אחריות נזיקית של עורך דין בעסקאות מקרקעין

תוכן עניינים

1. מבוא 2
2. רקע תיאורטי 4
2.1. חובת הזהירות 4
2.2. בסיס עוולת הרשלנות בדין הישראלי 6
2.3. התרשלות מקצועית 9
2.4. אחריות וחובת הנאמנות של עורך הדין 11
2.5. רשלנות מקצועית של עורך דין 13
2.6. חובת האחריות המקצועית של עורך דין בעסקאות מקרקעין 16
3. סיכום ומסקנות 19
4. ביבליוגרפיה 21

מבוא
עורך דין חב בחובות שונות אשר הנובעות מעיסוקו המקצועי כעורך דין. יחד עם הרישיון לעסוק בעריכת דין, מגיעה גם שורה ארוכה של חובות הנובעות מהתפקיד המיוחד של עורך דין כשלוחו של הלקוח אך גם כחלק ממקצועיות החבה בחובות כלפי החברה כולה. במקרים רבים, מוגשות תביעות כנגד עורכי דין במסגרת אחריותם המקצועית. חלק ניכר מהתביעות כנגד עורכי דין בגין רשלנות מקצועית נוגעות לטיפול בענייני עסקאות מקרקעין. ניתן להבין זאת על רקע המורכבות והסיבוך הכרוך בעניינים אלה אשר מחייבים מומחיות מיוחדת, הכרת דינים סבוכים השלובים זה בזה וכן מציאות המוכתבת מדינמיקות שונות המתרחשות בין צדדים לעסקה שלא תמיד ניתן לצפותה ולהיערך לה כיאות , בטח שלא מצד הלקוחות עצמם.
"אורחם ורבעם של עורכי הדין מורכבים מנורמות התנהגות גבוהות". מכאן עולה, שעל קהילת עורכי הדין מוטלות חובות רבות, וכל פרט בקהילה חייב לקיים את כולן. עורכי דין רבים רואים בחובת הנאמנות ללקוח את המקור היחידי והבלעדי שאמור להנחות אותם בפעילותם המקצועית. יחד עם זאת, נאמנות מרבית ללקוח אינה החובה הבלעדית המוטלת על עורכי דין על פי הכללים הפוזיטיביים החלים עליהם. חובת הנאמנות של עורך דין ללקוח, מופיעה במספר חוקים, בין היתר בחוק לשכת עורכי הדין , בכללי האתיקה ובחוק השליחות . הפסיקה שעסקה בחובות של עורך הדין כלפי הלקוח שלו, ציינה כי חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחו היא חובה ייחודית. כלומר, בשונה מכל בעל מקצוע אחר, הרי שמחויבותו של עורך הדין היא לפעול בנאמנות ובמסירות יתרה כלפי לקוחו.
אחת השאלות המרכזיות שעולות מעט לעט בפסיקה היא מתי תיחשב התנהלותו של עורך דין כהתנהלות רשלנית? רשימה זו התפתחה גם בפסיקה בהתאם למקרים המגוונים המתעוררים מפעם לפעם, והיא כוללת בין היתר : רשלנות בהקשר של ידיעת החוק ועדכון הלקוח בשינויים חוקיים; עמידה בלוח זמנים כאשר המתנה מיותרת בהגשת תביעה יכולה לגרום נזק; מתן ייעוץ משפטי וניסוח מסמכים, קרי במקרים שבהם עורך נדרש להסביר את משמעות המסמך עליו חותם הלקוח, כגון צוואה או הסכם מכר, וכן עליו לדאוג לניסוח המבטיח בצורה סבירה את זכויות הלקוח, כגון בקביעת לוח תשלומים מותנה בקבלת תמורה, או בעמידה על בטחונות לכספי הלקוח, כגון שעבוד, הערת אזהרה או ייפוי כוח בלתי חוזר.
עוולת הרשלנות, נחשבת לאחת משתי עוולות המסגרת שמופיעות בפקודת הנזיקין, והיא מהווה את המקור החשוב ביותר כיום בהתפתחות של האחריות הנזיקית. עוולה הרשלנות מתארת את המקור לפיצוי על מגוון רחב של נזקים שנגרמים על ידי מגוון רחב של התנהגויות שיסודן הוא באשם, שהמשפט בוחר להטיל בגינן אחריות נזיקית בהתאם לשיקולי מדיניות מגוונים. אותם שיקולי מדיניות אלה, מהווים את הקו המנחה של בתי המשפט על ערכאותיהם בהתלבטם בין עקרונות מנוגדים, ערכים המשתנים תדיר ונסיבות חיים שהופכות להיות מורכבות יותר ויותר, והם גם מאפיינים את אופייה ה"פתוח" של האחריות ברשלנות. במסגרת שיקולי מדיניות אלו נלקחים בחשבון, בין השאר, סוג הנזק שהנתבע גרם לתובע, בין אם מדובר בנזק פיזי, נזק נפשי, נזק כלכלי, נזק ממוני ובלתי-ממוני ועוד, וכן זהותו ומהותו של המזיק: בין אם מדובר באדם פרטי, איש מקצוע חופשי, תאגיד, עובד ציבור, רשות ציבורית או המדינה. בתי המשפט שוקלים גם את סוג ההתנהגות שהובילה לרשלנות ולנזק, האם מדובר במעשה או מחדל, כמו גם את אופי גרימת הנזק: האם מדובר בנזק ישיר או נזק עקיף, את זהותו של הניזוק ואת מערכת היחסים בין המזיק לניזוק. שילובם של כל הפרמטרים הללו יחד עם שיקולים כלליים נוספים, הבוחנים את הרציונליות של ההתנהגות המזיקה, את שיקולי הכלכלה, ההרתעה, הצדק, השוויון והמוסר, מייצר את התשובה לשאלה אם קמה האחריות ברשלנות.