הקשר בין קשיבות והאמפתיה של המנהל לבין הרווחה הנפשית, הלחץ ושביעות הרצון של העובד

הקשר בין קשיבות ואמפתיה של המנהל, על הרווחה הנפשית, הלחץ ושביעות הרצון של העובד

מגישה:

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 3
סקירת ספרות 4
קשיבות (Mindfulness) 4
אמפתיה 5
רווחה נפשית 6
לחץ 7
שביעות רצון 8
שיטה 10
אוכלוסיית המחקר 10
כלי המחקר 11
הליך המחקר 11
תוצאות 12
דיון ומסקנות 14
ביבליוגרפיה 16
נספחים 18
נספח א' – שאלון 18
נספח ב' - SPSS 26

מבוא
תהליכי הגלובליזציה בשנים האחרונות, אשר הובילו לשינויים מהירים בתנאי העבודה בארגונים, תרמו בין היתר, גם ליצירת אסטרטגיות חיוניות עבור העובדים והמנהלים, במטרה להקל על הלחץ בארגון, להעלות את מידת שביעות הרצון, וכן להגביר את הרווחה האישית של העובדים (Dane & Brummel, 2014; Jamieson & Tuckey, 2017). אחת הדרכים המקובלות כיום במחקר הפסיכולוגי הארוגני, הוא דרך מידת הקשיבות (Mindfulness) של המנהל לעובדים. מטרת המחקר הינה לבחון את השפעת ה'קשיבות' אצל מנהלים, על התחושות הסובייקטיבית של העובדים. בנוסף, המחקר הנוכחי יבדוק את הקשר בין מידת הקשיבות של המנהל ואמפתיה של מנהל אל מול האופן שבו העובדים מרגישים את זה. יתר על כן, המחקר הנוכחי יבדוק גם את הקשר בין המשתנים לאור ההנחה, כי רווחה נפשית, שביעות רצון ולחץ נמצאים בקשר ישיר עם אמפתיה וה'קשיבות' של מנהל.
המושג 'קשיבות', היא שיטה פסיכולוגית שמטרתה לכוון ולמקד את הפרט ולהעניק תשומת לב לחוויות שהוא חווה בהווה, באופן לא ביקורתי ושיפוטי (קורנפילד, 2009). המושג מתייחס גם למצב פסיכולוגי של מודעות, לתרגולים שונים אשר מעודדים את אותה המודעות, לכדי צורת עיבוד מידע או לתכונת אופי. ההתייחסות במחקר הנוכחי ל'קשיבות', היא בעיקר כמודעות מתמשכת (כלומר רגע אחר רגע) של האדם לחוויה שלו ללא כל מידה של שיפוטיות. במובן זה, 'קשיבות', תחשב למצב ולא לתכונה. על אף העובדה שניתן לעודד את ה'קשיבות' על ידי תרגולים מסוימים או פעילויות, כמו מדיטציה, היא לא זהה או נרדפת להם, אלא היא מהווה תהליך שבו נוצרת הכרה בגירויים פנימיים, כגון: מחשבות, רגשות ותחושות גופניות, כמו גם גירויים חיצוניים, הכוללים מראות, צלילים, ריחות ואירועים, והמתרחשים בסביבה הפיזית והחברתית של האדם (Glomb, Duffy, Bono, & Yang, 2012). ההקשבה פנימה של הפרט, מאפשרת לו לנתב את מחשבותיו, לתעל אותן, ולהפיג לחצים ומתחים. כלומר, תרגולים מווסתי עצמי אשר מתמקדים בתרגול קשב ומודעות, מובילים תהליכי מודעות מטא-קוגניטיביים לכדי שליטה גדולה יותר, משנים את היכולת של אנשים להשתמש באסטרטגיות ויסות רגשי בדרך שמאפשרת להם לחוות סלקטיביות רגשית (Kabat-Zinn, 2013). 'קשיבות' בהקשר הזה, עשויה בין היתר לעזור בניבוי של שביעות רצון, מגנה מפני השפעות רגשיות מלחיצות של קונפליקט במערכות יחסים שונות (גם במקום העבודה), מחזקת התבוננות עצמית ואינטואיציה, מעודדת הפגנת אמפתיה לאחרים, משפרת את מידת הרווחה הנפשית, ומפחיתה במצוקה פסיכולוגית. בנוסף, נמצא ש'קשיבות', מגבירה את קצב עיבוד המידע, כמו גם מפחיתה במאמץ משימתי ובמחשבות אשר אינן קשורות למשימה (Zivnuska, Kacmar & Valle, 2017). עבור העובד, מידת הקשיבות של העובד היא קריטית. הקשבות משפיעה על שביעות הרצון של העובד בארגון, על היכולת שלו להתמודד עם לחף ובסופו של דבר משפיעה על הרווחה הנפשית שלו.
העבודה סוקרת את המונח 'קשיבות' (מיינדפולנס), התיאוריות השונות ואת השפעה של הקשיבות על ממדים שונים של העובד, בין היתר על שביעות הרצון, הלחץ ורווחה הנפשית. בהמשך, סוקרת העבודה את המשתנים הנוספים ובהם 'רווחה נפשית', 'לחץ' ו'שביעות רצון' של העובד ואת הקשר שלהם ליכולת ה'קשיבות' של המנהל וכן את ההשפעות השונות לקשיבות של המנהל על המשתנים הללו עבור העובד.