ההשפעות של פתיחת המשק הישראלי לייבוא

ההשפעות של פתיחת המשק הישראלי לייבוא

תוכן עניינים

1. מבוא 3
2. רקע תיאורטי 4
2.1. מבנה המשק הישראלי 4
2.2. השפעת הריכוזיות על המשק 6
2.3. יבוא טובין – מאפיינים והקיפים 7
2.4. גורמים המשפיעים על עלות היבוא 7
2.5. השפעת פתיחת המשק לייבוא 9
2.5.1. יתרונות בחסמי יבוא 9
2.5.2. חסרונות בחסמי יבוא 10
2.6. פתיחות בינלאומית ליבוא- השוואה 11
2.7. ביקורת 12
3. דיון ומסקנות 14
4. ביבליוגרפיה 15

1. מבוא
מדיניות ממשלת ישראל בתחום היבוא באה לידי ביטוי בתהליך מתמשך של חשיפת המשק הישראלי ליבוא, חשיפה שלמעשה החלה כבר בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. החשיפה ההדרגתית של המשק ליבוא, בוצעה הן באמצעות חתימה על הסכמי סחר בין-לאומיים (הסכמי סחר בילטרליים) והן באמצעות תכנית חד-צדדית לחשיפה ליבוא מתחרה מארצות שעמן מדינת ישראל אינה חתמוה על הסכמי סחר. במסגרת תהליך החשיפה ליבוא, הוסרו הגנות שונות על התוצרת הישראלית: כך למשל, הופחת השימוש בהיטלים שונים, הופחתו במידה ניכרת שיעורי המכס על תוצרת תעשייתית וגם על תוצרת חקלאית ועוד.
במשק הישראלי מתקיימת פתיחות מועטה ליבוא, בהשוואה למדינות מערביות אחרות, כאשר הסיבה לכך נעוצה בין היתר בחסמים מכסיים וחסמים לא מכסיים, כמו למשל תקינה ייחודית שיש לישראל (מכון התקנים). לפתיחות ליבוא יש השפעה רבה על רמת המחירים וכן על פריון העבודה בענפים השונים ושיעורו, וזאת בהשוואה לפריון העבודה באותם ענפים במדינות המפותחות. על פי מדד ה-Business Doing מדד הפתיחות כולל 4 מרכיבים מרכזיים: 1) זמן היבוא – הזמן הנדרש להעברת סחורה את הגבול; 2) עלות היבוא – העלות של העברת הסחורה את הגבול; 3) משך התיעוד של יבוא הסחורה; 4) עלות התיעוד.
ליבוא יש השלכות משמעותיות על מחירי המוצרים ועל זמינותם, על חשיפת המשק הישראלי לתחרות וכן על ההתייעלות של התעשייה המקומית בהשוואה לתעשיות דומות במדינות אחרות. חסמי אסדרה (רגולציה) שונים הכוללים מכסים ומסי קנייה, מכסות יבוא, תקנים רשמיים, היטלים, חוקי הגנת הצרכן ותהליכי שחרור טובין מהמכס, מגבילים את יבוא הסחורות מטעמים שונים ובהם שמירה על בטיחות הציבור ובריאותו, שמירה על ביטחון המדינה, הגנה על הסביבה וכן הגנה על ענפי משק שונים.
העבודה הנוכחית עוסקת בהשפעות פתיחת המשק לייבוא.