תחומים

צריכים עבודה מותאמת אישית?

השאירו פרטים ויחזרו אליכם:




    הקשר בין תחושת אשמה, תסכול לבין מיקוד השליטה

    תחום / תואר:
    מחיר: 220.00₪
    מספר מילים: 4297
    מספר מקורות: 7
    סוג הקובץ: docx
    שנת הגשה: 2019
    להורדת העבודה
    הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את העבודה במייל

    תקציר העבודה

    הקשר בין תחושת אשמה, תסכול לבין מיקוד השליטה

    פסיכולוגיה ניסויית

    תוכן עניינים

    רקע תיאורטי 2
    תחושת אשמה 2
    תחושת תסכול 2
    מיקוד שליטה 3
    הקשר בין תחושת תסכול ואשמה למיקוד שליטה 3
    מטרת המחקר וחשיבותו 4
    השערות המחקר 4
    שיטה 5
    מערך המחקר 5
    אוכלוסיית המחקר 5
    כלי המחקר 6
    הליך המחקר 6
    ממצאים 8
    ביבליוגרפיה 10
    נספחים 11
    נספח א' – שאלונים 11
    נספח ב' – SPSS 16

    תחושת אשמה
    את המונח 'אשמה' (Guilt), ניתן להגדיר, כמצב ריגושי שמקורו הוא בהכרה שיש לאדם על פגיעתו בעקרונות מוסריים, חברתיים או אתיים, וממוקדת בהערכה השלילית שיש לאדם לגבי התנהגות ספציפית שלו מן העבר, כל זאת ובמקביל להופעתה של תחושת חרטה וצורך בעונש כגמול על אותה הפגיעה (Kugler & Jones, 1992; Tangney, 1990, 1991, 1992; Tangney et al., 1989; Wolman, 1973; בתוך: לוינגר וסולומון, 2003). תחושת אשמה, יכולה במקרים מסוימים להוביל בין היתר לחוסר שינה, תחושת דחק ועוד (April, Dharani & Peters, 2012).
    הספרות המקצועית מבחינה בין שני סוגי אשמה עיקריים: אשמת הניצול, כלומר במצבים שבהם חווה הפרט תחושת אשמה עמוקה אשר חווה זה ששרד אסון כלשהו בעוד היתר נספו, לבין אשמה הקשורה להתנהגות או למעשים שעשה הפרט במהלך אירוע כלשהו. אשמה עצמית, היא סוג של מכניזם פסיכולוגי לפיו קורבן האירועים הטראומטיים נוטל על עצמו אחריות מסוימת תוך שהוא מאשים את עצמו על ההתרחשויות השונות למרות שהוא גם נחשב לקורבן במידה מסוימת (Glover, 1984; Janoff-Bulman & Wortman, 1977; בתוך: לוינגר וסולומון, 2003).

    תחושת תסכול
    את תחושת התסכול (Frustration), ניתן להגדיר כתחושה, אשר נוצרת בעקבות פער בין הרצון, הצורך והדחף של הפרט, למצב בפועל (Berkowitz, 1989). כאשר הפרט מרגיש תחושת תסכול, הרי שאז ייתכן ויופיעו סימפטומים שונים, בין היתר אלימות, תוקפנות ועוד (הורוביץ, 2006).
    על פי תפיסתו של ברקוביץ (Berkowitz, 1989)., תחושת תסכול יכולה להיגרם כתוצאה מחמישה מצבים מרכזיים: 1) הפרט אינו מקבל את מה שרוצה; 2) מה שתוכנן שיקרה לא באמת קורה בפועל; 3) הפרט מתקשה לבצע את מה שהוא תכנן שיקרה; 4) הפרט חייב להפסיק פעולה שהוא רוצה לעשות; 5) הפרט חושב שהוא עלול להיכשל במשימה שהציב לעצמו.

    מיקוד שליטה
    מיקוד שליטה (Locus of Control), מוגדר כ"סיבות שאנו מייחסים למאורעות עשויות לאפיין אותנו". על פי רוטר (Rotter, 1966; In: Wang, Bowling & Eschleman, 2010), מיקוד שליטה הוא כל מאורע שהאדם יכול לייחס לו סיבה חיצונית (שאינה תלויה בו) וסיבה פנימית (שקשורה אליו).
    1) מיקוד שליטה פנימי - נטייה של הפרט לייחס את תוצאות מעשיו לעצמו (כושר, מאמץ), ולכן יש לו מוטיבציה גבוהה יותר לעשיית דברים.
    2) מיקוד שליטה חיצוני - נטייה של הפרט לייחס את תוצאות מעשיו לגורמים מחוצה לו (מזל, קושי של משימה, התנהגות של אחרים), ולכן ישתדל פחות לעשות דברים.
    רוטר (Rotter, 1966; In: Pannells, C. T., Claxton, F. A. (2008), אשר טבע את המושג "מיקוד שליטה" בשנת 1954, מתייחס לתפיסת הפרט את יכולתו או אי-יכולתו לשלוט באירועים, מימד המוגדר כמידת תפיסתו של האדם את הקשר שבין מאמציו האישיים ותוצאות מאמציו. מידת ההשפעה של החיזוק על התנהגות הפרט נובעת מתפיסתו את המוקד השולט על חיזוק זה. אם המוקד השולט בחיזוק הוא חיצוני (מזל, קושי של משימה, התנהגות של אחרים), לא יראה הפרט תלות בין התנהגותו האישית לבין החיזוק, ולכן לא יראה סיבה לחזור על ההתנהגות. אם המיקוד השולט בחיזוקו הוא פנימי (יכולת אישית, השקעת מאמץ), יסיק היחיד שיש תלות בין התנהגותו האישית לבין החיזוק, כלומר יתפוס עצמו במוקד השליטה על החיזוק וינהג בהתאם. מיקוד השליטה של היחיד, נטייתו לפנות למקור חיצוני או פנימי כמקור חיזוקי ובעתיד, ייקבע, על פי התנסויותיו בעבר ועל פי הכללת ציפיותיו (Pannells, C. T., Claxton, F. A. (2008).

    עבודות נוספות בנושא:

    חיפוש מתקדם


    חפש ב: