הכת המשיחית, מאפיינה ועבירות של ניצול מיני

"הכת המשיחית"
שם המרצה:
מגישה:
ת.ז:
תאריך הגשה:

תוכן עניינים
תיאוריות המסבירות כתות 2
עבירות של ניצול מיני בכתות 6
הכת המשיחית ומאפייניה 9
הסבר תיאורטי לבחינת עבירות של ניצול מיני בכת המשיחית 11
סיכום 13
ביבליוגרפיה 14

תיאוריות המסבירות כתות
ליפטון (1961), באמצעות מודל "רפורמת החשיבה" (Thought Reform), מונה מספר שיטות המרה המהוות חלק מתהליך ההמרה אותו חווים מרבית החברים בתהליך הגיוס לכת. לרוב ישנה אפשרות להשיג שליטה, נאמנות ומחויבות מוחלטת של החברים בכת על- ידי שימוש בשיטות הללו (דו"ח משרד הרווחה לבחינת תופעת הכתות בישראל , 2011):
1. שליטה בסביבה- הגבלת החברים בקבוצה בהתקשרות עם העולם מחוץ לכת, כגון: עיתונים, ספרים ביקורים של מכרים ומשפחה ועוד.
2. מניפולציה מיסטית- שכנוע מגויסים פוטנציאלים כי קיימת חשיבות נעלה בהשתייכות לקבוצה.
3. דרישה לטוהר- דרישה למחויבות מוחלטת לכת ולעקרונותיה. מבין מטרות הקבוצה נמנית יצירת השינוי, ברמה הגלובלית, החברתית או האישית, ועל- מנת להשיגה יש לדבוק באופן מוחלט בכת.
4. וידויים וחשיפה קבוצתית- חשיפה ווידויים על חטאים, ספקות, ועוד בפני החברים האחרים בכת ומיושמת לרוב במסגרת אספות כלליות של הקבוצה. כך למעשה נוצרת ההרתעה, הן לחבר והן לחברי הכת האחרים המאזינים.
5. מדע מקודש- תפישת העולם של הקבוצה מקבלת מעמד של אמת אבסולוטית, ויכולה היא להסביר כל תופעה בעולם. בהתאם לכך, הדוקטרינה שעליה נשענת פעילות הכת אינה נתונה לשינויים, תיקונים או הטלת ספק.
6. שפה טעונה- לקבוצה אוצר מלים שנוצר במסגרת זו לשימושה הבלעדי. חברי הקבוצה חושבים תוך שימוש במונחי הדוקטרינה בלבד, מה שאינו מאפשר פיתוח חשיבה ביקורתית, והיא מחייבת אימוץ ראייה דיכוטומית של הקבוצה כבסיס לכל מה שראוי וטוב, לעומת העולם החיצוני כמקור לרוע.
7. הדוקטרינה מעל האדם- כל חוויות העבר ומאפייני העצמי של האדם מפורשים מחדש באופן שלילי בהתאם לאידיאולוגיה של הכת, המוצגת כערך עליון.
8. ויתור הקיום- גאולה תתאפשר רק באמצעות השתייכות לקבוצה. עזיבת הקבוצה משמעה אבדון.
זימברדו מתאר את ה-Mind control כמצב שבו הרצון החופשי של הפרט או הקולקטיב אשר נמצא בסכנה עקב פעולתם של גורמים המשנים או מעוותים את תפישת העולם, ההנעה לפעולה, ההשפעה, הקוגניציה וההתנהגות. (זימברדו, 2002. בתוך: דו"ח משרד הרווחה לבחינת תופעת הכתות בישראל, 2011: 10). חסן (1988) מוסיף כי ניתן לפרוט מצב זה לארבעה רכיבים עיקריים:
• שליטה בהתנהגות (Behavior Control) - ויסות ובקרה של הסביבה הפיזית של חבר הכת, ובכלל זה מקום המגורים, סגנון הלבוש, סוג האוכל, מינון השינה, מקום העבודה, השתתפות בטקסים ופולחנים ועוד.
