המתת חסד – התערבות רפואית לגיטימית או התערבות לא מוסרית?
תוכן עניינים
המתת חסד - רקע 3
המתת חסד – הסוגייה המשפטית 3
דילמות מוסריות בהמתת חסד 5
דיון וביקורת 6
ביבליוגרפיה 9
המתת חסד - רקע
המתת חסד (Euthanasia) מוגדרת, כסיום מכוון של חיי אדם, ברוב המקרים בעקבות בקשתו, הנובעת לרוב ממחלה סופנית ו/או מסבל חשוך מרפא (Banovic & Turanjanin, 2014). שאלת המתת החסד מהווה את אחת השאלות החברתיות, הטעונות והמורכבות ביותר לאורך ההיסטוריה האנושית, כאשר זו התעצמה בעידן המודרני, שבו התקדמותה המהירה של הרפואה מאפשרת הארכת חיים באמצעים מלאכותיים של חולים, המצויים בשלבים סופניים של חייהם (הלוי, 2008). על כן יש לשאול, למי בעצם ניתן החסד? התשובה המקובלת תהיה כמובן – 'החולה', אולם האם באמת המתת החסד מתייחסת רק לחולה עצמו? האם החסד לא ניתן גם למשפחתו של החולה בכך שנחסכת להם ומהם תקופה ארוכה ומורכבת של סיעוד וטיפול בחולה הגוסס?
נהוג להבחין בין שתי המתות חסד: הראשונה היא "המתת חסד אקטיבית" (Active Euthanasia). כלומר, גורמי הרפואה נוקטים באמצעים אקטיביים על מנת להפסיק חיים, קרי ביצוע של פעולה אשר בסופו שמים קף לחייו של החולה. דוגמה לכך היא כאשר מתקבלת החלטה לנתק את החולה ממכונת ההנשמה.; השנייה היא "המתת חסד פאסיבית" (Passive Euthanasia). כלומר, הגורמים הרפואיים נמנעים לספק טיפול רפואי מאריך חיים ופשוט מאפשרים לחולה למות ללא הטיפול שיכול היה להצילו (Gabuton et al., 2012).
ניתן להבחין גם בין "המתת חסד רצונית", שבה החולה עצמו מעלה את הבקשה, מתוך החלטה מודעת, בחירה אישית וחופשית, על מנת לסיים את סבלו; "המתת חסד בלתי רצונית", שבה ההסכמה להליך לא נמצאת אצל החולה, אלא אצל בן משפחה, רופא או המערכת המשפטית, כאשר החולה איננו מסוגל להגיע להחלטה כזו בעצמו בשל מצבו הרפואי או הנפשי (הבר, 2001).
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
