תוכן עניינים
תקציר 2
מבוא 3
סקירה ספרותית 4
צריכת אלכוהול והשפעותיה 4
הגבלה על הפרסומות לאלכוהול 5
חקיקה בעולם בנושא הגבלת פרסום אלכוהול 6
הגבלת פרסומות על אלכוהול בישראל 7
פרסומות לאלכוהול והשתתפות ידוענים 8
שאלת המחקר 10
מתודולוגיה 12
אוכלוסיית המחקר 12
כלי המחקר 12
הליך המחקר 13
תוצאות 14
דיון וסיכום 21
ביבליוגרפיה 23
נספחים 25
נספח א' – שאלון 25
נספח ב' –SPSS 28
תקציר
צריכת אלכוהול היא תופעה אשר נחקרה רבות לאורך השנים ונמצאה קשורה לתופעות שליליות רבות מבחינה פיזיולוגית, חברתית ופלילית (משרד הבריאות, 2013). בשנים האחרונות מדינות רבות בעולם ביצעו רגולציה בדרגות שונות לנושא הפרסום של משקאות אלכוהוליים בסוגי המדיה השונים כגון טלוויזיה, שלטי חוצות, מודעות באינטרנט, רשתות חברתיות וכדומה. נושא זה רגיש בצורה יתרה כשמדובר בפרסום לאוכלוסייה צעירה לצורך הנחלת הרגלי צריכה מסוימים (צדוק, 2008).
המחקר הנוכחי ביקש לבחון את מידת השפעת הרגולציה בנושא פרסום משקאות אלכוהוליים, ואת מידת צריכת משקאות אלכוהוליים אצל צעירים.
במחקר השתתפו 40 צעירים בגילאים 18-22, עם ממוצע של 20.72.משתתפי המחקר הורכבו משתי קבוצות מגדריות שכללו 50% אחוזים ונשים ו-50% גברים.המחקר כלל מילוי שאלון אשר הורכב מארבעה חלקים שהכילו שאלות בנושא צריכת אלכוהול וחשיפה לפרסומות, צפייה בפרסומת לבירה ומענה על שאלות לאחר מכן, עמדות הנבחן בנוגע לפרסום וצריכת אלכוהול ובנוסף גם שאלון דמוגרפי.
עיקרי תוצאות המחקר:חשיפה לפרסום אלכוהול אינה משפיעה על צריכת האלכוהול (רמת המובהקות – 0.153), ולכן השערת המחקר הראשונה לא אוששה.נמצא גם, כי ל-82.5% מהנבדקים הייתה מודעות נמוכה לאיסורים על פרסום ושיווק של מוצרי אלכוהול. ממצא זה אישש את השערת המחקר השנייה. מבחינת ההשפעה הרגשית של הפרסומת לאלכוהול שהוצגה (לבירה גולדסטאר, בכיכוב הידוען משה דץ) נמצא כי ל-72.5% מהנבדקים הייתה תגובה רגשית שלילית, ברמה מובהקת. ממצא זה אישש את השערת המחקר השלישית. השערת המחקר הרביעית לא אוששה מאחר ומרבית הנבדקים (כ-82.5%), הראו כי אין קשר בין פרסום משקאות אלכוהוליים לרמת הצריכה. ההשערה החמישית במחקר לא אוששה, ונמצא כי המשיבים לא שינו את דעתם בעקבות צפייה בידוען אשר פרסם את המשקה, ולא ראו בידוענים כדמות להערצה כללית.
מבוא
אלכוהול הוא אחד המוצרים הנצרכים והנפוצים ביותר בעולם. ההשפעות הפיזיולוגיות והחברתיות של צריכת אלכוהול לא מידתית נחקרו רבות בספרות ונמצאו בהקשר ישיר למגוון רחב של בעיות פיזיולוגיות כגון קריסת תפקוד כבד, מחלות לב, הרעלת דם וכדומה. צריכה לא מידתית של אלכוהול גם נקשרה עם בעיות חברתיות שונות כגון נזק למרקם החברתי, ירידה בתפוקה בעבודה ושינויים במעמד החברתי של האדם. בנוסף ישנן גם השלכות פליליות לצריכת אלכוהול במקרים כמו נהיגה אשר יכולה לפגוע בעוברי אורח. טיפול בבעיות אלה דורש משאבים תקציביים רבים והדבר מהווה נטל בעייתי על תקציבי המדינות השונות. מסיבות אלה התפתח הצורך לנסות לווסת את צריכת האלכוהול. צמצום זה כולל ניסיונות לחנך את הציבור ובפרט את הנוער להשלכות של צריכת אלכוהול בצורה לא מידתית, ובנוסף ניסיון לצמצם את הפרסום של אלכוהול (משרד הבריאות, 2013). מטרת הפרסום היא למשוך לקוחות חדשים, ולהגדיל ולשמר את הצריכה של הלקוחות הקיימים. פרסום מתרחש בזירות רבות במקביל כגון טלוויזיה, שלטי חוצות, מודעות באינטרנט, רשתות חברתיות ועוד. הפרסום לרוב מנסה להציג את המוצר כפתרון לבעיה של הצרכן. הפרסום לרוב ינסה לשכנע כי רכישת המוצר תשדרג את סטטוס הצרכן במגוון דרכים. לעיתים קרובות נעשה שימוש באנשים מפורסמים המוכרים לציבור הרחב – ידוענים, אשר ממליצים על מוצר מסויים. הסיבה לשימוש בידוען בפרסומות היא גישה לפיה הדבר יעלה את האפקטיביות של הפרסומת (Costanzo and Goodnight, 2005). בשנים האחרונות מדינות רבות בעולם חוקקו חוקים שונים אשר נועדו לצמצם ולהגביל את הפרסום הציבורי של משקאות אלכוהוליים. האיסורים לרוב אינם גורפים ותלויים בכמה פרמטרים כגון אחוז האלכוהול במשקה, שעת הפרסום, תוכן הפרסום ופרמטרים נוספים. במדינות רבות ההגבלות לפרסום משקאות אלכוהוליים כוללים איסורים נקודתיים כגון איסור מתן רושם כי צריכת אלכוהול תשפר את הביצועים הספורטיביים, תשפר את המעמד החברתי, תועיל לבריאות וכדומה. בחלק מן המדינות ישנן הגבלות מחמירות לכלל המדינה, כמו למשל בצרפת ופינלנד. במדינות אחרות ישנן הגבלות לא מחמירות ברמה הארצית ומתן חופש לכל מחוז להוסיף הגדרות נקודתיות יותר לפי בחירתו, כמו למשל בקנדה וארצות הברית (צדוק, 2008).בישראל גם כן עבר בשנת 2012 חוק המגביל את הפרסום של משקאות אלכוהוליים ברוב המדיות השונות. יצרנים מקומיים ישראליים התנגדו לחוק בטענה כי הוא מפלה אותם לטובת התאגידים הבינלאומיים החזקים אשר לפרסום שלהם ניתן להגיע ללא בעיה דרך האינטרנט או ערוצי טלוויזיה זרים ממדינות אחרות (ביין-לובוביץ', 2014).
עבודה זו בודקת את השפעת הרגולציה על פרסום אלכוהול והשפעתה על צריכת אלכוהול בקרב בני נוער וצעירים בגילאי 18-22.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