• שליטה במחשבה (Thought Control)- הפנמה של דוקטרינת הכת כאמת מוחלטת. הדוקטרינה לא רק משמשת לצורך סינון של מידע שמקורו בעולם החיצוני, אלא גם מכתיבה את החשיבה הדיכוטומית של חבר הכת ביחס לתכנים שאליהם הוא נחשף.
• שליטה ברגש (Emotional Control)- תמרון רגשי, הכולל גם יצירת טווח צר של רגשות זמינים לשימוש עבור חבר הכת, המרכזיים שבהם הם אשמה ופחד. רגשות נוספים הם נאמנות ומסירות כלפי הכת ומנהיגיה.
• שליטה במידע (Information Control)- מניעה גורפת של גישה למידע שמקורו בעולם החיצוני, כמו עיתונים וכתבי עת, טלוויזיה ורדיו. בנוסף, ניטור האינפורמציה המועברת בקשרים בינאישיים, הן בין חברי הכת לבין עצמם והן בין חברי הכת למשפחה וחברים שאינם בכת.
כל אחד מבין סוגי השליטה בעל השפעה מכרעת על עיצוב התהליכים הנפשיים והמנטאליים שעובר החבר בכת ויחדיו הם יוצרים רשת של שליטה טוטאלית (חסן, 1988. בתוך: דו"ח משרד הרווחה לבחינת תופעת הכתות בישראל , 2011: 10).
הפעילות המיסיונרית המתרחשת בכתות הינה מגוונת, אך ניתן להבחין במספר מקומות ונסיבות המאפיינים פעילות זו, ובעיקר במקומות הנגישים לציבור הרחב כמו הרחוב, מרכזי קניות, מופעים ופסטיבלים, כנסים בעלי אופי רוחני ועוד. כמו כן, חלק מהכתות מגייסים חברים נוספים לכת בשיטת "חבר מביא חבר". תהליך הגיוס שונה מכת לכת בהתאם למאפייניה הייחודיים (דו"ח משרד הרווחה לבחינת תופעת הכתות בישראל , 2011).
קיימים מאפיינים אשר חוזרים על עצמם בתהליך הגיוס לכת (דו"ח משרד הרווחה לבחינת תופעת הכתות בישראל , 2011):
• תהליך הגיוס מתרחש בצורה הדרגתית תוך פיתוח הנעה להתקבל, להיות חלק מהכת ולהתקדם בהיררכיה הקיימת בה
• חשיפה לכללי הקבוצה הנעשית באופן הדרגתי יחד עם ניתוק המגויס מסביבתו המקורית
• הבטחה לאורח חיים מאושר, בריא, רוחני ושליו
• הצגת הקבוצה כאמת מוחלטת בלתי ניתנת לערעור, יחד עם איום מפני עזיבת הקבוצה
• הבטחה לסיפוק צרכיו הבסיסיים של המגויס
• הבטחה לסיפוק צרכיו הרגשיים כמו תחושת שייכות ואמפתיה
• הבניית סדר יום ברור
• בחינת נאמנותו של המגויס לבוצה באופן חוזר ונישן ובדיקת מחויבותו למנהיג וזאת תוך שימוש בשיטת "הפרד ומשול" או לחילופין, ביצירת תלות מוחלטת בשאר חברי הקבוצה
על- פי מרגרט סינגר ול. ג'יי ווסט, ישנם עשרה אלמנטים לאינדוקטרינציה המאפיינים כתות הרסניות (Andres & Lane, 1988):
1. בידוד המגויס ושינוי הסביבה שלו
2. שליטה על ערוצי תקשורת ומידע
3. אי הספקה של תזונה מספקת המביאה לעייפות
4. השפלה באמצעות הקטנה עצמית
5. השראה לחוסר ביטחון, פחד ובלבול, כניעה לקבוצה תביא לאושר וביטחון
6. חילופין בין חומרה לסלחנות בהיקשרי מרות וצייתנות
7. התוודות פומבית בהתכנסויות של הקבוצה
8. הישרדותו הפיסית והרוחנית של המגויס תלויה ברמת ההזדהות שלו עם הקבוצה
9. הטלת משימות רפטטיביות או משימות מונוטוניות
10. הרחקת המגויס מחייו הקודמים
מן הסיווגים והמאפיינים הסוציולוגיים של הכתות ניתן להבין כי אין לתפוס את הכתות כמקשה אחת או כקבוצות מגוונות בעלות מבנה אחיד, אלא קיימים מאפיינים בסיסיים שאפשר לזהותם ברוב הכתות, ולצדם – הבדלים באופיין ובדרכי פעולתן (רבינוביץ, 2013).
