נמל ימי ברצועת עזה
תוכן עניינים
סקירה 4
ירדן 4
רקע כללי 4
מערכת היחסים הכלכלית בין ישראל וירדן 4
כלכלה יצוא יבוא 5
היקף המסחר בין ישראל וירדן 6
נמל עקבה 8
רקע כללי 8
מבנה הנמל והיקפי פעילות 8
הובלה יבשתית בתוך ירדן אל הנמל וממנו (לרבת עמון) 9
עלויות הובלה בירדן 12
נמל חיפה – רקע כללי 14
העברת סחורות לירדן – המצב כיום היקפים וסוגי מוצרים מקורות 15
שיטות מעבר הסחורה 16
עלויות הובלה מירדן לחיפה ובחזרה 17
נמל עזה 18
רקע כללי 18
מעברי גבול – ישראל ירדן 20
רקע כללי 20
מעבר נהר הירדן – בית שאן רקע כללי ונתונים 20
אזורי סחר חופשי והשפעותיו על המסחר אל ירדן וממנה 21
הסכמי סחר 21
הסכם הסחר הכללי עם ירדן 21
הסכם ה-QIZ 21
אזור התעשייה והתעסוקה "שער הירדן" 22
בדיקת כדאיות לבנית מסילת רכבת עזה-חיפה 24
רכבת לחיפה 24
רכבת לגדה 24
חיבור קו רכבת מרצועת עזה לירדן 25
ביבליוגרפיה 26
סקירה
ירדן
רקע כללי
הטלטלה שאחזה במזרח התיכון מאז 2010 לא פסחה גם על הממלכה הירדנית, אולם ראשיה הצליחו עד עתה להתמודד עם האתגרים החברתיים, פוליטיים וכלכליים שהוצבו בפניהם (עודד ערן, 2014).
ירדן מוקפת כולה ביבשה, למעט רצועת ים קצרה באורך של כ-26 ק"מ, שבה שוכן נמל עקבה על חופו של הים האדום. המשמעות הכלכלית הטמונה ברצועת חוף זה, חשובה במיוחד לנוכח המצב הגיאו-פוליטי באזור המגביל את ירדן את שינוע הסחורות ממנה ואליה.
על פי נתוני הבנק העולמי, מונה אוכלוסיית ירדן נכון לשנת 2015, כ-6.6 מיליון בני אדם, והיא נחשבת לאחת המדינות החלשות ביותר מבחינה כלכלית באזור (http://data.worldbank.org/(. על פי נתוני השלכה לסטטיסטיקה הירדנית (DOS), עמד היצוא מירדן בשנת 2015 על כ-6.34 מיליארד דולר, ירידה של 6.6% משנת 2014. היבוא לירדן עמד בשנת 2015 על למעלה מ-20 מיליארד דולר.
מערכת היחסים הכלכלית בין ישראל וירדן
הסכם הסחר בין מדינת ישראל והממלכה הירדנית שנחתם בשנת 1995, כשנה לאחר חתימת הסכם השלום בין שתי המדינות, התאפיין כבר בתחילת דרכו בעיקר ברצון ישראלי לאפשר לסחורות ירדניות להיכנס לישראל. הסכם הסחר שנחתם העניק העדפות כלכליות למספר גדול של מוצרים שכללו הנחות מכס של עד 100%, בעוד שמוצרים ישראליים זכו להנחות מוגבלות במכס, בשיעורים שבין 10%-15% בלבד. הסיבה לכך נבעה מהרצון הישראלי לחזק את היחסים בין שתי המדינות כמו גם לסייע לכלכלה החלשה של הממלכה (מקור: "יחסי המסחר ישראל-ירדן", מנהל סחר חוץ, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, 2011).
במקביל לחתימה על הסכם הסחר, החלו לקום שיתופי פעולה תעשייתיים ישראלים ירדנים בירדן בעיקר בתחום הטקסטיל, במטרה לנצל את כוח העבודה הזול והמיומן של הירדנים, שעמד על כ-120$-150$ לחודש. עיקר התוצרת הייתה מיועדת לשווקים האמריקאים, ובעקבות כך, נחתם בשנת 1997 הסכם ה-QIZ (Qualifying Industrial Zone) המאפשר לתוצרת ישראלית המיוצרת באזורים כגון: אירביד, זרקא, עמאן ועוד, להיכנס לארה"ב ללא כל מכס בהתאם לתנאי הסחר שבין ישראל וארה"ב (מקור: "יחסי המסחר ישראל-ירדן", מנהל סחר חוץ, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, 2011).
כלכלה יצוא יבוא
בעקבות הסכם ה-QIZ, הוקמו בירדן 10 אזורי תעשייה, כאשר הייצוא הירדני לארה"ב גדל מכ-15$ מיליון דולר בשנת 1997, לכ-1.5 מיליארד דולר בשנת 2006 (תרשים מס' 1) בנוסף, גדלו ההשקעות הזרות בירדן, נוספו עשרות אלפי מקומות עבודה ועוד. בשנת 2010, נכנסו לתוקף הסכמים חדשים בין ירדן ובין ארה"ב, מהלך אשר כמעט ומייתר את הסכם ה-QIZ הנוכחי (מקור: "יחסי המסחר ישראל-ירדן", מנהל סחר חוץ, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, 2011).
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
