אתיקה וניגוד עניינים בהליכי גישור

תוכן עניינים

1. מבוא 2
2. רקע תיאורטי 4
2.1. מהי אתיקה 4
2.2. מהות הגישור 5
2.3. ניגוד עניינים 12
2.4. התנהגותו וחובתו של מגשר 13
2.5. דרכים לפתרון בעיות אתיות 18
3. סיכום ומסקנות 21
4. ביבליוגרפיה 23

מבוא
התפתחות הגישור במהלך השנים הובילה למספר גישות ליישוב סכסוכים. כך לדוגמה הגישור הקלאסי שהחל בשנות השבעים של המאה העשרים הציע לצדדים לסכסוכך אוטונומיה מאלה לפתרון הסכסוך, בעוד שהגישור הפרגמטי מבוסס על הבניית המשא ומתן על פי עקרונות שונים שמכוונים לשיתוף פעולה. מודלים אחרים מאפשרים למשפט מקום מרכזי יותר בתהליכי קבלת ההחלטות של הצדדים בעוד שישנם מודלים מעריכים ומתערבים אשר נותנים משקל גדול יותר לפתרונות צרים ומשפטיים אשר אותם מקדם המגשר עצמו.
תקנות הגישור כוללות בין היתר גם מארג של חובות וזכויות של המגשר ושל הצדדים לגישור וניתן לראות בהן לא רק מסמך משפטי אלא גם קוד אתי עבור המגשרים עצמם. הסטטוס המשפטי שניתן לתקנות אינו גורע ממעמדם האתי של הכללים המפורטים בהן. כלומר, קיימת חשיבות רבה להבנת משמעותן של אותן חובות שהוטלו על מגשרים כמו גם של הזכויות המוענקות לצדדים לגישור על פי הדין וכל זאת על מנת שהתכלית העומדת בבסיסן תושג, קרי מסירת מידע למגשרים ולצדדים לגישור והכוונתם, הבטחת איכותו של תהליך הגישור ובקרה על פעולת המגשרים. בנוסף, קיימת חשיבות רבה להשלכות שיש למסמך, שהוא בעל "סטטוס כפול", משפטי ואתי כאחד – תוכנן המשפטי של חובות המגשר וזכויות הצדדים אינו זהה לתוכנן האתי, שהוא רחב יותר ותובעני יותר.
עם העלייה בהיקף מספר המגשרים בישראל, לצד העלייה בהיקף השימוש של אלו המסתייעים בגישור כדרך ליישוב מחלוקות, קיים צורך בהבנות ובהסדרת קשת ברורה של דרכי פעולה בחייו המקצועיים של המגשר. לקשת כזו יש שני חלקים מרכזיים: חלק עליון- ״רף״ המייצג את האתיקה של תחום הגישור – זהו למעשה האידיאל המעשי של ההתנהגות המקצועית, שפת הגישור המגדירה מהי התנהגות ראויה של מגשר. מנגד קיים קו תחתון – "סף", אשר מייצג את החוק הנוגע לעולמו של המגשר ומעגן את התפיסה המחייבת על פי החוק. פעילות הגישור ופעילתו של המגשר בגובה הסף או מתחת לאותו סף, תחשב לעבירה פלילית בתחום המקצוע.
ניגוד עניינים של מגשר יכול לנבוע בין היתר ממגוון רחב של סיבות, כמו לדוגמה כזה הנובע מקשר אישי, מקצועי או פיננסי, בין אם בעבר או בין אם בהווה, עם אחד הצדדים או עם אדם אחר הקשור לצדדים. יתר על כן, ניגוד העניינים יכול לנבוע ממעורבות של המגשר במחלוקת שבין הצדדים כמו לדוגמה כאשר המגשר מחויב לעמדה מסוימת בשל תפיסת עולם דתית או מצפונית אשר עלולה ליצור הטיה לטובת אחד הצדדים לסכסוך. המטרה של כלל ניגוד העניינים בגישור היא להבטיח את אמון הצדדים ואת אמון הציבור ביושרה של הליך הגישור. את תכלית זו ניתן להשיג באמצעות הסדרי ניגוד עניינים הדורשים ממגשרים: א) לגלות לצדדים מצבים של ניגוד עניינים או חשש לניגוד עניינים, ולקבל את הסכמתם לקיום הגישור על אף קיומם; ב) לפסול את עצמם מלשמש מגשרים במצבים שבהם עוצמת ניגוד העניינים עלולה לסכן את היושרה של הליך הגישור.
תקנות הגישור נחשבות לא רק למסמך משפטי אשר מפרט את חובותיו המשפטיות של המגשר, אלא גם נחשבים לקוד אתי מרכזי למגשרים, המשקף במידה רבה את תפיסת החובות האתיות של המגשרים. העובדה כי שלכללי האתיקה יש גם מעמד משפטי מחייב, אינה שוללת מהם את מעמדם האתי ולכן קיימת חשיבות רבה לבחון את הדרכים שבהן מגשרים נדרשים פתור בעיות אתיות כאשר אלו באים לפתחם בהליכי הגישור. בשונה מאשר הכללים המשפטיים אשר יכולים להיאכף על ידי בתי המשפט באמצעות סנקציות ממוסדות, הרי שכללי האתיקה אינם נאכפים על ידי המדינה או ולכן קיימת חשיבות רבה ליכולת להתמודד עם סוגיות אתיות ואי משוא פנים של מגשרים.
עבודה זו בוחנת, האם חלה על מגשר, החובה האתית לא לעמוד בניגוד עניינים בהליכי הגישור וכיצד על המגשר לפעול כאשר התגלע קיומו של ניגוד עניינים?