הקשר בין גלישה ברשת החברתית פייסבוק לבין מצב הרוח

המכללה האקדמית נתניה
בית הספר לתקשורת

הקשר בין גלישה ברשת החברתית פייסבוק לבין מצב הרוח
מרצה: ד"ר עידית מנוסביץ'

מגישה:

תוכן עניינים

מבוא 2
סקירת ספרות 4
משתמשים ושימושים באינטרנט ברשתות החברתיות 4
התנהגות והתקשרות ברשתות החברתיות 5
המשמעויות שבחשיפת פרטים אישיים ברשתות חברתיות 7
השפעת השימוש ברשתות החברתיות ובפייסבוק על המצב הנפשי של המשתמש 9
השערות המחקר 12
שיטה 13
אוכלוסיית המחקר 13
כלי המחקר 13
הליך המחקר 14
תוצאות 15
דיון ומסקנות 20
ביבליוגרפיה 22
נספחים 24
נספח א' – שאלון 24

מבוא
מחקרים רבים מעידים על כך, שהדור הנוכחי מרגיש הרבה יותר רגשות עצב, תסכול ובדידות, כאשר אחוז הסובלים מדיכאון בקרב צעירים הולך וגובר. הרשתות החברתיות ובמיוחד פייסבוק, שינו כליל את התנהלות חיינו. עיקר השינוי מתבטא באפשרות שלנו לרכוש קשרים חדשים, ולנהל מערכות יחסים עם חברים, בני משפחה ומכרים דרך פרופיל וירטואלי. עבודה זו בודקת, האם גלישה ברשתות החברתיות, ובין היתר גם ברשת החברתית פייסבוק, משפיעה על מצב הרוח של הגולשים.
רשת האינטרנט ובתוכה גם הרשתות החברתיות, הפכה בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מחיינו, תוך שהיא מקיפה מגוון רחב של תחומי חיים, בין היתר במקומות העבודה שלנו, בשעות הפנאי וכן כחלק מחיי החברה שלנו. הרשתות החברתיות ותוכן גם פייסבוק, מאפשרות ליצור אינטראקציה בין גולשים בכל רחבי העולם (פולישוק וזיסברג, 2016). יחד עם זאת, לרשת החברתית פייסבוק, השפעה גם על אספקטים פחות חיוביים בחיינו, כמו למשל על מצב רוחנו.
התנהגותם של המשתמשים בפייסבוק, מושפעת במקרים רבים מתגובות של 'חברים' הצופים בכרטיס האישי. התחושה הרווחת היא, כי הצפייה בכרטיס האישי למעשה גורמת לבחינה כללית של בעל הכרטיס, החל מהתמונות שהוא מעלה, דרך הפוסטים שעליהם הוא מגיב, וכלה במספר החברים והקשרים החברתיים שלו. עבור מתבגרים רבים, הפעילות הענפה ברשתות החברתיות מחזקת ומגבשת את זהותם העצמית, בעיקר באמצעות של התנסויות בזהויות שונות, מכיוון שהמתבגר הוא 'אדון לעצמו' ברשת ויכול להציג את עצמו בכל צורה ואופן שיבחר (מנור-מולדון ורומי, 2009). יחד עם זאת, לחשיפת המידע, השלכות רבות, חלקן בעלי השפעות חיוביות וחלקן שליליות. רשת האינטרנט נחשבת גם לפלטפורמה המבטלת 'עכבות התנהגותיות' ואף מעודדת חשיפה של מידע אישי. מחקרים שונים מראים, כי בעת השימוש ברשת האינטרנט לצורך תקשורת, קיימת נכונות רבה כאמור מצד המשתמש לחשוף מידע אישי רב יותר מאשר בתקשורת אשר תתקיים פנים-אל-פנים (Mesch and Beker, 2010). לחשיפת המידע משמעויות רבות, היכולות בין היתר להוביל למצב נפשי ירוד ואף לדיכאון, המכונה על ידי חלק מהחוקרים כ"דיכאון פייסבוק".
בין החוקרים, לא קיימת תמימות דעים, בנוגע להשפעות של הרשת החברתית פייסבוק, על המצב הנפשי של הגולש. במחקר שערכו Krasnova ועמיתיה (2013; In: Tandoc et al., 2015) התברר, כי נמצא קשר בין הגלישה בפייסבוק לבין גילויי קנאה (Envy), ולבסוף אף להוביל גם לתופעות של דיכאון. גם Blease (2013) מצא במחקרו, כי השימוש בפייסבוק יכול להוביל למצב של הערכה חברתית שלילית, שמובילה בסופו של דבר למצב רוח שלילי ואף לדיכאון. על פי Blease, הגורמים לכך נעוצים בחשיפת היתר של המשתמש בפייסבוק לפרופילים הנחשבים "מצליחים" של גולשים אחרים, לתמונות וסטאטוסים שפורסמו ועוד. בנוסף לתופעות הקנאה והדיכאון, השימוש ברשתות החברתיות כמו גם פייסבוק, עלולים להיות בעלי השלכות שליליות על היבטים אישיים רבים ובהם גם דימוי הגוף של המשתמש (McCreary, 2011; בתוך: פולישוק וזיסברג, 2016).
מנגד, מחקרים אחרים מראים, כי לא נמצא קשר שבין הגלישה ברשתות החברתיות בכלל וגלישה ברשת החברתית פייסבוק בפרט, לבין מצב נפשי ואף דיכאון. במחקר שערכו Jelenchick, Eickhoff and Moreno (2013) התברר, כי לא נמצא כל קשר בין הגלישה ברשתות החברתיות לבין דיכאון קליני. החוקרים טוענים, כי החיבור בין הגלישה בפייסבוק לבין דיכאון קליני, הוא מוקדם מידי ולהערכתם, יש לקיים עוד מחקרים נוספים על מנת שאכן ניתן לייחס חשיבות יתרה למושג "דיכאון פייסבוק".
בחלקה הראשון, סוקרת העבודה היקף השימושים ברשתות החברתיות ובפייסבוק, בעיקר עבור צעירים. בהמשך, סוקרת העבודה את התנהגות הגולשים ברשתות החברתיות כמו גם את מידת ההתקשרות שלהם. בנוסף, סוקרת העבודה את המשמעויות שבחשיפת הפרטים האישיים ברשתות החברתיות והאפשרויות השליליות הטמונות בכך. לבסוף, סוקרת העבודה את הקשר שבין הגלישה ברשתות החברתיות ובפייסבוק, לבין תופעות של דיכאון, מצב רוח ירוד ועוד.