הסתה וגזענות כלפי ערבים בפייסבוק

הסתה וגזענות כלפי ערבים בפייסבוק
שם המרצה:

שם הסטודנטית:
ת.ז.:

תוכן עניינים

מבוא 2
סקירת ספרות 4
גזענות - הגדרה 4
גזענות כלפי ערביי ישראל 5
גזענות ברשת ובפייסבוק 6
דרכי מאבק בגזענות ומיגורה 8
גזענות, שנאה והפצתם הוויראלית 9
שאלת המחקר 10
השערות המחקר 10
מתודולוגיה 11
ממצאים 12
דיון 17
סיכום 19
ביבליוגרפיה 20

מבוא
אנו לא אוהבים לחשוב על עצמנו כגזענים, ובטח לא להודות שגזענות היא חלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלנו, אולם למרות שבתחושותינו הפנימיות אנחנו מתקשים לקבל הגדרות אלו, הרי שהמציאות כיום הפכה להיות תופעה תרבותית נרחבת הנמצאת בכל חברה אנושית (שנהב, 2009). המספרים מראים, כי בשנה האחרונה, נרשמו למעלה מ-175,000 קריאות לאלימות במדיה החברתית, כ-50% מהם כנגד ערבים (מדד השנאה – 2016).
היקף האלימות המילולית והקריאות הגזעניות ברשתות החברתיות כנגד ערבים, התגבר בשנים האחרונות, בעיקר לנוכח הפיכת הפייסבוק לפלטפורמה העיקרית להעברת מסרים ודעות. עבודה זו עוסקת בסוגיית ההסתה והגזענות כלפי ערבים בפייסבוק.
המושג 'גזענות' (racism), מוגדר כ"עמדה, המייחסת תכונות שליליות לאנשים מתוקף השתייכותם לקבוצה כלשהי, ואף המצדדת בהטלת מגבלות עליהם ולעתים גם בהריגתם" (הרפז, 2014). Jones (2000) הגדירה שלושה סוגים של תופעות גזעניות: גזענות מוסדית, כלומר גישה מוגבלת או שונה לשירותים והזדמנויות בחברה על בסיס גזעי; גזענות אישית מתווכת, כלומר אפליה ודעה קדומה בה מחזיק אדם כלפי קבוצה מסוימת באוכלוסייה; גזענות מושרשת (מופנמת), כלומר גזענות שהפונמה על ידי אותה קבוצה שכלפיה מופנית הגזענות; במצב כזה, הקבוצה המופלית מאמינה לתפיסות השליליות שמשליכים עליה. בישראל, מופנית הגזענות כלפי קבוצות המיעוט השונות, בהן קבוצת המיעוט הגדולה ביותר, ערביי ישראל, המהווים כ-20% מאוכלוסיית המדינה.
ישראל נחשבת למדינה שבה קיימת "דמוקרטיה אתנית", כלומר מדינה המוגדרת כדמוקרטיה לכל דבר ועניין, אולם למעשה מתקיים בה חוסר איזון בולט בין הקבוצות האתניות במדינה. בישראל, הקבוצה האתנית הדומיננטית היא יהודים, כאשר פעמים רבות רוח הכללים והחוקים במדינה מושפע לא מעט מאותה הדומיננטיות כיוון שערביי ישראל נחשבים למיעוט אתני, הדבר פוגם בזכויותיהם ומעמדם במדינת ישראל (Smooha, 1990).
בחינת הסטריאוטיפים הקיימים בקרב יהודים לגבי ערבים מעלה, כי נסיבות המציאות המשתנה משפיעות באופן ניכר על תפיסת הערבים בעיני היהודים בישראל (Bar-Tal & Labin, 2001). דוגמה לכך ניתן לראות לאחר פיגועי טרור נגד האוכלוסייה היהודית, כי אז נרשמת עליה משמעותית בתפיסה השלילית של היהודים, כלפיי ערביי ישראל ובגילויי גזענות והסתה בעיקר ברשת.
כאשר הופיע האינטרנט לראשונה לפני כשני עשורים, רוב החוקרים העריכו, כי הסביבה הווירטואלית תוביל למצב שבו ייעלמו סוגיות הגזע והגזענות. אולם בפועל, העיסוק בגזע וגזענות לא נעלם מהרשת ומהרשתות החברתיות ואף קיבל ממד אחר, שונה ממה שהכרנו. ממד אלים ואגרסיבי לא פחות מהגזענות בעבר (Daniels, 2012).
האנונימיות ברשת האינטרנט מאפשרת לאנשים לבטא את עצמם בצורה חופשית ובלתי מוגבלת. דברים שלא היו נאמרים בפומבי או ישירות בפניו של אדם, מופצים ברשת ללא כל סינון (Steinfeldt, Foltz, Kaladow, Carlson, Pagano, Benton & Steinfeldt, 2010). אולם כיום, נדמה שהוסרו כל המחסומים וכי אנשים מרגישים נוח להתבטא בפייסבוק באופן גלוי גם כאשר מדובר בהעברת מסרים גזעניים, מסרים מסיתים ואלימים, בעיקר נגד אוכלוסיות מיעוט כמו האוכלוסייה הערבית.
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את המושג גזענות על גישותיו, ובהמשך סוקרת העבודה את הגזענות כנגד ערביי ישראל כמו גם את גילויי הגזענות ברשת. בחלקה השני, מנתחת העבודה את השערות המחקר ובודקת האם אכן חל שינוי ברמת גילויי הגזענות כנגד ערביי ישראל.