בישראל פועלות כתות מיסטיות המכונות "כתות התשובה", שנזקיהן ליחיד, למשפחה ולחברה הוקעו על ידי מומחים בדו"ח וועדת תעסה-גלזר (1987), אך נמנע פרסומו של הדו"ח בשל לחצים פוליטיים כבדים עד אשר יושמטו פרטי כתות אלה. דבר זה לא הביא לצמצום פעילותן המיסיונרית של כתות אלה, אך הביא לשימת יתר דגש על אופן הסוואת פעילותן על מנת להצליח להפיל קורבנות נוספים (מלר, 1993).
שיטת הגיוס לכת מסוג זה נעשית באמצעות הזמנה להרצאות בנושא קבלה ויהדות, מרתון אינטנסיבי קצר של שישי-שבת ועד לסמינר ארוך יותר שנמשך שבוע שלם. ההזמנה נעשית כביכול בצורה תמימה, אין עליה סימני זיהוי של המארגנים, אין בע"ה, אין בס"ד- כותרת שאיננה נעדרת משום מכתב של יהודי דתי, והיא מטעה את הקורא התמים: כותרת- "שיחות אתגר", והפתיח –"אם הנך בעל מחשבה צעירה ומקורית..." מה יותר מסקרן ומושך מזה? להזמנה מצורף עלון ובו בלשון מחניפה, הדברים הבאים: "השיחות הן ברמה אקדמית, והן מיועדות אך ורק לחילוניים". סיווג זה מסגיר במפורש את הכוונה המיסיונרית של המארגנים. אין מדובר בהרצאות לכל דכפין, אלא אך ורק לחילונים , יחד עם מתן סיווג מראש של קהל היעד, דוגמת פנייה לציבור חילוני משכיל ברמה אקדמית, על מנת להרגיע ולשכנע את המוזמן שהוא "מורם מעם" ובעל יתרון תרבותי על רבים אחרים, מושכים אותו המארגנים בדברי חלקלקות (מלר, 1993).
תחילה יש הרצאת פתיחה וטקס מרשים, או- כשמדובר ב"כתות התשובה"- בסדרת הרצאות בנושא "קבלה" או "יהדות", אך בעיקר תוך התחזות אינטלקטואלית מאחורי מסווה של הרצאות בנושאי תרבות כלליים, שאלות מוסר, פילוסופיה או אקטואליה (מלר, 1993).
בישראל קמו בשלהי המאה העשרים מספר לא מבוטל של מוסדות דתיים, שכל עיסוקם הוא המרת דתם ודעתם של יהודים חילוניים, בעיקר צעירים , והפיכתם לדתיים-חרדים. מוסדות מיסיונרים אלה, שבחלקם מוסיפים להתקיים גם כיום, ושמדי פעם נוספים עליהם חדשים, אינם מצהירים על יעדיהם ועל מעשיהם, והם מכתירים עצמם בשמות תמימים שאינם אומרים דבר על מהותם, כמו "אפיקים", "קו לקו", "ערכים" וכו'. גם השקפת העולם של מפעילי התוכניות "החינוכיות" הללו מוסווית ,וזאת על מנת שלא להרתיע מראש את המצטרפים הפוטנציאליים לפעילויות מאורגנות אלה. המשותף לגופים אלה, הוא היותם בעלי צביון דתי, אורתודוקסי, הפונה לקהל שאינו דתי, ובשיטות שונות מציע לו תכנים דתיים, או מעורר אותו בדרכים שונות להמיר דתו והשקפת עולמו בתוך תחומי היהדות (מלר, 1993).