תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    אפליית שכר בעבודה על רקע מגדרי

    תחום / תואר:
    מילות מפתח: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,
    מחיר: 360.00₪
    מספר מילים: 8001
    מספר מקורות: 36
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2021
    סוג העבודה: עבודה סמינריונית
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    אפליית שכר בעבודה על רקע מגדרי

    תוכן עניינים

    פרק 1 – מבוא 2
    פרק 2 – שוויון הזדמנויות בעבודה 4
    פרק 3 – אפליית נשים בשוק העבודה בישראל 7
    פרק 4 – אפליית שכר על רקע מגדרי בישראל 10
    פרק 5 – פסק הדין בפרשת גורן 15
    פרק 6 – השינוי שהוביל פסק הדין בפרשת גורן בשוויון שכר מגדרי 18
    פרק 7 – דיון ומסקנות 21
    ביבליוגרפיה 23

    פרק 1 – מבוא
    שיעור השתתפותן של נשים בשוק העבודה הישראלי, עולה בהתמדה במהלך העשורים האחרונים, וכיום נשים מהוות כמחצית מכוח העבודה בישראל, תוך שהן עוסקות בקשת רחבה של מקצועות, ורמת השכלתן אף עולה מזו של גברים. יחד עם זאת, השתתפות הנשים בכוח העבודה בישראל נושאת מאפיינים מגדריים מובהקים, בין היתר גם הפליה בשכר.
    עקרון השוויון כמו גם שוויון ההזדמנויות, נחשב לעיקרון החשוב ביותר, בכל הנוגע למעמדן של נשים בחברה, בשחרורן, בקידומן ובהעצמתן. אפליית נשים נתפסת בעיני רבים כ"שורש כל רע" . שוויון זכויות מושתתים בראש ובראשונה על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף 1 לחוק קובע:
    "זכויות האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חיו ובהיותו בן חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".
    עקרון השוויון הוזכר לראשונה במגילת העצמאות שבה נקבע, כי מדינת ישראל
    "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".
    מאז ומתמיד, נחשבה חקיקת איסור האפליה בישראל לאחת החקיקות הראשונות והמתקדמות ביותר בעולם המערבי. חוק עבודת נשים , לדוגמה, היה בין חוקי העבודה הראשונים שהתקבלו לאחר קום המדינה. כבר משנת 1959, עת בעולם כולו נושא איסור האפליה עוד היה בחיתוליו, בישראל כבר התקבלה הוראה האוסרת על אפליה בשוק העבודה.
    בשנים 1882-1948 פרצו נשים את הדרך לתהילה, בהשוואה לנשים ממקומות אחרים, בכל הקשור להשתתפותן בתחום הציבורי, הפוליטי, הצבאי והחינוכי. כך נוצר הבסיס למיתוס של שוויון נשים במדינת ישראל לאחר הקמתה. גם אחריי הקמת המדינה בין השנים 1948-1970, נותר המיתוס לגביי שוויונן של נשים על כנו. די היה בדימויים המשולבים של חיילות ישראליות הנושאות רובה ושל גולדה מאיר כראש ממשלה כדיי להאפיל על הגורמים השליליים יותר בחברה הישראלית שעצרו נשים מלהתקדם.
    האידיאולוגיה החקיקתית הגיעה לשיאה עם קבלת התיקון לחוק שיווי זכויות האישה , בשנת 2000. התיקון הכיר בשוויון של נשים כעיקרון יסוד ואימץ הגדרה חזקה של שוויון מהותי לנשים. בכך הוא ריכז את העקרונות שכבר התקבלו בחקיקה ובפסיקה במשך העשור הקודם, ואף הרחיב אותם. הוא קבע כי כל חוק או פעולה משפטית המפלים נשים לרעה, בין במתכוון ובין שלא במתכוון אינם תקפים. החוק העניק לגיטימציה להעדפה מתקנת בכל תחומי הפעילות החברתית. בין היתר, דרש החוק שלנשים תהיינה זכויות חברתיות שוות לאלו של גברים בעבודה, בחינוך, בבריאות, בדיור ובשירותי רווחה. הוא הבטיח את זכותן של נשים להגנה מפני אלימות, הטרדה מינית, ניצול מיני וסחר בגופן. הוא דרש ייצוג הולם בגופים ציבוריים ובוועדות. הוא העניק זכות שווה לנשים למלא כל תפקיד בצבא או במשטרה.
    אולם למרות החקיקה הרבה כמו גם תפיסת בית המשפט וכן תפיסת החברה הישראלית באשר לשוויון של נשים בתחום העבודה, עולה השאלה, האם אכן אנו נמצאים בעידן שבו מתקיים שוויון מלא בין גברים ונשים הן מבחינת ההזדמנויות הקשורות לתחום התעסוקה והן בתחום השכר. עבודה זו בודקת האם קיימת אפליית שכר בשוק העבודה הישראלי על רקע מגדרי.

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: