הפערים בהשכלה הגבוהה באוניברסיטאות בין מזרחים לאשכנזים בני הדור השני בארץ
מגיש:
תוכן עניינים
מבוא 2
סקירת ספרות 4
השסע העדתי – רקע 4
מקורות להתפתחות השסע העדתי 7
מדיניות כור ההיתוך 6
מיקומו של השסע העדתי בקרב בני הדור השני בארץ 10
ההבדל בייצוג בין מזרחים לאשכנזים באקדמיה 12
גורמים המשפיעים על רמת ההשכלה 12
השיוך העדתי והקשר שלו להצלחה בלימודים 15
השלכות לעתיד 17
דיון ומסקנות 18
ביבליוגרפיה 20
מבוא
הדיון הציבורי המחודש ב"שד העדתי" שעולה חדשות לבקרים, בעיקר על ידי פוליטיקאים, מספק לנו הזדמנות לבחון את הפערים ה"עדתיים" במערכת החינוך הישראלית בכלל, ובמערכת ההשכלה הגבוהה בפרט. ההנחה הרווחת בחלקים רבים של הציבור היא, שבמהלך השנים הפערים שבין אוכלוסיית ה"אשכנזים" לאוכלוסיית ה"מזרחיים" הצטמצמו במידה רבה וכי אלו כמעט ואינם קיימים, בין היתר גם במערכת להשכלה גבוהה. יתר על כן, אצל בני הדור השני, שכבר מזמן נדמה שהשתלבו באופן מלא ושווה בחברה הישראלית. עבודה זו בודקת, האם קיים הבדל בייצוג מזרחיים או האשכנזים באוניברסיטאות לעומת חלקם היחסי באוכלוסייה בקרב בני הדור השני בארץ?
החברה הישראלית מורכבת משתי זהויות אתניות מרכזיות, זו המזרחית וזו האשכנזית. זהויות אלו, מבוססות בעיקרם על חלוקה גסה שהמקור שלה הוא בארץ המוצא של העולים שהגיעו לישראל מיד לאחר הקמתה. המונח "אשכנזים" - הכוונה היא לאותם עולים יוצאי ארצות המערב, אירופה וצפון אמריקה, המסמלים את האליטה התרבותית והכלכלית בישראל. "האשכנזים", הם גם אלו אשר עלו בעליות הראשונות, המתיישבים הראשונים בארץ ישראל טרם ולאחר הקמת המדינה, רבים מהם ממזרח אירופה. בנוסף, ה"אשכנזים" הם אלו אשר הקימו את מוסדות המדינה וניהלו אותם בשנותיה הראשונות. אל קבוצה זו ניתן גם לכלול את ניצולי שואת יהדות אירופה, שהגיעו לאחר המלחמה לישראל (סמוחה, 1986).
המונח "מזרחים" או "ספרדים" - נהוג לכלול תחת מונח זה את יוצאי ארצות המזרח התיכון, המדינות הערביות וצפון אפריקה, שהגיעו ברובם במהלך שנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, במה שנחשב לזרם 'העליות הגדולות'. קבוצה זו הנחשבת כלא-דומיננטית (סמוחה, 1986), נתפסה על ידי האליטה ה"אשכנזית" כמייצגים לכאורה את התרבות הערבית, הנחשלת, הפרימיטיבית ואף נחותה (אלמוג, 1997; סמוחה, 1991; בתוך: לביא-דינור וקרניאל, 2015).
השסע העדתי, הוא ייחודי לחברה הישראלית, כיוון שמקורו בהתפתחות ההיסטורית היחידה במינה של העם היהודי בתפוצות (ליסק, 2000). לפרשת היחסים בין יוצאי עדות המזרח לבין יוצאי אשכנז יש היסטוריה ארוכה, התקופה של פירוד עד לתחילתו של המאה ה-20, כמחצית המאה של מגע רופף בתנועה הציונית ובישוב היהודי הארץ ישראל, והדור האחרון של חיכוך מאז הקמתה של מדינת ישראל (סמוחה, 1986).
במהלך השנים, הצהירו ראשי המדינה על המטרות הנעלות של קיבוץ גלויות ומיזוגן, אולם בפועל הם ראו בעולים המזרחיים דור מדבר, כאשר ההשתתפות בעיצוב פני החברה הישראלית, הותנתה בסיגול הלוך המחשבה המערבי ודפוסי התרבות השלטת (סמוחה, 1986).
