה לשביתה או כל צעד ארגוני אחר. במקרה שהעובדים לא
ישכנעו את הוועדה — ייאסר עליהם לצאת לשביתה. הליך כזה יכול לספק יציבות למשק,
למדינה להנהלות ולאזרחים, שידעו על השביתה מספיק זמן מראש כך שיוכלו להתכונן. ועדי
העובדים של המונופולים הממשלתיים וההסתדרות המייצגת אותם מתנגדים להליך בוררות
חובה ,שיפחית מהכוח הרב שיש להם .
"את בוררות החובה מול שירותים חיוניים ניתן למצוא כבר בכתבי ז'בוטינסקי," טוען יובל
רכלבסקי, לשעבר הממונה על השכר באוצר, "אלא שממשלות ישראל לדורותיהן העדיפו לא
להתעמת עם ההסתדרות המתנגדת לכך בתוקף. בנוסף, המושג שירותים חיוניים בישראל
רחב מאוד, כיוון שהוא מושפע מהתקנות לשעת חירום ."
רכלבסקי מזכיר כי בישראל יש כבר מנגנון בוררות אחד שקיים מאז — 1977אך לא נעשה
בו שימוש. כוונתו היא למוסד לבוררות מוסכמת, שהוקם בשיתוף פעולה בין האוצר
להסתדרות וייעודו היה לטפל בגל שביתות במגזר הציבורי שהתרחש באותה התקופה.
לדברי רכלבסקי, גם ההסתדרות וגם המדינה מעדיפות לקיים דיונים משותפים או לפנות
לבית הדין לעבודה כדי לפתור מחלוקות .
ב– 2013הגישה חברת הכנסת דאז איילת שקד הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה. על פי
הצעת החוק (שהועלתה מחדש על ידי ח"כ בצלאל סמוטריץ' וח"כ שרן השכל ב–)2018
ארגוני מגזר ציבורי כמו חברת החשמל, מוסדות בריאות רכבת ישראל וכדומה, לא יוכלו
לצאת לשביתה ללא תהליך חובה מקדים שאמור למנוע אותה. הבוררות, כך לפי הצעת
החוק, תתקיים בפני ועדת בוררים שבה חברים נציג של המעסיקים ונציג של העובדים,
ובראשה עומד שופט בית המשפט העליון בדימוס או נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס.
אם נציג המעסיקים (קרי הנהלת חברת חשמל וכדומה) לא ינהג בוועדת הבוררים בתום לב,
היא תהיה רשאית להודיע על סיום הבוררות, ובכך לאפשר לעובדים את זכות השביתה.
החוק הזה אינו מבשיל עד היום בשל התנגדות ההסתדרות ותומכיה, ביניהם שרי עבודה ה
ואוצר שלא מעוניינים להצטייר כמי שפוגע בעובדים .
זכות השביתה בישראל כמעט בלתי־מוגבלת
על פי העקרונות של ארגון העבודה העולמי, ניתן להגביל את זכות השביתה באמצעות
בוררות חובה רק במקרה של שביתות שניתן להגבילן — כלומר, בשירותים ציבוריים
ובשירותים חיוניים .
המושג שירותים חיוניים כוללים בתי חולים, שירותי חשמל, אספקת מים, שירותי טלפון,
המשטרה והכוחות המזוינים, כיבוי אש, בתי סוהר ציבוריים או פרטיים, אספקת אוכל
לתלמידים בגיל בית ספר, תברואת בתי הספר ופקחי טיסה .
העקרונות שקובע ארגון העבודה העולמי אינם מוכרים בישראל. כאן לא נדרשת בוררות
חובה, הגדרת השירותים החיוניים מצומצמת לשירותי ביטחון כמו צבא, משטרה והשב"ס
בלבד, ואין כל דרישה חוקית לשירות מינמלי גם בזמן שביתה — כך שהנמלים או הרכבות
יכולים לשבות שביתה מלאה וכוללת מתי שיחפצו .
ובינתיים בעולם: הגבלות על שביתות
בהשוואה לסובלנות הישראלית כלפי ארגוני עובדים ושביתות, סקירה מ– 2015של מרכז
המחקר והמידע של הכנסת (מ.מ.מ) מגלה שבעולם מגלים פחות סובלנות. כך למשל,
בארה"ב קיימים הליכי בוררות חובה מול ארגוני המגזר הציבורי המועסקים על ידי הממשל,
שעליהם נאסר לשבות. במגזר הפרטי המצב שונה .
