היבטים נזיקיים של עבודת מין

היבטים נזיקיים של עבודת מין

תוכן עניינים
מבוא 2
גישות שונות בדיני הנזיקין והתאמתן לסוגיית הזנות 3
הזנות כנזק 5
הזנות כעוולה 9
הזנות בחסות המדינה- אחריות המדינה בפרספקטיבה ממוגדרת 11
נזקי הזנות - בין הכרה להדחקה 15
סיכום- מגישה מצוצמת לגישה הוליסטית ופתח לדיון נוסף 17
בביבליוגרפיה 19
ספרות 19
מקורות דיגיטליים 20
פסיקה 20
חקיקה 21

מבוא
בדצמבר 2018 אושר בכנסת חוק איסור צריכת זנות, אשר נכנס לתוקף ביולי 2020. החוק להפללת לקוחות מהווה נקודת ציון היסטורית במאבק בזנות, והוא תוצאה של שיתוף פעולה יוצא מגדר הרגיל בין חברות וחברי כנסת מכל קצווי הקשת הפוליטית. דומה כי הפולמוס הציבורי סביב הסדרת סוגיית הזנות בישראל הינו אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בשנים האחרונות. שתי הגישות הרווחות, המבטאות השקפות שונות באשר לאופן שבו על המדינה להתמודד עם תופעת הזנות,הינן מיסוד (לגליזציה) של זנות מול מודל של הפללת לקוחות הזנות.
במרכזה של עבודה זו עומדת גישה שונה, המבקשת להתמקד בנזקי הזנות והתמודדת עם תופעת הזנות במונחים של פיצוי על נזק. גישה כזאת יש בה כדי להשיג מטרה כפולה: ראשית המטרה המתבקשת והיא מתן סעד ומזור לאישה שנפגעה כתוצאה מהסחר בגופה, ושנית באמצעות הטלת אחריות בנזיקין וחיוב בפיצויים כספים, יש במערכת דינים זאת בכדי להוות גורם מרתיע שעשוי בד בבד (או במנותק) מהמשפט הפלילי להביא לצמצום בתופעת הזנות. לשם הצגת גישה זו, נשתמש בענף המשפט הפרטי תוך שימוש בדיני הנזיקין כאמצעי נוסף, משלים ומתבקש לטיפול בנזקי הזנות. בעוד שהמשפט הפלילי תפקידו להטוות מדיניות הנוגעת לסימון של התנהגות כבלתי מוסרית והוצאתה אל מחוץ לגבולות החוק, המשפט הנזיקי דן בסכסוך פרטני במסגרתו אדם נפגע כתוצאה ממעשהו של גורם אחר, ועל כן על גורם זה לפצות את מי אשר נפגע כתוצאה ממעשיו.