דמוקרטיה מתגוננת בתקופת רפובליקת ויימאר ועד עלייתה של גרמניה הנאצית

דמוקרטיה מתגוננת בתקופת רפובליקת ויימאר ועד עלייתה של גרמניה הנאצית

תוכן עניינים
מבוא 2
סקירת ספרות 4
פרק ראשון: מהי דמוקרטיה מתגוננת? 4
פרק שני: עלייתה של המפלגה הנאצית בין דמוקרטיה למניפולציה 7
דמוקרטיה מתגוננת: האם היה ניסיון ההתגוננות בזמן עלייתה של גרמניה הנאצית ? 12
סיכום 19
ביבליוגרפיה 21

מבוא
עבודה זו תסקור את התהליכים שעברה גרמניה בשנים 1914-1933, מעלייתה של הרפובליקה הויימארית ועד עלייתה של המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית לשלטון. רפובליקת ויימאר הייתה רפובליקה בעלת מאפיינים דמוקרטיים, שנשמרו כך לאורך שלטונה, ואילו המפלגה הנציונל-סוציאליסטית, שבראשה עמד היטלר, עלתה לשלטון אמנם באופן חוקי ודמוקרטי, אולם בהמשך, הפגינה מאפיינים "לא דמוקרטיים" כלל.
בסקירה אנסה לענות על השאלה האם היה ניסיון למנוע את עלייתה של המפלגה הנאציונל -סוציאליסטית לשלטון בעזרת מאפיינים של דמוקרטיה "מתגוננת"?
דמוקרטיה, כמושג וכסוג שלטון, היא דבר מוכר לרובנו. אולם, נראה כי ישנו הבדל מהותי בין דמוקרטיה פורמלית – "דמוקרטיה על הנייר" – ובין דמוקרטיה מהותית – "דמוקרטיה הלכה למעשה". אחת הנקודות המעניינות שייבחנו בעבודה הנוכחית תתמקד באותו הבדל ובמהותה של הדמוקרטיה; מתי אותה מהות זולגת מן השלטון, וכך השלטון הדמוקרטי כביכול, נוהג באופן לא דמוקרטי כלל?
דמוקרטיה "מתגוננת" כמושג, מתייחס למנגנון של חוקים, תקנות ופסקי דין, המגביל חלק מזכויות האזרח במדינות דמוקרטיות במצבים שבהם יש סכנה לכאורה לעצם קיום המדינה, לאופיה הדמוקרטי, למרכיבים אחרים באופיה, לחייהן ולזכויותיהן האזרחיות של קבוצות מיעוט באוכלוסייה וכדומה. בעבודה יפורטו סוגי הדמוקרטיה המתגוננת ותיבחן שאלת המחקר, כאמור: האם וכיצד אותם סוגים של דמוקרטיה מתגוננת באו לידי ביטוי בתקופה של רפובליקת ויימאר, ובתקופה שלאחר נפילתה של הרפובליקה.
אלו הם סוגי הדמוקרטיה המתגוננת: (1) הדרה פורמאלית: אמצעי ישיר וכוחני יותר העומד לרשות הדמוקרטיה המתגוננת. אמצעי זה הוא בעצם חקיקת חוקים שמגנים על הדמוקרטיה אך עלולים לפגוע באזרחים.
(2) הדרה בלתי-פורמאלית: כאן מדובר בהדרה של ראש הממשלה ושל המפלגות הפועלות. אשר באחריותם למגר מפלגות המהוות איום על הדמוקרטיה המושתת במדינה.

המפלגה הפוליטית הקיצונית נחשבה האויבת המרה ביותר של הדמוקרטיה בתחילת המאה ה-20. מפלגות אלו היו מלוכדות סביב אידיאולוגיה קיצונית כלשהי, חבריהן היו מחויבים לאידיאולוגיה, למפלגה וגם למנהיג המפלגה. מפלגות אלה פיתחו פעמים רבות ארגונים צבאיים שהיו שייכים ונאמנים לה כדיי להיערך לעימותים אלימים.
שנים רבות אפשר היה לראות את מדיניותה הדמוקרטית של גרמניה שלפני מלחמת העולם השנייה, אך מה שזכור בהיסטוריה העולמית הוא דימוייה של גרמניה כמדינת משטר נאציונל-סוציאליסטי. בעבודה זו ייבחן גלגולה של גרמניה ממדינה דמוקרטית למדינה עם גישה דיקטטורית, ואת ניסיונה של הרפובליקה להתגונן מפני הפיכה זו.
בעבודה, תיסקר ההוויה התקופתית שהיוותה בסיס ותמיכה לעלייתם של הנאציונל- סוציאליסטים: ההוויה של האזרחים והמדינה באותה תקופה היה בכי-רע; הייתה תחושה של דכדוך, אבטלה מרובה ורצון להשתייך לקבוצה חזקה יותר מאשר לרפובליקה שהפגינה חולשה ולא הצליחה לצאת מהמצב אליו נקלעה גרמניה.
במסגרת העבודה ייבחנו השקפותיהם של היטלר ומפלגתו. בהמשך, תוצג השפעתן של אותן השקפות על הבוחרים, במיוחד בשל היותו של היטלר אדם כריזמטי ביותר (האם דרכיו וגישתו ה"לא דמוקרטיות" היו מתאפשרות ללא אותה כריזמה?).