ניתן לזהות בהיסטוריה הישראלית שתי נקודות משמעותיות בשילוב בני עדות המזרח בחברה הישראלית וכן יחסה של החברה הישראלית כלפיהם: הראשונה, בשנות החמישים של המאה הקודמת, אז עלו לארץ מאות אלפי מהגרים מעדות המזרח – עירק, תימן, מרוקו, סוריה ועוד. אותם עולים התקשו להשתלב בשוק העבודה ובחברה הישראלית. המתחים החלו להופיע בין העולים ובין "המקומיים" (אשכנזים). בנוסף, נחשבו העולים בני עדות המזרח לכוח עבודה זול ורבים מהם יושבו בעיירות פיתוח. השיוך התעסוקתי ומיקומם של העולים החדשים הפך את הקשר בין מוצא, אזור מגורים ומעמד למקובל ומקובע חברתית (בן-שאול, 2008). הנקודה השנייה הייתה בשנות השבעים, כאשר השסע הגיע לשיאים חדשים ובא לידי ביטוי בעלייתם של "הפנתרים השחורים" (אוריין, 2004). עלייתם של הפנתרים השחורים מנעה את 'טאטואם תחת השטיח' של ההבדלים העדתיים במטרה לנסות ולהחיל את כור ההיתוך בכוח, אלא בני עדות המזרח הרימו קול צעקה בנוגע לקיפוח (בן-שאול, 2008).
מחקרים שונים, בחנו את מצב הפערים בין אשכנזים למזרחיים באקדמיה. במחקר שערכו פניגר, איילון ומקדוסי (2013) עולה, כי למרות התרחבות דרמטית של מערכת ההשכלה הגבוהה בשני העשורים האחרונים והקמתן של מכללות רבות, היא עדיין מאופיינת בפערים חברתיים ניכרים בין קבוצות דומיננטיות בחברה הישראלית, בין היתר בין אשכנזים ומזרחיים. המחקר של פניגר ועמיתיו מצביע על כך, שצעירים ולצעירות ממוצא אשכנזי, עדיין יש יתרון על כל קבוצה אתנו-דתית אחרת בישראל בשיעורי הכניסה להשכלה הגבוהה.
גם להיבט המעמדי השפעה רבה על הכניסה למוסדות להשכלה גבוהה. הסיכויים של צעירים וצעירות שלהוריהם השכלה אקדמית להירשם ללימודים אקדמיים, גבוהים באופן משמעותי מהסיכויים של צעירים וצעירות שהוריהם לא רכשו השכלה גבוהה. נתונים אלו מחזקים גם את הנתונים שנמצאו במחקרים ושפורסמו על ידי מרכז אדוה. על פי נתוני דו"ח תמונת המצב החברתית 2016, אמנם הפערים בין אשכנזים למזרחיים הצטמצמו במהלך השנים כאשר מדובר בדור ב', אולם עדיין פערים אלו מתבססים על הפערים הגדולים של דור א' בין אשכנזים למזרחיים, בעיקר בהבדל הניכר במעמד סוציו-אקונומי.
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה את השסע העדתי ואת אופן שילובם של העולים בני המזרח בחברה הישראלית מראשית המדינה ועד ימינו. בחלקה השני, סוקרת העבודה את מקורות השסע העדתי, והסיבות בגינן העמיק השסע במהלך השנים. בחלקה השלישי, סוקרת העבודה השסע מנקודת המבט של בני הדור השני לעולים המזרחיים ואת הסיבות לפערים שעדיין קיימים לבני דור זה. בחלקה הרביעי, סוקרת העבודה את ההבדל בייצוגם של אשכנזים ומזרחיים באקדמיה.
אתר סמינריון מהווה פלטפורמה למכירה ולקנייה של עבודות אקדמיות איכותיות בין סטודנטים. באתר תוכלו למצוא עבודות אקדמיות במגוון תחומים ובמגוון סוגים החל מתרגילים דרך סמינריונים ועד עבודות תזה. באתר תוכלו למכור את העבודות שלכם לסטודנטים אחרים ולהרוויח עליהן כסף.