בקנדה נשללה זכות השביתה משוטרים, עובדי מערכת הבריאות, ומכבי אש (בישראל שני
האחרונים כלל לא נחשבים לשירותים חיוניים לצורכי שביתה.) ברוב תחומי השיפוט בקנדה,
גם בעת שביתה, יש חובה להמשיך ולספק שירותים חיוניים — כשבחלק מהפרובינציות
הגדרה זו רחבה למדי וכוללת גם חינוך או שירותים שהפסקתם תגרום נזק לרכוש. ב–2011
נחקק באונטריו חוק הקובע כי שירותי תחבורה ברמה מלאה הם שירותים חיוניים. עובדיהם
אינם רשאים לשבות, וסכסוכי עבודה בהם יוכרעו באמצעות בוררות חובה .
בבלגיה, חוק השירותים החיוניים מחייב את העובדים והמעבידים להגן על האינטרס הציבורי,
כשוועדות משותפות של עובדים ומעסיקים מכינות רשימות של שירותים חיוניים שיש לספקם
גם בעת שביתה. חקיקה נוספת אוסרת על שביתה בצבא, במשטרה ובמכבי האש, וכן
.מבטיחה אספקת מזון
בצרפת נאסר על עובדי שירותים ציבוריים חיוניים, כגון שוטרים סוהרים, שופטים, חיילים,
עובדי תעופה מסוימים ועובדי הרדיו והטלוויזיה, לשבות — ועובדי המגזר הציבורי חייבים
לספק רמת שירות מינימלית גם בעת שביתה. ניתן לחייב עבודה בבתי חולים במתכונת
חירום, ועובדי תחבורה יבשתית חייבים במתן הודעה מוקדמת בת 48שעות לפני שביתה .
בגרמניה, נאסר על עובדי ציבור המועסקים שלא דרך הסכמים ציבוריים לשבות, כמו גם על
שופטים ולחיילים. בשירותים חיוניים בגרמניה, יש חובה להבטיח רמת שירות מינימלית .
בבריטניה, כמו בישראל, נאסר על הכוחות המזוינים לשבות — ותו לא. עם זאת, במצבים
קיצוניים המדינה יכולה לעשות שימוש בחקיקה לשעת חירום או להפעיל את הכוחות
המזויינים על מנת לבצע עבודות דחופות .
בניו זילנד עובדי שירותים חיוניים רשאים לשבות לאחר הודעה מוקדמת. עם זאת, בניגוד
למצב בישראל, למעסיק מותר לשכור עובדים אחרים לבצע את עבודת השובתים, אם
העבודה נדרשת לצורכי בטיחות או בריאות, ולשם כך בלבד .
באוסטרליה פועלת ועדה שרשאית להשעות או להפסיק שביתה לשם מניעת נזק כלכלי
משמעותי, והיא אף חייבת לעשות כן כשהשביתה עשויה לסכן את החיים, הביטחון האישי,
הבריאות או הרווחה של האוכלוסייה או חלק ממנה, או לגרום נזק משמעותי לכלכלה
האוסטרלית, או לחלק חשוב ממנה. שביתה ניתן להפסיק גם בצו מיניסטריאלי .
יש דרך אחרת
אל מול תומכי הקמת המוסד לבוררות חובה, יש חלופה רכה יותר — שמשנה את המציאות
כפי שהיא מוכרת לנו כיום, אך עושה זאת באופן מדורג. רכלבסקי קורא לה "גישת הטיפול
מתגלגל ."
לדבריו, "בשלב הראשון, יש להעלות את תקופת הצינון מרגע ההכרזה על סכסוך העובדה
ועד ליציאה לשביתה מ– 14יום ל– 60ואולי אף יותר. בתקופתי, ניסינו לשנות את החוק
ולהעלות את פרק הזמן ל– 30יום, אך גם זה נכשל בשל התנגדות ההסתדרות. המטרה היא
להקשות קצת על התהליך הקל מדי המאפשר זעזועים קשים כיום. בתוך פרק הזמן הזה,
שיהיה ארוך יותר מהנוכחי, ייקבע תהליך גישור שינוהל על ידי אנשים בעלי שיעור קומה
שמכירים היטב את הנושאים שעל הפרק. רק אם תהליך הגישור לא יצליח לייצר הסכמות —
יגיעו הצדדים לשלב בוררות חובה ."
הממ"ן בדוק וכולל את הערות המנחה לצורך למידה
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
